לידת תאומים

אורית, נדמה לי ש"אמא בקרוב" מכירה מאיפשהו את "שירי" ו"ליאן"...

שירי,
מה שלומך? נשמח לשמוע עדכונים. @}

שלום לכולן. אני בהריון עם תאומות זהות - מחוברות לשליה אחת. בחודש שבעי. מאוד אשמח לקבל עצות על כל דבר שיכול לסייע לי להתכונן ללידה(מקום ממולץ, רופא, מיילדת וכו) וגם לזמן שאחריה. תודה.... מחכה להחכים.....

אני בשבוע 16 עם תאומות.
כל מה שקראתי ושמעתי עד כה זה רק סיפורים מפחידים ,הזהרות והסתבכויות...והכל מאוד לא טבעי ורגיל.
אשמח לשמוע סיפורים של הריונות ולידות רגילות וטבעיות.
בקיצור דברים טובים ומעודדים בעקבות הברכה הזאת.... של הריון לשניים.

תסתכלי ב - _דף סיפור לידת תאומים.
לכל סיפור, כשאת נכנסת, יש למעלה או למטה תיוגים לפיהם תוכלי לדעת אם הלידה אינה קיסרית (אם כן - זה כתוב).

תכף אני אציץ ואראה מה המצאי. יש שם לפחות סיפור אחד.

הי שירה, קודם כל מזל טוב(())
הסיפור האישי שלי לא הכי מעודד אבל זה באמת לא כל כך נורא, אני ילדתי את התאומה הראשונה בלידה טבעית, הפצפונת השניה הסתובבה לרוחב והוצאה לאחר כבוד בניתוח קיסרי חירום בהרדמה מלאה. אבל זה לא היה כל כך נורא, מהניתוח התאוששתי מהר מאוד ויחד עם הכל הייתה לידה אחת טבעית שזה (לפי דעתי) עדיף על ללדת את שתיהן בניתוח.

אחוז גבוה מאוד מלידות התאומים היום הוא של לידות טבעיות. אני ממליצה לך להיכנס לפורום תאומים ושלישיות בתפוז ולשאול את שאלתך שם, קראתי שם הרבה סיפורי לידה מדהימים ומעצימים של לידות טבעיות.
הרבה הצלחה בהמשך ההריון, שיהיה ארוך ומשעמם @}

הממם. לא אשת בשורות אנוכי.
ישנו רק סיפור לידה ואגינלית אחד - סיפור הלידה של התאומים שלי. אבל כדיא גםלחפור ב-בלוג שולית המילדת.

מרוב לתת מידע,
לא בירכתי אותך

ברוכה הבאה, ובשעה טובה!
אני הייתי עושה שעורי בית רציניים - מבררת בבתי החולים על הסטטיסטיקות שלהם (גם קריאה באתר של זהר כרמי או פגישת יעוץ איתה יכולים לתת לך מידע רב).
גם אם את בענין של לידת בית, זה אפשרי (עם רופא).

בהצלחה

בפורום לידה פעילה וביתית בתפוז התפרסמו לאחרונה (יחסית) לפחות שני סיפורי לידה וגינלית של תאומים.

דודה שלי ילדה תאומים בלידה טבעית ובלי אפידורל ( והיא הכי מיינסטרימית שיכולה להיות, פשוט בקטע הזה היא חושבת שזה סתם פינוק

).
זה היה לפני 5 שנים אז אני לא בקיאה בפרטים. אני יכולה לשאול אותה ולחזור אליך.
רק אוסיף שהיא אישה חזקה מאוד נפשית, והיא החליטה שהיא תלד בלידה טבעית - ולא יעזור כלום. כמובן שהיא הייתה מודעת לכך שרוב לידות התאומים מסתיימות בקיסרי, אבל אני זוכרת שהיא אמרה שהיא תנסה טבעי, ואם לא יילך - אז קיסרי. היא גם הייתה (כך נראה לי) מאוד רגועה כל ההיריון שלה ומאוד בטוחה בעצמה (לא ביטחון מוגזם - היא בכל זאת עשתה אולטרסאונדים על ימין ועל שמאל...)

תודה לכולכן, אבדוק הקישורים...

פורום תאומים ושלישיות }

כשהייתי בבית חולים היו איתי עוד שתי נשים שילדו תאומים. שתיהן ילדו את הראשון וגינלי והשני בניתוח. לא יודעת למה. נראה לי שאם יש רווח גדול מדי בין הראשון לשני הרופאים מנתחים.

אני חושבת שזה לא רק הרווח.
אני מנחשת שזו גם התנוחה: אם היולדת לא יולדת בתנוחה אנכית, וגם לא נותנים לה לקום בין תאום לתאום, איך התינוק השני יתברג?
אבל לפעמים זה כן קורה.

גיסתי ילדה תאומים בלידה וגינלית והיא לא באופנית כלל.גם לא התעקשה על זה או משהו כזה-פשוט ילדה,איש מצוות בית החולים לא חשב שצריך להיות אחרת.

כמה דברים כלליים וגם סיפור נחמד מן הזמן האחרון -
ראשית יש הבדלים בגישות בין חדרי הלידה השונים ואת את רוצה ללדת בלידה נרתיקית כדאי לברר מראש מה הגישה. באופן כללי ישנם כמה קריטריונים שמאפשרים לידה נרתיקית -

ששני התאומים במצג ראש או לפחות הראשון.
שאין הבדל משמעותי במשקלים ביניהם לטובת התאום השני. כי אם הוא גדול באופן משמעותי, אז הראשון יצא והשני עשוי להיתקע - חשוב במיוחד אם הוא לא במצג ראש.

דרושה מוטיבציה של האמא וידיעה שיתכן שהלידה הראשונה תהיה נרתיקית והשניה לא. חשוב לוודא שאם השני במצג עכוז, אז יתנו לך ללדת אותו בלידה נרתיקית ושיש רופא שיודע ליילד נרתיקית לידת עכוז.

