מה מקור הביטוי
-
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
מה מקור הביטוי
אסוציאציה חופשית.
אני זוכר שבתקופת מלחמת המפרץ אכלנו מרק פטריוט עם סקאדי מרק
אני זוכר שבתקופת מלחמת המפרץ אכלנו מרק פטריוט עם סקאדי מרק
מה מקור הביטוי
SOUP ALMONDS
עשיתי חיפוש בגוגל לפי זה, וכל מה שמצאתי היו מתכונים למרק שקדים (משקדים אמיתיים)
עשיתי חיפוש בגוגל לפי זה, וכל מה שמצאתי היו מתכונים למרק שקדים (משקדים אמיתיים)
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
מה מקור הביטוי
שלחתי מכתב לאוסם. נמתין לתשובה.
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 29 אוקטובר 2004, 21:51
מה מקור הביטוי
מה מקור הביטוי שקדי מרק איני יודע.
אך לעניות דעתי, לאחר סקירה נמרצת של גוגל, המונח שקדי מרק הוא המצאה ישראלית,
והתרגום soup almonds הוא פשוט תרגום מעברית לאנגלית למען יושבי הניכר שנפשם חפצה בצהובים האלה.
אגב, שימו לב : 100 גרם שקדי מרק = 550 קלוריות.
מחכה בקוצר רוח לתשובה על מכתבה של טרה. יישר כוח!
אך לעניות דעתי, לאחר סקירה נמרצת של גוגל, המונח שקדי מרק הוא המצאה ישראלית,
והתרגום soup almonds הוא פשוט תרגום מעברית לאנגלית למען יושבי הניכר שנפשם חפצה בצהובים האלה.
אגב, שימו לב : 100 גרם שקדי מרק = 550 קלוריות.
מחכה בקוצר רוח לתשובה על מכתבה של טרה. יישר כוח!
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
מה מקור הביטוי
גם אני יודעת שיש ביטוי מקביל באידיש.
כלומר - ביידיש, שקדי מרק נקראים מאָנדאלעך (כלומר - בערך - שקדונים).
כלומר - ביידיש, שקדי מרק נקראים מאָנדאלעך (כלומר - בערך - שקדונים).
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 29 אוקטובר 2004, 23:30
מה מקור הביטוי
_שפעם היו מייצרים שקדי מרק
בסין ,קראו לזה צ'ו מיין או שם דומה_
מיין - אטריות
צ'או - מטוגן
בסין ,קראו לזה צ'ו מיין או שם דומה_
מיין - אטריות
צ'או - מטוגן
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
מה מקור הביטוי
שלחתי מכתב לאוסם. נמתין לתשובה
אין עלייך טרה!
וזה מזכיר לי סיפור ישן, מלפני יותר מעשור. עבדתי כעוזרת במאי בהצגת ילדים שנכתבה מחזרה לחזרה. כל חזרה הבמאי (שהיה גם המחזאי) היה מביא את הטקסט, היתה קריאה ואחר כך ניגשו לבניית מיזנסצנה. באחת הקריאות הופיע מונולוג עם המשפט "התמונה תלתה על הקיר". קפצתי ממקומי! מזתומרת "התמונה תולה"? מה, היא תולה את עצמה? משהו בתחביר של המשפט הזה היה כל כך מוזר בעיני, הייתי משוכנעת שזו שגיאה. כל כך בלהט התווכחתי עד שהצלחתי לגרום גם לכותב הטקסט להטיל ספק במילותיו (-:
הויכוח הסתיים בהתערבות שאני יזמתי: אני אוכיח להם שמדובר בטעות ובתמורה יכין לי הבמאי חמישה מאכלים מחצילים. הוא בשלן דגול.
קבענו.
ישבתי וכתבתי מכתב ארוך ושחצני לאקדמיה ללשון עברית. סיפרתי בו על ההתערבות וביקשתי שימהרו וישלחו לי תשובה שמאששת את גרסתי, כי אני מחכה כבר לחצילים שלי. חיכיתי חיכיתי, בינתיים ההצגה כבר התחילה לרוץ ואני כבר עשיתי משהו אחר, ואחרי כמה חודשים הופיע בתיבת הדואר שלי מכתב מגב' מלכה זמלי מהאקדמיה ללשון עברית. זמלי הסבירה שזו דווקא כן צורה מקובלת, וצרפה ציטוט של ס.יזהר (אם אני לא מתבלבלת) עם דוגמה לשימוש דומה: "האגס תלה על העץ".
"ואם אינך רוצה לכלות את ימייך בהכנת מטעמי חצילים" הוסיפה זמלי בכתב יד רהוט ומסולסל בתחתית העמוד "כדאי שלא תיגררי להתערבויות" (-:
עד היום אני שומרת את המכתב.
