אהבת עולם
לא הייה בכוונתי לפגוע בך ובדף המעניין שפתחת. סליחה קודם כל.
רציתי להקצין.
אביבה שלום - לא הבנתי מה זה בעיניך מוסכמה ומיתוס כי חלק מהרשימות שלך כוללות בעיני הלכי רוח טרנדיים, חלק מסקנות מבוססות מדעית וחלק פליטות פה של הסבתא רבא שאינם מתאימים לכותרת. רק חלק. יש גם הרבה דברים מסקרנים. אבל לי מפריע בכל זאת.
למה הכוונה? אפשר לקחת משפט של נהג מונית, לשים בסוף סימן שאלה ולהגיד שזה מיתוס או מוסכמה והנה אנחנו מערערים עליה.
אפשר לצטט אימרות שעיצבנו אותנו לרגע עם "מחריד, לכל החיים, טראומה, נורא, איום ומסוכן" וכך לתת להן תוקף ש
אין להן בחברה.
אפשר לקחת מסקנות מחקריות או עדויות של אנשים על חייהם לשים סימן שאלה, להוסיף "לכל החיים" ואז כאילו מה? הם לא יודעים מה הם אומרים?
בעיני מוסכמה היא עשייה שהחברה רואה כמקובלת ומטילה סנקציות - גם עיקום פרצוף זו סנקציה - על מי שלא מקיים אותה. מוסכמות משתנות ו/או נעלמות.
מיתוס בעיני הוא סיפור שאנשים מספרים כדי להבין דברים, לתת ולקבל משמעות למה שנכון על פי סיפורים מהעבר.
הוא בדרך לא מבוסס על עובדות ולא אמור להיות מבוסס עליהן. כדי שיהיה מיתוס, צריך שיהיו אנשים שיפקפקו בו. אחרת זו היסטוריה. כיף לנפץ אותם...
האם ילדים שאמא שלהם מתה באמת נידונו לחיים איומים ומלאי צער מה הסנקציה פה? איפה נשמע מיתוס כזה?
האם באמת שערות שנשארות במברשת מעידות על נשירת שיער איומה יש מיתוס כזה?
האם הטרדה מינית זאת באמת בהכרח טראומה לכל החיים יש סנקציה על המוטרד/ת המחלימ/ה? ואם אני אגיד לך שלגבי זה נכון אז אני שבויה במיתוסים?
האם שינויים ומעברים (מעבר דירה למשל) באמת נורא מזיקים וטראומטיים לילדים זו הכללה מוקצנת ללא צורך של תופעה שנחוותה ותועדה.
האם זה באמת כל כך מרגיז ומרתיח שגברים פחות טובים בניהול משק הבית וצריך לבקש מהם כל דבר את מי? מה פה המיתוס? מה היא המוסכמה?
האם זה באמת כל כך נורא לתת מוצץ לתינוק ואם מישהו כתב את זה בבאופן נניח, זה עושה את זה למוסכמה? יש על זה מיתוסים?
שינויים ומעברים גורמים חוסר נוחות לחלק מהילדים. לא כי ככה מקובל או ככה צריך או כי ככה סבתא אומרת אלא כי זו התנסות של אנשים.
מזיק וטראומטי - בדרך כלל לא. אבל לפעמים גם כן. אם כבר, המוסכמה שאני מכירה היא - "קשיים מחשלים" או משהו כזה.
מי אומר שמות אם זו טראומה ל
כל החיים ? לכל החיים? אולי רק אנשים שחוו את זה כך ואז זה לא מיתוס נכון?
"אי אפשר להתגבר על..." . זה כבר נשמע סוג של מיתוס אפשרי, שמוכר לי לפחות.
אין הכוונה לזלזל אלא לחדד.
מצד שני, יכול להיות שהעולם והחברה בימינו כה מורכבים ומגוונים שאין הסכמה על שום דבר כמעט. ואז אולי אני ארגע כמוך, ואגיד
אהבת עולם חמודה שכמוך, שאין הסכמה.
לי זה לא מספיק. כי באופן כזה גם הרשימה שלי שרירה וקיימת ומתאימה לכאן.