אחרי שהתאום הראשון יוצא אז לרוב מנסים לזרז את לידת התאום השני ע"י פקיעת מים יזומה או לחץ חיצוני - חוששים שתהיה צניחה של חבל הטבור או שינוי בתנוחת העובר לאופן שלא יאפשר לידה ראשונה. יש די הרבה לחץ סביב לידת תאומים נרתיקית, וברוב המקומות היא מתבצעת בחדר ניתוח למקרה שיהיה צורך לעבור באמצע לניתוח. יחד עם זה יש גם מקרים אחרים -
לפני כחודשיים יצא לי ליילד תאומים בלידה רגילה. האשה היתה אמורה ללדת בניתוח למרות שהתאימה ללידה רגילה. הציעו לה להשתתף במחקר קנדי (מחקר גדול שנמשך כבר הרבה שנים ומנסה לבחון איך עדיף ללדת תאומים - בלידה רגילה או בניתוח). מי שמסכימה להשתתף במחקר מקבלת על עצמה שיחליטו בשבילה (בהגרלה) על צורת היילוד. האישה הזו התקשתה להחליט מה היא רוצה ולכן הסכימה להשתתף במחקר. המחקר החליט על ניתוח, אבל כשהיא הגיעה ללידה פתאום היא שוב היססה, אבל לא היה לה נעים לאכזב את החוקרים. אמרנו לה שזה שטויות במיץ עגבניות ועודדנו אותה ללדת רגיל - שזה דבר שאני בד"כ נמנעת לעשות - לשכנע ממש אשה לבחור באופציה מסוימת. אבל היתה לי הרגשה שזה יהיה בסדר ושהיא תלד מהר וטוב.

בסוף היא הסכימה ללדת רגיל אבל אמרה - בתנאי שתיתנו לי אפידורל. אמרתי לה - אין בעיה, אבל אולי נחכה שממש יכאב לך, כי כרגע (בפתיחה של 5 ס"מ) לא ממש כאב לה. היא שאלה כמה זמן זה יקח ואמרתי לה שאולי חצי שעה (שוב - אני בחיים לא אומרת כמה זמן זה ייקח...). אחרי רבע שעה כבר היתה פתיחה של 8 ס"מ ואז העברנו אותה לחדר ניתוח. כיבינו את כל הניאונים, הבאנו מנורת גביש וטייפ עם מוסיקה, הלבשנו את בעלה בחלוק ירוק ונכנסנו לחדר ניתוח. האמת - היתה אווירה ממש נעימה ולא של חדר ניתוח.

הזמנו צוות חדר ניתוח אבל ביקשנו מהם לחכות בחוץ. למזלנו, הרופא במשמרת (זה היה לילה) היה רופא צעיר וצנוע שהקשיב לכל מה שאמרנו לו וכשביקשנו ממנו לא להתערב, הוא לא התערב. אחרי עוד רבע שעה נולד התינוק הראשון, כשהוא עטוף בשק מי השפיר. זה היה נהדר. אחרי עוד 10 דקות בערך נולד השני, וגם אצלו שק מי השפיר נבקע ממש כשהוא יצא.

התינוקות היו קצת פגים - שבוע 34, ולכן לא יכלו להישאר עם ההורים בחדר לידה, אבל החוויה באופן כללי היתה נהדרת, היתה לידה שקטה ונעימה בלי לחץ שכל כך מאפיין לידות תאומים. האשה אח"כ חזרה לחדר לידה עוד המון פעמים (התאומים היו מאושפזים עוד 3 שבועות בערך) ובכל פעם הודתה כל כך על ששכנענו אותה ללדת בלידה נרתיקית.

המסר מבחינתי מהסיפור הזה הוא שאפשר ללדת תאומים בלידה רגילה ואפשר לנסות לעשותאת זה באווירה נעימה - אני מאמינה שזה יכול להתאפשר ע"י שיחה מקדימה עם מנהל חדר לידה ופריסת הבקשות שלכם לגבי אופי הלידה הרצוי.

יש הרבה מקרים של לידות תאומים נרתיקיות מוצלחות, גם בלידות ראשונות וגם שהמצגים אינם ראש-ראש. הרבה הרבה מקרים. יש לי אפילו חברה שהיא מיילדת בית בלונדון והלידת בית הראשונה שהיא קיבלה היתה של תאומים.

דנה ה, איזה סיפור יפה!
לשירה, מזל טוב ובהצלחה @}.

דנה
תודה על הסיפור...באמת נשמע מעודד
מותר לשאול באיזה בית חולים מדובר?
שירה

פוריה (טבריה)

חברה שלי ילדה תאומים בלידה נרתיקית בתה"ש לפני כשנה וחצי. אם את רוצה לדבר איתה אני יכולה לקשר בינכן. פני אליי לדפבית.

מצחיק לקרוא אותי כאן... מאז התמזל מזלי וילדתי שתי תאומות מקסימות (בלידה טבעית, את הראשונה ראש והשניה עכוז) ואני מתפאלת ולומדת... בזמנו היו לי שאלות על הלידה, הנקה וכו' ולאחרונה הרגשתי שזה הזמן להציע את עזרתי ואת הידע שברשותי. אפשר לכתוב לי בדף שלי.בשמחה.

שליחה על ידי כרמל* » 21 יולי 2009, 12:21

אני לא יודעת אם מישהי עוד פעילה בפורום הזה (חוץ מניצן

), אך רציתי לשאול-
יש מישהי או שאתן מכירות מישהי שעברה לידת תאומים טבעית או פעילה ללא אפידורל כלל? או שכדאי לי כבר מעכשיו לוותר על החלום הזה?

אני מכירה, חברה טובה מהלימודים באוניברסיטה, ילדה תאומות גדולות (מעל 3 קילו כל אחת) בלידה טבעית מצויינת ללא אפידורל. והיא בחורה רזונת וצרה שכל "הנשמות הטובות" אמרו שאין שום סיכוי שתלד וגינלית.
למזלה הגדול, אמא שלה רופאה מיילדת שתומכת מאוד בלידות פעילות, כך שכל הצוות בבית החולים (הקולגות של אמא) "יישרו קו", והתוצאה המשמחת בהתאם. ראשונה ראש, שניה עכוז. לדבריה השניה "פשוט החליקה החוצה" שתי דקות אחרי הראשונה. היא התקשרה אליי 20 דקות אחרי שילדה (!!!) ואמרה שהיא מרגישה מצויין. אז לא הבנתי את זה, אבל אחרי שעברתי שלוש לידות טבעיות ופעילות בעצמי, אני מכירה מקרוב את ה- "היי" המטורף הזה

כמו שאמרו כאן קודם, חשוב מאוד-מאוד-מאוד להקיף את עצמך בתמיכה. וכן, זה אפשרי לגמרי.