> דרך אגב, הוא בכל זאת הכין את החצילים בסוף. אכן בשלן דגול <
אין עלייך טרה!
וזה מזכיר לי סיפור ישן, מלפני יותר מעשור. עבדתי כעוזרת במאי בהצגת ילדים שנכתבה מחזרה לחזרה. כל חזרה הבמאי (שהיה גם המחזאי) היה מביא את הטקסט, היתה קריאה ואחר כך ניגשו לבניית מיזנסצנה. באחת הקריאות הופיע מונולוג עם המשפט "התמונה תלתה על הקיר". קפצתי ממקומי! מזתומרת "התמונה תולה"? מה, היא תולה את עצמה? משהו בתחביר של המשפט הזה היה כל כך מוזר בעיני, הייתי משוכנעת שזו שגיאה. כל כך בלהט התווכחתי עד שהצלחתי לגרום גם לכותב הטקסט להטיל ספק במילותיו (-:
הויכוח הסתיים בהתערבות שאני יזמתי: אני אוכיח להם שמדובר בטעות ובתמורה יכין לי הבמאי חמישה מאכלים מחצילים. הוא בשלן דגול.
קבענו.
ישבתי וכתבתי מכתב ארוך ושחצני לאקדמיה ללשון עברית. סיפרתי בו על ההתערבות וביקשתי שימהרו וישלחו לי תשובה שמאששת את גרסתי, כי אני מחכה כבר לחצילים שלי. חיכיתי חיכיתי, בינתיים ההצגה כבר התחילה לרוץ ואני כבר עשיתי משהו אחר, ואחרי כמה חודשים הופיע בתיבת הדואר שלי מכתב מגב' מלכה זמלי מהאקדמיה ללשון עברית. זמלי הסבירה שזו דווקא כן צורה מקובלת, וצרפה ציטוט של ס.יזהר (אם אני לא מתבלבלת) עם דוגמה לשימוש דומה: "האגס תלה על העץ".
"ואם אינך רוצה לכלות את ימייך בהכנת מטעמי חצילים" הוסיפה זמלי בכתב יד רהוט ומסולסל בתחתית העמוד "כדאי שלא תיגררי להתערבויות" (-:
עד היום אני שומרת את המכתב.
> דרך אגב, הוא בכל זאת הכין את החצילים בסוף. אכן בשלן דגול <
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
מה מקור הביטוי
איכס. חצילים זה ממש לא טעים.
> גם גילה התכתבה עם האקדמיה <
> גם גילה התכתבה עם האקדמיה <
-
- הודעות: 443
- הצטרפות: 23 יולי 2002, 19:39
- דף אישי: הדף האישי של קלא_אילן*
מה מקור הביטוי
מהו מקור הביטוי שקדי-מרק?
אם איני טועה - בגרמניה היו מכינים כופתאות מרק אפויות, שדמו בצורתן לשקדים. מאז הכופתאות קטנו ושינו צורה אבל השם נשאר.
אם איני טועה - בגרמניה היו מכינים כופתאות מרק אפויות, שדמו בצורתן לשקדים. מאז הכופתאות קטנו ושינו צורה אבל השם נשאר.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
אגב סיפור החצילים - לפעמים אפשר פשוט לבדוק במילון.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
ובכל זאת, כבודם של ס. יזהר ושל האקדמיה במקומם מונח, אבל גם לדעתי התמונה תלויה על הקיר, והכביסה תלויה על החבל (אם אין יבשן). "תולה" זו צורה פעילה, ואין שום אפשרות שהתמונה או הכביסה תולות.
זה נכון כמו שהעברית הרבנית נכונה.
זה נכון כמו שהעברית הרבנית נכונה.
-
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
מה מקור הביטוי
"תולה" זו צורה פעילה
גם "רובץ", ובאותו המשקל.
וזה פעיל בערך באותה המידה.
> עודד הולך לרבוץ <
גם "רובץ", ובאותו המשקל.
וזה פעיל בערך באותה המידה.
> עודד הולך לרבוץ <
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
וזה פעיל בערך באותה המידה.
ממש לא. תולה תמונה על הקיר או כביסה על החבל - זו בהחלט עשיה פעילה. אתה לא עבדת במכבסה (לפני עידן היבשנים או בכלל) - אני כן...
ממש לא. תולה תמונה על הקיר או כביסה על החבל - זו בהחלט עשיה פעילה. אתה לא עבדת במכבסה (לפני עידן היבשנים או בכלל) - אני כן...
-
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
מה מקור הביטוי
לא לזה התכוונתי.