היי כרמל. ילדתי את התאומות שלי וגם את שני בני הגדולים ללא אפידורל. להרגשתי לא היה הבדל בין כאבי הצירים (כל הלידות שלי ארכו 8 שעות) בלידת התאומות לבין הכאבים בשתי הלידות הראשונות . את הלידות הראשונות עברתי בבית. ואת לידת התאומות בקפלן. אני זוכרת את הרגע שבו הצירים היו כה עזים ואמרתי לעצמי "אני מבינה למה נשים לוקחות אפידורל".בשלושת הלידות היה את הרגע הזה, שאחריו הפכתי מאשה יולדת לאשה שיולדת עם אלוהים. לא היו לי יותר מחשבות ,עוצמת הכאב של הצירים היתה העוצמה שלי. הרגשתי יותר גדולה מהגוף שלי, גדלתי והתעצמתי עם כל ציר. תנועות הגוף והקולות נבעו מתוך העוצמה הזאת והייתי נוכחת ומודעת כמו שלא הייתי מעולם. צירי הלחץ היו הזמנים הממוקדים ביותר בחיי.

היה לי חשש ללדת בב"ח אחרי שילדתי בבית וחשבתי על לידת בית גם עם התאומות. למילדות בית אין רשיון לילד תאומים בבית (נדמה לי שלרופא יש)
ומשיחותי עם אילנה שמש השתכנעתי ללדת בב"ח, אבל להכין את עצמי ואותם מראש. נפגשתי עם רופא בכיר מקפלן (שאילנה המליצה לי עליו כי הוא רגוע ויודע לילד עכוז) וביקשתי ממנו את כל בבקשות האפשריות למינימום התערבות ונוכחות בלידה. אולי כי הייתי אחרי שתי לידות בית, אולי כי הייתי נחושה, בכל אופן הוא התייחס אלי ברצינות ואמר שאם התנאים יאפשרו הוא לגמרי איתי. אשרי שאכן כך היה: הייתה איתי מילדת אחת נפלאה(- רעיה) (הרופא רק הציץ פעמים אחדות) ורק אחרי שאיה סיימה לינוק נכנסה מילדת נוספת כדי לעטוף אותה. אחרי שאיה נולדה עלמה התהפכה למצג עכוז והרופא (דר' רוני לוי) ניסה להפוך אותה חזרה. עד מהרה התחילו שוב צירי לחץ והיא נולדה לה מהעכוז (או מהרגל). גם היא ינקה לה ואח"כ השכיבו אותן יחד באותה עריסה ואני הוצאתי את השליה , שתיתי תירוש (כי הגוף שלי רעד מרוב מאמץ) וצללתי לשנת היופי הכי טובה שהיתה לי.....................................

מעניין אותי לשמוע איך התכוננת ללידה במסגרת בית החולים.

הגעתי לסיור בבית החולים (סורוקה), הבנתי שכמו בכל בית חולים, זה תלוי על איזו מיילדת אני "נופלת".
האם כדאי לי להפגש עם מיילדת באופן פרטי? (לא יודעת אם מאפשרים בסורוקה), האם זה השפיע, לדעתך, על איך שקיבלו את הלידה שלך?

בסורוקה לא מקבלים לידות תאומים בחדר ניתוח, שזו כבר התקדמות. אבל מעבר, ומנסיון עבר של התעלמות טוטאלית מתכניות לידה ומבקשות מפורשות שלי, אני רוצה לדעת איך את ממליצה להתכונן ללידת בית חולים, בהריון שהסטטיסטיקה ממילא לא מפרגנת לידה בזמן וללא התערבות.

היי עקרה פוריה. יש סיבה שבגגללה את מעוניינת ללדת בסורוקה?
בזמנו בררתי על 4 בתי חולים (גם אני גרתי באזור ב"ש- אז במושב ניר עקיבא ועכשיו בערד). אומנם עשיתי את סוף מעקב ההריון בסורוקה (בשביל האולטרא סאונד שמראה את זרימת הדם מהשלייה לעוברים) . מכיוון שמה שהוביל אותי ללדת את הלידות הראשונות בבית היה העדר האפשרות לבחור במיילדת, היה לי ברור שגם בלידה הזאת אני רוצה לדעת עם מי אני נפגשת בזמן המיוחד והאינטימי הזה. אחרי שהבנתי שאני לא יכולה לקבוע עםמיילדת, ואחרי שהבנתי שתמיד יש נוכחות של רופא בלידת תאומים, התחלתי לחפש רופא. יש כל מיני פרוצדורות לגבי לידת תאומים (כמו לנטר את הראשון מבנהם עם מחט אל הראש - כי מאד קשה למצא כל הזמן את הדפקים של שניהם במוניטור רגיל) וגם בלידה עצמה נוכחות של שתי מילדות , רופא מיילד ורופא ילדים. היה לי ברור שאני צריכה למצוא רופא שיסכים להתפשר איתי על הדברים האלה, ויותר מהכל שיהיה מוכן (ויודע) ללידת עכוז(אפשרות שכיחה בלידת התאום השני). האמת שבהתחלה בררתי על לידת בית (אי אפשר עם מיילדת בית כי אין להן רשיון לזה) , ואפילו בערב הלידה, אחרי שכבר הייתי בקפלן, חשבנו אני ואוהד (בעלי) שוב על האפשרות הזאת. ב כל אופן, שוחחתי כמה פעמים עם אילנה שמש שיילדה אותי בלידות הקודמות והיא מאד המליצה לי ללדת בחדר לידה ("למורות שחדר לידה זה לא מקום שהיא ממליצה עליו בד"כ, אבל בלידת תאומים בהחלט כן" - כך היא התנסחה). אז אחרי השיחות עם אילנה ואחרי ברור עם דר' ברדה (שמיילד בבית ונחשב ממומחה) ואחרי שהבנתי שממלא אני אצטרך להגיע לב"ח כי אי אפשר שלא להעזר במענק הלידה הנדיב והמבורך שמוענק בלידת תאומים (לא יכולתי לשאת את המחשבה על נסיעה עם שתי קטנטנות לבדיקות שלהן ושלי אחרי לידה בשביל המענק) הלכנו לייעוץ אצל הרופא שאילנה המליצה עליו : דר'רוני לוי מקפלן. הייתה לי הרגשה טובה לגביו, הרגשתי שהנוכחות שלו בלידה תהיה נוחה ואפילו טובה בשבילי (לא האמנתי שאי פעם ארגיש ככה לגבי רופא, בטח שלא גניקולוג) ותודה שכך באמת היה, כולל כל הפשרות שביקשתי והתאפשרו. בעיניין המיילדת (רעייה) - היה לי מזל והיא התאימה לי והייתה רגועה וניפלאה בשבילי (כשאיה עמדה לצאת היא שאלה אותי: "את מרגישה שהיא קרובה?" "כן!"- עניתי "אז תיקראי לה" היא אמרה והרגשתי כאילו מלאך מכוון אותי למה שהכי רציתי לעשות. קראתי לה וברכתי אותה וזה היה ניפלא! כך עשיתי גם עם עלמה). לגבי המיילדת- מכיוון שלא יכולתי לבחור פשוט התכוונתי, קיוויתי וביקשתי בלב. תודה שנענו לי.