הנקודה היא שהמצב של "להיות תלוי" כמו שהתמונה תלויה (תולה) על הקיר, הוא באותה רמה של פעילות כמו לרבוץ.
בשניהם הבניין הוא הקל, שהוא בניין פעיל, והמצב הוא מאד לא פעיל.
הנקודה היא שהמצב של "להיות תלוי" כמו שהתמונה תלויה (תולה) על הקיר, הוא באותה רמה של פעילות כמו לרבוץ.
בשניהם הבניין הוא הקל, שהוא בניין פעיל, והמצב הוא מאד לא פעיל.
מה מקור הביטוי
אבל "התמונה תולה על הקיר" זה שימוש מאד נפוץ בספרים ישנים. צורה זו מוכרת לי מאד.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
לא ראיתי את זה מעולם בספרים ישנים. כן פוגשת אז זה הרבה בשנים האחרונות.
-
- הודעות: 1080
- הצטרפות: 15 מרץ 2004, 18:11
- דף אישי: הדף האישי של ש_מים_וארץ*
מה מקור הביטוי
עצת אחיתופל
?!
היה יועץ מפוקפק?
?!
היה יועץ מפוקפק?
-
- הודעות: 1080
- הצטרפות: 15 מרץ 2004, 18:11
- דף אישי: הדף האישי של ש_מים_וארץ*
מה מקור הביטוי
דומני שהוא היה אחד מיועציו של וד המלך, ודווקא העצה שלו לא היתה רעה ממש (ואני לא זוכרת למה משתמשים בביטוי לשלילה)
-
- הודעות: 1080
- הצטרפות: 15 מרץ 2004, 18:11
- דף אישי: הדף האישי של ש_מים_וארץ*
מה מקור הביטוי
תקראי את הקישור
מה מקור הביטוי
"לקוח-בכוח" הוא פירוש המושג "לקוח פוטנציאלי". האם מישהו יודע מה מקור הביטוי "לקוח-בכוח"?
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
חלי,
(מה את עושה ליד המחשב בשעה כזאת?!)
"בכוח" פירושו בפוטנציה, וזה תופס לא רק לגבי לקוח.
פוטנציה פירושה יכולת. "אוֹמְנִיפּוֹטֶנְט" בלטינית פירושו "כל-יכול".
מנין צצה המלה האידיוטית והלא-שקופה הזאת -- בכוח -- אין לי מושג.
לילה טוב!
(מה את עושה ליד המחשב בשעה כזאת?!)
"בכוח" פירושו בפוטנציה, וזה תופס לא רק לגבי לקוח.
פוטנציה פירושה יכולת. "אוֹמְנִיפּוֹטֶנְט" בלטינית פירושו "כל-יכול".
מנין צצה המלה האידיוטית והלא-שקופה הזאת -- בכוח -- אין לי מושג.
לילה טוב!
-
- הודעות: 379
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2003, 17:14
- דף אישי: הדף האישי של מייק_בר_רב_אשי*
מה מקור הביטוי
ועוד:
"בכוח" בהקשר זה הוא ההפך מן "בפועל".
כלומר זה משהו שיש באפשרותו (בכוחו) להתממש, שהוא מסוגל מעצם טבעו לההיות כזה, אך טרם התממש למעשה. האפשרות הטבועה בו לא באה עדיין לידי ביטוי.
"בכוח" בהקשר זה הוא ההפך מן "בפועל".
כלומר זה משהו שיש באפשרותו (בכוחו) להתממש, שהוא מסוגל מעצם טבעו לההיות כזה, אך טרם התממש למעשה. האפשרות הטבועה בו לא באה עדיין לידי ביטוי.
מה מקור הביטוי
בקשר ל"צמר גפן", קראתי בעבר שזהו שיבוש לשם העברי של הכתנה- "גפן הצמר". עוד מישהו קרא את זה? מישהו יכול לאשש או להפריך?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
כאבן שאין לה הופכין
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
מחפשת את מקור המילים : ספסל, קיוסק
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
קיוסק - מפרסית דרך הטורקית
ספסל - אבדוק.
ספסל - אבדוק.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
הלך החבל אחר הדלי
מה מקור הביטוי
חבל ודלי פוגשים בבאר (באר מים לא בר בפלורנטין, כן?!).
מושכים בחבל ובעקבותיו עולה הדלי, מלא במים.
אז כשיש מצב הפוך לטבעי ולמקובל אומרים שזה כמו שהחבל הולך אחרי הדלי.
מושכים בחבל ובעקבותיו עולה הדלי, מלא במים.
אז כשיש מצב הפוך לטבעי ולמקובל אומרים שזה כמו שהחבל הולך אחרי הדלי.