היי עקרה פוריה. יש סיבה שבגגללה את מעוניינת ללדת בסורוקה?
כן,
כי אני גרה בבאר שבע

לא רק לוגיסטית, אבל יהיה מאוד קשה ללדת בכל מקום אחר (אף פעם לא ילדתי שם).

לפי מה שנאמר לי בסורוקה, רופא איננו חלק מלידה שגרתית, ובכלל זה גם לידת תאומים שגרתית.
מיילדים כל עוד העובר המוביל במצג ראש, מצג העובר השני לא משנה. לגבי כל השאר - נתת לי המון חומר למחשבה,
מתחילה בבקשות ובתקוות כבר עכשיו.....

עקרה _ פוריה. תהני מההריון המון. תמיד אשמח לענות - לעזור

ההודעה הקודמת מניצן

איזה חמודה! ואני כבר פחדתי לפתוח את דף הבית שלי (פלוני אלמונית תמיד מפחיד אותי...)

נשמע לי בית חולים מכשירני שלוחץ ללידה רפואית התערבותית.

איך אחותך?
האם היא התכוננה ללידה טבעית? או מתכננת לצעוק אפידורל ברגע שהיא נכנסת בדלת? נורא חשוב לדעת איך היא מרגישה.
סף הכאב שלי נמוך מים המלח, באמת. ילדתי שתי לידות טבעיות לגמרי בגיל מבוגר. נכון, היה כואב. אז מה, זה כאב טוב: יש שם איזה תינוק שצריך לצאת... לעומת זאת אני היסטרית כשמנסים לעשות לי בדיקת דם, זה כואב!
אז גם "סף כאב נמוך" לא אומר כלום. מה שהכי חשוב הוא מה שהיא יודעת ומה שהיא רוצה.

תראי, לכל לידה עדיף לחכות שתתפתח לידה טבעית.
במיוחד עם תאומים, שהסכנה הגדולה איתם שייצאו פגים, ושייצאו קטנים מדי. כל יום ברחם זה טוב.
אני מבינה את הרצון בהשגחה, אבל הוא מלחיץ.
האם היא בריאה? כל המדדים בריאים? היא בכושר? היא התכוננה ללידה? היא חייבת ללדת בבית החולים תאב-הסכינים הזה?
כל התערבות וזירוז יכולים לגרום ללידה מאוד קשה ומסוכנת.
ולמה? לא ברור לי.

"זירוז" לידה יוצר לידה כאשר התינוקות והגוף עדיין לא מוכנים או בשלים ללידה. לכן זו השראת לידה מלאכותית, שגורמת לצירים לא טבעיים, ואם פוקעים לה את שק מי השפיר (כנהוג במרבית הזירוזים) אז היא תרגיש את הצירים פתאומיים וכואבים פי אלף ממה שהם אמורים לכאוב.
ברגע שמתחילים עם התערבות אחת, במקרים רבים מדי זה יוצר "מפל התערבויות" ובסוף יולדת בריאה עם עוברים בריאים ללא כל בעיה - מגיעים ללא כל צורך לניתוח קיסרי!
נוצר תסריט של זירוז - התכווצויות חזקות מדי - פקיעת מי שפיר - ירדו המים לפני הזמן - לחץ על התינוק - רואים במוניטור מצוקת עובר (גם אם אין בכלל, זה מאוד שכיח) - מריצים אותה לניתוח.
או תסריט של זירוז - צירים חזקים בטירוף - האמא נבהלת - הכאבים פתאומיים וגדולים - דורשת אפידורל מרוב פחד - האפידורל מפסיק את הצירים - הלידה נתקעת - מצוקת עובר - ניתוח קיסרי.
ואלה רק שניים מהתסריטים שקורים כתוצאה מזירוז, את יכולה לקרוא בספרים ובהרבה מאוד דפים כאן באתר.
אין סיבה ליפול קורבן למלכודת הידועה מראש הזאת.

אם הכל בסדר, אין סימנים לרעלת הריון, אין לחץ דם גבוה, אין חלבון בשתן, האמא בריאה ומרגישה טוב - הסיבה היחידה לחשש היא הדאגה שאחד העוברים חס וחלילה רחמנא ליצלן ימות בבטן ולא יידעו כי קשה להרגיש תנועות של שניים: לא יודעים אם שניהם זזים או רק אחד.
לזה יש לי קודם כל עצה קריטית:
שהיא תקרא דחוף את הספר "לידה פעילה" אם עדיין לא קראה.
מה שג'אנט בלאסקאס מסבירה שם על התנוחות קריטי גם להריון: שלא תשכב על הגב, כי אז כל הרחם, מי השפיר והעוברים לוחצים לה על כלי דם ראשיים וזה עלול לנתק את אספקת הדם לרחם .
זה אחד מגורמי הסיכון לתמותת עוברים ברחם, והרופאים לא מבינים את זה ולא יודעים להזהיר נשים.
תנוחות - על הצד, וכמובן עמידות שש למיניהן. לא רק בלידה. לשבת על כדור פיזיו, כדאי להשיג לה אם אין לה. הוא יוצר יציבה נכונה ולכן מקל מאוד את העומס מהבטן.

אני לא מומחית בלידות, אני חייבת לסייג. אז כתבתי לך רק בראשי פרקים:
סיכום קצר -

לקרוא מהר את "לידה פעילה"
לא לאפשר שום התערבות או זירוז אם אין סיבה רפואית ברורה ומוכחת כמו רעלת הריון למשל
להיזהר בכל תנוחה שלוחצת על כלי הדם

שתהיה לידה קלה וטובה עם אמא ותינוקות בריאים ושלמים אמן!

שליחה על ידי א* » 10 פברואר 2010, 12:32

הסיבה היחידה לחשש היא הדאגה שאחד העוברים חס וחלילה רחמנא ליצלן ימות בבטן ולא יידעו כי קשה להרגיש תנועות של שניים
נורא לא נעים לי להוסיף עוד חשש לשיחה, כי זה ממש מבאס החששות האלה, אבל יש עוד משהו שבעיניי ראוי להתייחסות - בתאומים זהים (שליה אחת) עלול לקרות (נדיר) שאחד 'לוקח' את הדם מהשני, ואז שניהם בסכנה גדולה. למיטב הבנתי (אם תוכלי לתקן אותי אהיה מאושרת) הסיכון לכך עולה ככל שגיל ההיריון עולה, ואין לכך סימנים מקדימים.

שליחה על ידי א* » 10 פברואר 2010, 13:19

אני אוסיף את הנגיעה האישית שלי: אני מכירה אישה שקיבלה השראת לידה בגלל החשש הזה. השראת הלידה הזאת הובילה למפל התערבויות מהסוג הגרוע ביותר, והיא יצאה מהלידה הזאת מצולקת בגוף ובנפש. מובן שבעקיפין גם התינוקות נפגעו מכך (למשל, לא יונקים). בשבועות הראשונים אחד מהם היה בבירור אדום יותר מהשני, אז אני מסיקה מזה (ואולי ההסקה שלי שגויה לגמרי, הרי אני לא אשת מקצוע) שהתהליך שחששו ממנו אכן התחיל, וההתערבות הקשה והכואבת הזאת ייתכן שהצילה חיים. אז כדאי לשקול איזה סיכון מעדיפים לקחת (מבחינתי עצמי לא ברורה לי התשובה, ואני לא יודעת איזה סיכון מפחיד אותי יותר).

תודה שהוספת, א. את צודקת.

א, מצב כזה בד"כ לא קורה פתאום בשבוע האחרון להריון, ורואים הבדל משמעותי בקצב הגדילה (הערכות משקל ידניות או ב US) במהלך ההריון.

תודה, תודה תודה !!!

אמסור הכל.

את לידה פעילה קראתי בזכות ההמלצות שקראתי כאן. (התוצאה: לידה טבעית, חוויה מיוחדת של רפלקס פליטת התינוק (שם לא ממש נחמד...). כמובן שאחותי כבר קראה. קוראת שוב. תודה בשמת על התייחסותך המפורטת והממוקדת.

תודה גם לא. ולתבשיל קדרה.

עכשיו אחותי הצטרפה, קוראת יחד איתי, ומלמלת איזה מקסימות... .

אגב, בהתייחס לפתיחה הנ"ל: (פלוני אלמונית תמיד מפחיד אותי...) אני מהסוג האלמוני התומך ... .

(למען החוויה, אוסיף כי כרגע בני הבכור הצטרף, ביקש להרגיש את התינוקות 'בועטים' 'ועל הדרך' שאל במתיקות: איך התינוקות נוצרים ?

שליחה על ידי א* » 10 פברואר 2010, 20:33

ורואים הבדל משמעותי בקצב הגדילה
באמת? אז אם כך ההבדל בצבע אצל התאומים שהכרתי לא הצביע על תהליך מפחיד שכזה - הם נולדו באותו משקל.

הרבה הצלחה ושמחה ליולדת (-:

שאל במתיקות: איך התינוקות נוצרים ?
אוי, אני דוחה את שלב ההסברים... כבר הגיע הזמן להתמודד עם זה... (יותר קשה מלידה, מה?).

כמובן שאחותי כבר קראה. קוראת שוב
איזה יופי.
אני מוכרחה לומר שקראתי לא מעט ספרים על לידה, והספר הזה באמת הרשים אותי בזכות ההבנה האנטומית המלאה שלה. פתאום נעשה לי ברור למה לעשות משהו ככה ולא אחרת.

מאחלת לידה ממש קלה, טובה ומשמחת, עם תינוקות בריאים ושלמים במועד!

רפלקס פליטת התינוק (שם לא ממש נחמד...)
רפלקס שחרור התינוק. כמו עם חלב.

בשמת שלום,

רציתי לספר לך שאחותי עדיין לא ילדה (שבוע שלושים ושמונה !) . היינו אתמול בביקורת והסתבר שהעובר התחתון מבוסס היטב עם ראשו כלפי מטה והעליון, במצג עכוז. יש לך מושג לגבי התמודדות עם מצב זה ? בבית החולים, כצפוי, נוקטים בעמדה חד משמעית של ניתוח קיסרי, ועוד השבוע. גם עם היה נותר מנח ראש אצל שניהם, היה לחץ לכיוון הפעלת לידה. באופן כללי נראה שמצבם מצוויין (טפו, טפו), תנועות יפות, כמות מי שפיר תקינה. אחותי גיבורה גדולה, לא קל, אבל עומדת בזה בכבוד.

אשמח להתיחסותך.

וואי וואי. באיזה בית חולים מדובר? יש רק אחד? אין עוד אפשרויות?

עכוז לא מיילדים היום בבית חולים, ולא יסתכנו עם תאומים.
אבל הייתי שואלת את הרופא הסיני שלי, רני אייל, 03-6431222 (יש מספר נייד בהודעה אם הוא לא שם), האם בדיקור אפשר להפוך במצב של עובר אחד בעכוז.
הוא יכול להפנות אתכם לרופא/ה סיני/ת בקרבת מקום אליכם.
אני לא חושבת שד"ר קנטי מבית החולים מאיר עושה היפוך של אחד מתאומים, אבל מציעה להתקשר ולברר שם, במאיר.
לפעמים הסיבה שהעובר בעכוז היא בעיה ברחם, דרך אגב - מגבלת מקום מסוימת, מגבלת אורך של חבל הטבור, שנכנסת לפעולה כשהעוברים גדלים. במצב כזה אי אפשר יהיה להפוך.
אולי שני רופאים בכל הארץ (ד"ר ברדה וד"ר שיפטן) עשויים להסכים ליילד תאומים כשהשני במצג עכוז...