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
מה מקור הביטוי
זה כמו "קשר את הסוסים אחרי העגלה"? כלומר - משתמשים באותם מקומות בדיוק?
מה מקור הביטוי
"קשר את הסוסים אחרי העגלה"?
זה ככה? אני מכירה 'רתם את העגלה לפני הסוס'.
וגם - משהו בזכרוני מאותת לי שהיה ספר ילדים מקסים עם סיפור על אבא מבולבל שמספר (מצייר?) לביתו על עגלה לפני סוס. איך קראו לו?
זה ככה? אני מכירה 'רתם את העגלה לפני הסוס'.
וגם - משהו בזכרוני מאותת לי שהיה ספר ילדים מקסים עם סיפור על אבא מבולבל שמספר (מצייר?) לביתו על עגלה לפני סוס. איך קראו לו?
-
- הודעות: 281
- הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
- דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*
מה מקור הביטוי
ספר ילדים מקסים עם סיפור על אבא מבולבל
את בטח מתכוונת ל כך ולא כך של לאה גולדברג, מופיע כסיפור שני בספר דירה להשכיר, ונדמה לי שיצא גם כספרון נפרד.
את בטח מתכוונת ל כך ולא כך של לאה גולדברג, מופיע כסיפור שני בספר דירה להשכיר, ונדמה לי שיצא גם כספרון נפרד.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
אז כשיש מצב הפוך לטבעי ולמקובל אומרים שזה כמו שהחבל הולך אחרי הדלי.
ממש לא. זה אבד - אף זה אבד. צרה אחת הגוררת את חברתה.
"אמר לו יהודה: כל זאת בשביל הערבות שערבתי אותו (מ''ג, י''ט).
אמר לו יוסף: מפני-מה לא ערבת את אחיך, כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וציערת את אביך הזקן ואמרת לו: ''טרוף טורף יוסף'' (ל''ז, ל''ג)? והוא לא חטא לך; אבל זה שחטא וגנב הגביע, אמור לאביך: הלך החבל אחר הדלי (צרת בנימין נגררה אחרי צרת יוסף).
כוון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ובמר-נפש אמר: ''כי איך אעלה אל אבי, והנער איננו אתי?!'' (מ''ד, ל''ד)."
ממש לא. זה אבד - אף זה אבד. צרה אחת הגוררת את חברתה.
"אמר לו יהודה: כל זאת בשביל הערבות שערבתי אותו (מ''ג, י''ט).
אמר לו יוסף: מפני-מה לא ערבת את אחיך, כשמכרתם אותו לישמעאלים בעשרים כסף וציערת את אביך הזקן ואמרת לו: ''טרוף טורף יוסף'' (ל''ז, ל''ג)? והוא לא חטא לך; אבל זה שחטא וגנב הגביע, אמור לאביך: הלך החבל אחר הדלי (צרת בנימין נגררה אחרי צרת יוסף).
כוון ששמע יהודה כך, צעק ובכה בקול גדול ובמר-נפש אמר: ''כי איך אעלה אל אבי, והנער איננו אתי?!'' (מ''ד, ל''ד)."
מה מקור הביטוי
פלוני אלמונית יקר, רוב תודות !
איך משמעויות הולכות לאיבוד.
אבל רגע. אם אין רצף כרונולוגי אלא פשוט של קירבה - חבל ודי הולכים ביחד - אז בעצם אפשר לומר גם "הלך הדלי אחר החבל" ?
אם כי פה נסרס את המקור... המממם.
>:) מה עם זרזיר ועורב? חשוב מי בא אצל מי קודם? ואם הם נפגשו במקום נייטרלי?
בכ"א תודה שוב על ההארה, המביא דבר בשם אומרו וגו'. יישר כח.
< בטח עוד ביסודי הוא קיבל מכות בגלל שהוא נודניק >
איך משמעויות הולכות לאיבוד.
אבל רגע. אם אין רצף כרונולוגי אלא פשוט של קירבה - חבל ודי הולכים ביחד - אז בעצם אפשר לומר גם "הלך הדלי אחר החבל" ?
אם כי פה נסרס את המקור... המממם.
>:) מה עם זרזיר ועורב? חשוב מי בא אצל מי קודם? ואם הם נפגשו במקום נייטרלי?
בכ"א תודה שוב על ההארה, המביא דבר בשם אומרו וגו'. יישר כח.
< בטח עוד ביסודי הוא קיבל מכות בגלל שהוא נודניק >
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
מה מקור הביטוי
טרה, אוסם ענו לך בעניין שקדי המרק?
-
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
מה מקור הביטוי
מה עם זרזיר ועורב? חשוב מי בא אצל מי קודם? ואם הם נפגשו במקום נייטרלי?