עכוז לא מיילדים היום בבית חולים, ולא יסתכנו עם תאומים.
יש בתי חולים שכן. מתנצלת על הפלישה לדיון, אבל אני מכירה מישהי שילדה לפחות תאומה אחת בעכוז (ומישהי שילדה תינוק אחד בעכוז), ואלו מהיכרות אישית. אינטרנטית- - יש עוד כמה צדיקות.
אשמח לספר את מה שידוע לי, אם זה רלוונטי.

אגב, בתאומים, גם לו היו ראש ראש עכשיו, לפעמים השני מסתובב תו"כ הלידה, אחרי שהראשון יוצא. זאת לאו דווקא אינדיקציה לקיסרי.

תומכת,
השקיעו בפגישה עם זהר (כבר בדקה) כרמי, וחפשו בית חולים בו יש רופאים שמוכנים לקבל את התינוק השני, גם אם הוא עכוז.
למיטב הבנתי, הדי דלה, חשובה סבלנות. לא לפקוע את המים (של התינוק השני), ולאפשר לתינוק השני להתבסס בהדרגה.

שליחה על ידי א* » 15 פברואר 2010, 15:53

שמעתי שבמצב כזה יש גם אפשרות להיפוך פנימי של הראשון אחרי שהתינוק יוצא.
אבל בשביל זה צריך בית-חולים משתף פעולה.
יש מצב ללדת בביקור חולים (ירושלים)?

שליחה על ידי א* » 15 פברואר 2010, 15:53

אוי, כתבתי מהר - להיפוך פנימי של השני אחרי שהראשון יוצא.

הי, תכתבו את שמות בתי החולים שמוכנים! זה מידע חשוב.

לידות עכוז - המצב בבתי החולים

יש לי חברה שילדה לא מזמן תאומים בהלל יפה, לא היה עליה שום לחץ לניתוח בכלל, אבל שניהם היו במצג ראש.
ממה שאני יודעת, ואולי אני טועה, אם העובר הראשון בראש והשני בעכוז מתחילים וגינאלית בחדר ניתוח, ומקסימום מנתחים כדי ליילד את השני, אם יש צורך. לפעמים אחרי שהראשון יוצא השני מסתובב (פתאום נפתחים לו מרחבים).

אחותי ילדה תאומים לפני חמש שנים. אחד היה ראש ואחד עכוז. הסבירו לה בזמנו שזה הרבה פעמים כך ובמשך הלידה זה משתנה. לכן אחרי שהראשון יצא אמרו לה לעבור לתנוחת שש (ואולי עוד משהו שאני לא זוכרת) וכך גם השני התהפך ויצא ראש. האם זה לא מקובל כבר?

אנחנו צריכות להכין מאגר של בתי החולים שהסכימו ליילד טבעי בשנים האחרונות.

דוקטור אילן הלוי מיילד עכוז אבל לא בלידה ראשונה (השאלה איך הוא מחשיב תאומים )
הוא איש מקסים עובד גם בלניאדו וגם בבית (שלו )

בשמת,

אחותי ילדה אתמול (לידה קיסרית). האחיינים שלי מדהימים.

תודה על התחסותך הנ"ל ולכל העוזרים (עוזרות...).הסודיים שלך.
פעם כתבתי לך כבר שכשמך כן את (בשם - את). אני חוזרת על כך.
אפילו שקלתי בליבי להמליץ עלייך לאות הנשיא למתנדב.

הוי, פלונית תומכת, כמה נחמד. חיממת את לבי! חבל שאת לא יכולה לשלוח פה תמונות של האחיינים המדהימים (-:

אני בשבוע 33+3 לתאומים בנים השתחררתי לפני יומיים מאישפוז עקב צירים מוקדמים , יש לי כאב גב קבוע מאוד מעיק ומידי פעם צירים , אני מאוד חרדה לגבי לידה מוקדמת כי לא ממש נעים לבלות הרבה זמן בפגיה ובנוסף נראה לי שלא הייתי צריכה להשתחרר אני לא ממש יודעת מתי לפנות למיון אחרי הסבל שעברתי כשהייתי מאושפזת ובמיוחד שאני גרה במרחק של 40 דק׳ מבית חולים קרוב אשמח עם מישהי תוכל להרגיע אותי קצת תודה רבה

שלום לך, מקווה שתגיעי כמה שיותר מאוחר בהריון

כתבת שאת חושבת שלא היית צריכה להשתחרר.
האם הסבירו לך בבית החולים מה מצב הצירים? את יכולה גם ללכת למעקב בקופת חולים אם את חוששת.
תנוחי, תשתי הרבה ותשדלי לא לחרוד, עד כמה שאפשר. מאמא לתאומות בנות 6...

אני ילדתי תאומים בלידה טבעית ללא אפידורל

הי,
אני בשבוע 36 עם תאומים.
רציתי לשאול אם למישהי כאן היה ניסיון בלידה טבעית של תאומים עם שימוש מינימאלי במוניטור. לפני כמה ימים נבדקתי עם מוניטור וזה היה סיוט - לקח המון זמן עד שמצאו את הדופק של שניהם, הג'ל גרם לי לאלרגיה, וכאב לי מאוד לשכב על הגב בצורה סטאטית.
אני מאוד מעוניינת לנסות לידה טבעית אבל חוששת שעצם החיבור למוניטור ימנע את זה ויהיה בלתי נסבל, מה גם שקראתי על הסיבוכים האפשריים שהמוניטור עצמו עלול ליצור, מצוקה עוברית שמובילה לקיסרי.
אני מתכוונת ללדת בשערי צדק בירושלים, הם כן פתוחים ללידה טבעית אבל הבנתי שבמקרה של תאומים המקסימום שהם מאפשרים זה ניטור לא רציף, כלומר חצי שעה בכל שעה, וזה נשמע לי המון.
תודה!