הזרזיר והעורב מגיעים מהסיפור הבא:
פעם לא היו בארץ זרזירים.
כשהגיעו הזרזירים הראשונים לארץ עלתה השאלה: האם מותר לאכול זרזירים, דהיינו: האם הזרזיר הוא ציפור כשרה.
הכשרות אצל ציפורים שונה מבהמות ודגים:
בבהמות ובדגים מתבססת הכשרות על סימני הכשרות - אצל דגים אלה הם הסנפיר והקשקשים, ואצל בהמות - פרסה שסועה והעלאת גירה.
לעומת זאת, אצל הציפורים מתבססת הכשרות על רשימה של הציפורים הכשרות ורשימה של הציפורים הטרפות.
אמרו חכמים - נראה אצל מי הולך הזרזיר.
מאחר והלך הזרזיר אצל העורב פסקו חכמים: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא שהוא בן מינו" (כלומר - אינו כשר).
ובהשאלה - הלך הזרזיר אצל העורב - אדם מפוקפק אחד מסתופף בחברת אדם מפוקפק אחר.
הזרזיר והעורב מגיעים מהסיפור הבא:
פעם לא היו בארץ זרזירים.
כשהגיעו הזרזירים הראשונים לארץ עלתה השאלה: האם מותר לאכול זרזירים, דהיינו: האם הזרזיר הוא ציפור כשרה.
הכשרות אצל ציפורים שונה מבהמות ודגים:
בבהמות ובדגים מתבססת הכשרות על סימני הכשרות - אצל דגים אלה הם הסנפיר והקשקשים, ואצל בהמות - פרסה שסועה והעלאת גירה.
לעומת זאת, אצל הציפורים מתבססת הכשרות על רשימה של הציפורים הכשרות ורשימה של הציפורים הטרפות.
אמרו חכמים - נראה אצל מי הולך הזרזיר.
מאחר והלך הזרזיר אצל העורב פסקו חכמים: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא שהוא בן מינו" (כלומר - אינו כשר).
ובהשאלה - הלך הזרזיר אצל העורב - אדם מפוקפק אחד מסתופף בחברת אדם מפוקפק אחר.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
עשן לבן
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
מה מקור הביטוי
העשן הלבן - מכריז כמובן על בחירתו של אפיפיור חדש.
תיאור תהליך הבחירה
ההצבעה תיעשה בעזרת פתקי הצבעה, עליהם יהיה כתוב "Eligo in summum pontificem". בתום כל מושב, שעשוי לכלול סיבוב הצבעות אחד או שניים, יישרפו פתקי ההצבעה. חומר כימי יוסף לשרפה, כדי לדאוג שעשן שחור ייצא מהארובה. הציבור בחוץ יידע שעדיין אין הכרעה. היה והושג הרוב הדרוש, יישאל הנבחר על ידי זקן הקרדינלים האם הוא מקבל את תפקידו. אם הוא יגיד שכן (וסביר שכך יקרה, שכן אם הוא מתנגד יש להניח שיודיע זאת בשלב מוקדם יותר), ומכיון שודאי שהוא יהיה בישוף, כמו כל הקרדינלים כיום שהינם מתחת לגיל שמונים, הוא הופך באופן מייד להיות אפיפיור. הוא יישאל: "כיצד תירצה להיקרא ?", וייענה בשם שוודאי כבר הכין לעצמו מבעוד מועד (אלא אם כמובן לא ציפה כלל לבחירה, דבר אפשרי). נהוג שהשם המבטא קשר מיוחד שלו לקודמיו, לקדושים מסוימים, או כזה המסמל את ראיית עולמו (כך למשל, יוחנן ה-23 בחר בשמו שכן, בין השאר, היה זה שם אביו, ויוחנן פאולוס הראשון בחר בשמות שני קודמיו, יוחנן ופאולוס, כדי להביע את כוונתו להמשיך את דרכם). אוסף השמות מסורתי. שם נוצרי אחד הוא לא ייבחר: פטרוס. רק פטרוס אחד היה. אף אפיפיור לא העז לקרוא לעצמו פטר השני.
הפתקים יישרפו, בתוספת חומר שיגרום ליציאת עשן לבן. העולם יידע שיש אפיפיור חדש, אבל לא ידע את זהותו. מרגע זה, ועד לרגע הופעת האפיפיור על המרפסת שמעל לכיכר סט. פטרוס (עיכוב שיכול להיות עניין של דקות, סביר שייקח מספר שעות, אולי אפילו לילה), הטירוף התקשורתי יהיה בשיאו.
תיאור תהליך הבחירה
ההצבעה תיעשה בעזרת פתקי הצבעה, עליהם יהיה כתוב "Eligo in summum pontificem". בתום כל מושב, שעשוי לכלול סיבוב הצבעות אחד או שניים, יישרפו פתקי ההצבעה. חומר כימי יוסף לשרפה, כדי לדאוג שעשן שחור ייצא מהארובה. הציבור בחוץ יידע שעדיין אין הכרעה. היה והושג הרוב הדרוש, יישאל הנבחר על ידי זקן הקרדינלים האם הוא מקבל את תפקידו. אם הוא יגיד שכן (וסביר שכך יקרה, שכן אם הוא מתנגד יש להניח שיודיע זאת בשלב מוקדם יותר), ומכיון שודאי שהוא יהיה בישוף, כמו כל הקרדינלים כיום שהינם מתחת לגיל שמונים, הוא הופך באופן מייד להיות אפיפיור. הוא יישאל: "כיצד תירצה להיקרא ?", וייענה בשם שוודאי כבר הכין לעצמו מבעוד מועד (אלא אם כמובן לא ציפה כלל לבחירה, דבר אפשרי). נהוג שהשם המבטא קשר מיוחד שלו לקודמיו, לקדושים מסוימים, או כזה המסמל את ראיית עולמו (כך למשל, יוחנן ה-23 בחר בשמו שכן, בין השאר, היה זה שם אביו, ויוחנן פאולוס הראשון בחר בשמות שני קודמיו, יוחנן ופאולוס, כדי להביע את כוונתו להמשיך את דרכם). אוסף השמות מסורתי. שם נוצרי אחד הוא לא ייבחר: פטרוס. רק פטרוס אחד היה. אף אפיפיור לא העז לקרוא לעצמו פטר השני.
הפתקים יישרפו, בתוספת חומר שיגרום ליציאת עשן לבן. העולם יידע שיש אפיפיור חדש, אבל לא ידע את זהותו. מרגע זה, ועד לרגע הופעת האפיפיור על המרפסת שמעל לכיכר סט. פטרוס (עיכוב שיכול להיות עניין של דקות, סביר שייקח מספר שעות, אולי אפילו לילה), הטירוף התקשורתי יהיה בשיאו.
-
- הודעות: 127
- הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 10:58
מה מקור הביטוי
השערה: באנגלית זה pope שנשמע לי כמו papa כלומר האבא של הנצרות???? (סתם רעיון מופרע שעלה במוחי הקודח... יש לי חום)-: )
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
רוח צודקת
Pronunciation: 'pOp
Function: noun
Etymology: Middle English, from Old English pApa, from Late Latin papa, from Greek pappas, papas, title of bishops, literally, papa
אבל הוא לא ה"אבא של הנצרות" אלא של הכנסיה הקתולית בלבד.
Pronunciation: 'pOp
Function: noun
Etymology: Middle English, from Old English pApa, from Late Latin papa, from Greek pappas, papas, title of bishops, literally, papa
אבל הוא לא ה"אבא של הנצרות" אלא של הכנסיה הקתולית בלבד.
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
למעשה הוא יורשו של פאולוס (שאול התרסי), מייסדה האמיתי של הנצרות. הקשר שלו אל פאולוס הוא ישיר, דרך שרשרת האפיפיורים שקדמו לו, ולכן הוא מבטא את רצון האל. ככזה הוא infallible, כלומר אינו מסוגל לטעות. ג'וב די קשה, לא?
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 20 אפריל 2005, 15:23
מה מקור הביטוי
זה לא אפיפיורד?
>הייתי חייב<
>הייתי חייב<
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
זה אפיפית!
<ויש גם תופינים>
<ויש גם תופינים>
מה מקור הביטוי
הוא לא צאצא ישיר של אנטיוכוס אפיפנס?
<גם אני הייתי חייבת >
<גם אני הייתי חייבת >
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
הוא לא צאצא ישיר של אנטיוכוס אפיפנס
ומצד אמו, מריה פופינס, הוא מגיע לשושלת אומנות מהמאה ה-16.
ומצד אמו, מריה פופינס, הוא מגיע לשושלת אומנות מהמאה ה-16.
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
אגב, הוא גם זה שהמציא את ה- POP-UPS. בתור קיצור כזה, לסמן לעוזרים שלו מתי הוא רוצה לעלות למרפסת. אבל הממזרים ב-MTV גנבו לו את ההמצאה.
לא נורא. תמיד נשאר לו ה-POPSICLE להתנחם בו (מחומרים טבעיים בלבד).
לא נורא. תמיד נשאר לו ה-POPSICLE להתנחם בו (מחומרים טבעיים בלבד).