בעזרת האל, ילדתי תאומים בלידה טבעית, בשוע 38+5 , בבית חולים הדסה עין כרם. הלידה החלה אחרי שהגעתי עם קצת צירים ופתיח קלה, פקעו לי את מי השפיר ואז הייתי תחת ניטור רציף של כשעה (הבטיחו לי שאחר כך יאפשרו לי לרדת מהניטור) אבל הלידה התקדמה די מהר ובחדר לידה עצמו לא זוכרת את המוניטור למרות שכנראה שהיה עלי משהו אבל הוא היה לגמרי לא בעייתי כיוון שהכל התנהל מאד מהר. את מוזמנת לקרוא בדף סיפור ההריון והלידה של התאומים שלנו . שיהיה בהצלחה והעיקר בבריאות ובשלום לך ולהם

תודה רבה על העידוד! קראתי את סיפור הלידה המדהים שלך והוא מעורר השראה.
אני מזכירה לעצמי כל הזמן שהכי חשוב זה שהם יצאו בריאים ושלמים, קודם כל. כך שאסור לי להיות מקובעת על הרצון בלידה טבעית, מה שיהיה יהיה.
אני פשוט מודאגת שלי יהיו הכוחות והיכולת, והצוות הרפואי יהיה זה שיתערב יותר מדי. גם לי בעברי יש לידה שקטה בשבוע 16, אז זה ישר משפיע על איך שהם רואים אותי.
אז אני מבינה מהסיפור שלך שהיית רוב הזמן בתנוחות זקופות? או שכשהיית על המיטה שכבת?
מה שעוד עודד אותי זה שילדת טבעי אפילו שהעובר השני היה גדול יותר. גם אצלי העובר השני גדול יותר, והיתה כבר רופאה שאמרה לי שבמצב כזה זה מחייב קיסרי, אבל בשערי צדק אמרו לי שלא.
מה שהכי היה חזק לי בסיפור שלך הוא שהיית בתוך עצמך ולא נתת להמולה מסביבך לערער אותך. לי אין מושג איך ישימו עליי את המוניטור הכפול הזה ואצליח להתעלם ממנו, הוא פשוט משתק אותי. הלוואי ואוכל להתכנס לעצמי כמו שאת עשית!

מה שהכי הכי עזר לי זה הרבה הרבה תפילות ודיבור שקט ופנימי שלי אל אלוהים, להזכיר לעצמי שהוא רוצה בטובתי ולבקש ממנו את הטוב ביותר. היה שלב בהריון שהם היו שניהם במנח עכוז והתחילו בי מחשבות על זה שיש מצב שעוד נגיע לחדר ניתוח. זה נורא הפחיד אותי ואז במין רגע אחד היתה לי את ההתבהרות שאם חלילה נגיע לכדי ניתוח, גם שם מה שהכי חשוב זה שאלוהים יהיה איתי. עם כל הכבוד שיש לי לדברים שיולדות באות איתן ללידה, אני עדיין מרגישה שאלוהים הוא הכי נוכח בכל לידה (ולא רק שם אבל איכשהו בלידות יש תחושה נורא חזקה של קרבה עצומה אליו...) ולכן כשאני זוכרת להעביר אליו את השליטה (שממילא אצלו) זה יכול לעזור לי להרפות...
את מכירה את החלק של ימימה להכנה ללידה ? יכול מאד מאד לעזור גם לפני לידה וגם בכלל...

}{פלוני אלמונית (2010-02-09T22:42:02):
בשמת שלום,

עלתה סוגיה חשובה לנו, וחשבתי להעזר בך. מקווה שזה מתאים לך. למרבית השמחה וההתרגשות, אחותי ('התותחית' יש לומר), נמצאת בשבוע שלושים ושבע להריונה הראשון. ברחמה שני עוברים מתפתחים יפה (טפו טפו). היום היינו בביקורת, והיא הוזמנה לשוב למיון יולדות ביום א' הקרוב, אם לא תלד עדיין. המטרה השגחה וכן שקילת אמצעים לעידוד הלידה, אם זו לא תתפתח עד לאותו מועד. אחותי רוצה ללדת בלידה הרגילה העוברים שניהם במנח ראש ! אוסיף שסף הכאב שלה, לא במרומים... . אה, שכחתי לכתוב שעוד מעט ימלאו לה ארבעים.

יש לך מושג לגבי עיתוי לידת תאומים? האם השגחה באישפוז ממש נחוצה ??? יש לך מחשבות בעניין שתוכלי לחלוק אתנו ??

בכל מקרה תודה רב לך. (זו לא הפעם הראשונה שאני חושבת להעזר בך ואכן כבר עזרת לא פעם ! עצם התחושה הפנימית שניתן לפנות אלייך ואת נענת בנדיבות לב ובינה כבר מקלה...).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אני בהריון ברוך השם עם תאומים וביתי רוצה לשמוע חוות דעת על בית חולים לניאדו ומעיני הישועה מה עדיף

איכשהו פספסתי את הדף הזה... גם אני, תודה לאל, זכיתי ללדת תאומים בלידה טבעית בהדסה עין כרם (את הסיפור הארוך כתבתי ב סיפור ההריון והלידה של התאומים שלנו ) . בהצלחה

אני זכיתי ללדת תאומות בלידת בית מדהימה.
ד"ר אבנר שיפטן היה אמור לקבל את הלידה אך לא הזעקתי אותו מספיק מוקדם והוא לא הספיק להגיע.
הבנות נולדו בחדר המקלחת על הרצפה (בישיבה/שכיבה) לאחר חצי שעה של צירים כואבים אך לא צפופים (אולי 10-15 צירים סך הכל)
שיפטן ליווה אותנו טלפונית חיזק והרגיע מאוד
האמבולנס הגיע לאחר כרבע שעה וחתך את חבל הטבור, חיכינו שהשיליה תצא ונסענו איתו ללניאדו.

חלמתי כמה לילות קודם שהן נולדות לבד ללא סיוע כך שמבחינה שכלית ורגשית הייתי במוכנות ורצון לכך.
היתה איתי בבית השכנה שהיא מטפלת בשיאצו ועזרה לי לקבל את הצירים בתנועתיות.
הסיפור המלא בעז"ה עוד יככתב וייזכר לימים

אם מישהי רוצה פרטים על ההכנה הנפשית שעשיתי אני ב- oshra ואח"כ ללא רווח vardi גימייל קום

שליחה על ידי אחת* » 09 יולי 2013, 11:10

מזל טוב אושרה!
איזה יופי, שתזכי לגדלן בשמחה ואהבה.