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 20 אפריל 2005, 15:23
מה מקור הביטוי
לא נורא. תמיד נשאר לו ה-POPSICLE להתנחם בו (מחומרים טבעיים בלבד).
לא כל כך אוהב. יותר טעים ה לוליפופ
לא כל כך אוהב. יותר טעים ה לוליפופ
מה מקור הביטוי
יותר טעים ה לוליפופ
וה פופקורן
<נו, די, לא מיצינו כבר?>
וה פופקורן
<נו, די, לא מיצינו כבר?>
-
- הודעות: 127
- הצטרפות: 14 דצמבר 2004, 10:58
מה מקור הביטוי
אבל הוא לא ה"אבא של הנצרות" אלא של הכנסיה הקתולית בלבד.
לפי הנצרות הקתולית הם לא חושבים שהם הנצרות היחידה האמיתית???
<רוח, מנסה להיות צודקת בכל מחיר(-;>
לפי הנצרות הקתולית הם לא חושבים שהם הנצרות היחידה האמיתית???
<רוח, מנסה להיות צודקת בכל מחיר(-;>
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
לפי הנצרות הקתולית הם לא חושבים שהם הנצרות היחידה האמיתית???
א) כן.
ב) האפיפיור הראשון היה פטרוס.
ג) הם אכן היו הנוצרים היחידים במשך כ-1500 שנה, עד הרפורמציה.
א) כן.
ב) האפיפיור הראשון היה פטרוס.
ג) הם אכן היו הנוצרים היחידים במשך כ-1500 שנה, עד הרפורמציה.
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
האפיפיור הראשון היה פטרוס
האפיפיור הראשון אכן היה פטרוס אולם סמכותו, כמו גם סמכותם של כל אלו שבאו אחריו, נובעת מפאולוס (הוא שאול התרסי) ועוברת מאפיפיור לאפיפיור, שכן פאולוס היה נציגו הראשון של ישו עלי אדמות (האגרת אל הרומיים והראשונה אל הקורינתיים). נציגות זו עוברת הלאה לבעל התפקיד.
הם אכן היו הנוצרים היחידים במשך כ-1500 שנה, עד הרפורמציה
במהלך כל שנות קיומה של הכנסיה הנוצרית, למן הכפירה האריאנית דרך הסכיזמה הגדולה (הקרע עם הכנסייה האורתודוקסית) ועד לרפורמציה, היו גם "נוצרים אחרים", כלומר תנועות שפירשו את כתבי הקודש אחרת מן הדוגמה הקתולית. אלא שעד הרפורמציה לא בשלו התנאים לתפוצה נרחבת של תנועות מינות, והכנסייה הצליחה להשתיק אותן. דוגמאות מפורסמות (למדי) הם האלביגנזים, הקתארים וההוסיטים.
האפיפיור הראשון אכן היה פטרוס אולם סמכותו, כמו גם סמכותם של כל אלו שבאו אחריו, נובעת מפאולוס (הוא שאול התרסי) ועוברת מאפיפיור לאפיפיור, שכן פאולוס היה נציגו הראשון של ישו עלי אדמות (האגרת אל הרומיים והראשונה אל הקורינתיים). נציגות זו עוברת הלאה לבעל התפקיד.
הם אכן היו הנוצרים היחידים במשך כ-1500 שנה, עד הרפורמציה
במהלך כל שנות קיומה של הכנסיה הנוצרית, למן הכפירה האריאנית דרך הסכיזמה הגדולה (הקרע עם הכנסייה האורתודוקסית) ועד לרפורמציה, היו גם "נוצרים אחרים", כלומר תנועות שפירשו את כתבי הקודש אחרת מן הדוגמה הקתולית. אלא שעד הרפורמציה לא בשלו התנאים לתפוצה נרחבת של תנועות מינות, והכנסייה הצליחה להשתיק אותן. דוגמאות מפורסמות (למדי) הם האלביגנזים, הקתארים וההוסיטים.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
כמובן, שכחתי את הכנסייה האורתודוקסית. שקדמה בהרבה לרפורמציה.
אליס - תודה!
אליס - תודה!
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
תודה לך @}
לדעתי ההיסטוריה של הנצרות היא מרתקת, כמו גם הוויכוחים התיאולוגיים בין הזרמים השונים.
לדעתי ההיסטוריה של הנצרות היא מרתקת, כמו גם הוויכוחים התיאולוגיים בין הזרמים השונים.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
ואחרי כל זה, לא ברור לי איך הפך "פפא" לצורה מוכרת לנו, והמסורבלת הרבה יותר, אפיפיור.
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
זה נשמע לי כמו תרגום ימי ביניימי תוך נסיון להתחמק מהמשמעויות האבהיות, אבל באמת שאין לי מושג. נסיון לחקות את הצליל של Epiphany אולי?