שלום,
ראשית תודה על הדף הזה ועוד רבים באתר הזה, שעוזרים ועזרו לי מאוד במהלך ההריון הזה.
אני בהריון שבוע35+4 תאומים, באולטראסאונד שעשיתי אתמול נמצא שהתאום הראשון ראש והשני עכוז
אני רוצה ללדת בהדסה עין כרם כי שם עברתי את הלידה הראשונה שלי שהיתה טובה מאוד
הרופא שלי, ד"ר פלוטקין, (שאגב, מאוד מומלץ בשערי צדק בגלל שהוא מומחה ללידות עכוז) קצת הלחיץ אותי, הוא טוען שבהדסה לא כל הרופאים יודעים לילד עכוז וזה עלול להתפתח לקיסרי
מיילדת מהדסה שדיברתי איתה אומרת שזה שטויות ושכל הרופאים בהדסה יודעים ליילד עכוז.
אשמח לשמוע כאן מניסיונכן בעניין הזה, וגם האם יש כאן מישהי שהיתה במצבי (ראשון ראש ושני עכוז) שאחרי שילדה את התאום הראשון השני התהפך למצג ראש
מאוד אשמח לתגובה

בשבוע שלך הייתי במצב שלך (ראשון ראש, שני עכוז), אבל שבוע אחר כך השני התהפך לראש.
שבוע נוסף אחר כך, חזר למצג עכוז וביום של הלידה היה במצג ראש. נולדו בלידה רגילה.
חברתי ילדה תאומות לפני כמה חודשים ואצלה הראשונה הייתה ראש והשנייה עכוז,
אבל היא ילדה אותן רגיל, בשערי צדק. לא יילדו אותו לידת עכוז, אלא הרופא הפך את התאומה השנייה בתוך הרחם
ואז היא יצאה עם הראש. אבל בשביל זה יש צורך בחתך וגם היא הייתה עם הרדמה ספינאלית (בלי הרדמה זה נשמע לי
אפילו יותר כואב מלידת עכוז...). חברתי התרשמה שבשערי צדק, אם הראשון במצג ראש, יש נטייה ליילד את השני בלידה רגילה
בכל מצב, בגלל המיומנות של היפוך בתוך הרחם.

שלום יקרות. אני בהריון תאומים שבוע 28, שתי לידות קודמות טבעיות ופעילות . הפעם קצת עם רגליים קרות וחששות. בינתיים המוביל ראש והשני עכוז. אשמח לשיתופים בנושא וספציפית נשים שילדו תאומים בזיו, צפת.... איך התרשמתם מהמקצועיות של הצוות? הגישה לקיסרי? אפידורל? הם היו טובים בלידות הקודמות אך עם תאומים אני מעט חוששת. תודה רבה

שליחה על ידי שושנה* » 21 מאי 2017, 11:32

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
אני בהריון מתקדם של תאומים. חשבתי ללדת בלניאדו. הייתי שמחה לשמוע אם אתן מכירות את גישתן . הראשון במצג ראש והשני עכוז.

תודה מראש

שלום לכולם! אם מישהו קורא עדיין...
במקום לפתוח דף חדש..
אני שמחה ומתרגשת להיות בהריון חמישי.
חלמתי על לידה.. טבעית.. בבית.. במים..
ולשמחתי, והפתעתי הגדולה מאוד (שלא לומר הלם) אני בהריון תאומים.
ופשוט מבוהלת מלידה בבית חולים- עם 6 אנשי צוות, ומבט שהלידה היא "סיבוך רפואי"
אני מפחדת מאוד מאוד מקיסרי. בקיצור.. כל הענין הזה סביב הלידה לא נותן לי מרגוע.
הבנתי מחיפוש ושיטוט שאין בארץ לידות בית של תאומים.
איך אני יכולה להקל על עצמי?
מישהיא הציעה לי להגיע ללידה ברגע האחרון ואז לא יספיקו להתערב..
מה אומרים?

למה שלא תבקשי לידה טבעית?
לידת תאומים כשההריון היה תקין נחשבת המצב חרום?

לידת תאומים בבתי חולים היא עם צוות רפואי מורחב, ובכלל כל האווירה בבתי חולים, והחדר לידה המוניטור האולטראסאונד הפתיחת וריד..
יש רשימה ארוכה של דברים שמכניסים לחוסר שקט. וזה עוד בלי הגישה הרפואית והנוטנ להתערב בלידת תאומים. אפילו לחדר לידה טבעי במרכזים הטבעיים לא מכניסים במצב של תאומים. למרות שזה מרחק יריקה ממיון יולדות וחדרי ניתוח.

תפילה_לאם

ומבט שהלידה היא "סיבוך רפואי"
נכון שבלידת תאומים יש סיכון גבוה יותר, ונכון שהצוות הרפואי יעדיף לנטר, להתערב וכו' כדי שלא לפספס משהו.
אבל אני חושבת שאם הלידה בעז"ה כן תתפתח באופן תקין, אפשר יהיה לצמצם לפחות חלק מההתערבות המלחיצה. בלידת התאומות שלי שהיתי בחדר לידה לאורך כל שלב הצירים והתקדמות הפתיחה, ורק כשהגעתי לפתיחה מלאה הובהלתי לחדר ניתוח "ליתר ביטחון".
בסופו של דבר, החוויה שלי מהלידה די רחוקה מלהיות טבעית. חלק מההתערבויות היו מוצדקות וחלקן פחות, אבל לדעתי כדאי לדבר בטלפון מראש עם כמה בתי חולים שיכולים להיות רלוונטיים עבורך, לשאול שאלות שמשמעותיות עבורך (למשל, מדיניות ניטור) ולסנן לפי מה שעונים לך. רק קחי בחשבון, שיהיה לך קל יותר לדעת מי לא לרוחך, אבל לא בטוח שמי שיענה בטלפון תשובות כלבבך, יתברר ברגע האמת כמממש את דבריו.
ובסופו של דבר, הרבה תלוי בתפילות ובמה שיקרה במועד הלידה. לפעמים עומס בחדרי הלידה מוריד ממך את הצוות, שבהזדמנות אחרת היה מעיק עלייך יותר.
שיהיה בשעה טובה! @}