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 22 אפריל 2005, 14:23
מה מקור הביטוי
הביטוי אפיפיור אין מקורו במלה עברית. אם כן מה מקור המלה ומה פרושה המדויק?
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
הביטוי אפיפיור אין מקורו במלה עברית. אם כן מה מקור המלה ומה פרושה המדויק?
חזרנו להתחלה...
חזרנו להתחלה...
-
- הודעות: 1214
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 18:13
- דף אישי: הדף האישי של אליס_בארץ_המראה*
מה מקור הביטוי
איזו פנינה מצאתי עכשיו בדף הבית שלי. אני מעבירה לכאן:
ממש חכמה בלילה. שואלים אותך מה מקור המלה אפיפור בעברית ואת מספרת לנו מה המקור באנגלית. יופי
חביב מצדך, גור.
להבהרה, כוונתי היתה שהמילה אפיפיור היא מילה בעברית, כלומר, תרגום לעברית של מקור לטיני (ומכאן נסיון להתחמק מהמשמעויות האבהיות הרי ברור שהיהודים אינם רואים בו אב). אני מנחשת (אך לא יודעת) שזהו תרגום מוקדם לעברית (אולי מימי הוויכוחים המאורגנים בין נציגי הדתות מימי הבינייים? אני חושבת שגם "הכס הקדוש" מגיע משם. אין לביטוי המתחמק הזה מקבילה בשום שפה). ל"אפיפניה" יש שורשים לטיניים, אבל כאמור זהו סתם ניחוש.
אגב, מקור המילה לא יכול להיות מהשפה האנגלית, אנגלית לא היתה שפה חשובה במיוחד לאורך כל ימי הביניים. המקור צריך להיות לטיני.
מכיוון שההערה שלך היתה לי לא נעימה אני מוצאת שזה הזמן הנכון להניח לך להמשיך את החיפוש בלעדי. שיהיה לך בהצלחה.
ממש חכמה בלילה. שואלים אותך מה מקור המלה אפיפור בעברית ואת מספרת לנו מה המקור באנגלית. יופי
חביב מצדך, גור.
להבהרה, כוונתי היתה שהמילה אפיפיור היא מילה בעברית, כלומר, תרגום לעברית של מקור לטיני (ומכאן נסיון להתחמק מהמשמעויות האבהיות הרי ברור שהיהודים אינם רואים בו אב). אני מנחשת (אך לא יודעת) שזהו תרגום מוקדם לעברית (אולי מימי הוויכוחים המאורגנים בין נציגי הדתות מימי הבינייים? אני חושבת שגם "הכס הקדוש" מגיע משם. אין לביטוי המתחמק הזה מקבילה בשום שפה). ל"אפיפניה" יש שורשים לטיניים, אבל כאמור זהו סתם ניחוש.
אגב, מקור המילה לא יכול להיות מהשפה האנגלית, אנגלית לא היתה שפה חשובה במיוחד לאורך כל ימי הביניים. המקור צריך להיות לטיני.
מכיוון שההערה שלך היתה לי לא נעימה אני מוצאת שזה הזמן הנכון להניח לך להמשיך את החיפוש בלעדי. שיהיה לך בהצלחה.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
אני חושבת שגם "הכס הקדוש" מגיע משם. אין לביטוי המתחמק הזה מקבילה בשום שפה
הכס הקדוש הוא תרגום ל-Holy See ואין פה שום התחמקות - דווקא נאה מצד היהדות להכיר בקדושת מדינת האפיפיורות. מקור השם אפיפיור - לפי אבן שושן בא מארמית - אפיפיורא (שר, מושל) ואולי מיוונית - epiphoros. אולי ניתן ככינוי לראש הכנסייה הקתולית בשל דימיון ההגאים לתואר היווני המלא - papas ieros - האב הקדוש.
הוא יורשו של פאולוס (שאול התרסי), מייסדה האמיתי של הנצרות
הוא נקרא Vicar of Christ - ממלא מקומו של ישו עלי אדמות. ראשון ממלאי המקום היה פאולוס, ואחריו כל היתר.
הכס הקדוש הוא תרגום ל-Holy See ואין פה שום התחמקות - דווקא נאה מצד היהדות להכיר בקדושת מדינת האפיפיורות. מקור השם אפיפיור - לפי אבן שושן בא מארמית - אפיפיורא (שר, מושל) ואולי מיוונית - epiphoros. אולי ניתן ככינוי לראש הכנסייה הקתולית בשל דימיון ההגאים לתואר היווני המלא - papas ieros - האב הקדוש.
הוא יורשו של פאולוס (שאול התרסי), מייסדה האמיתי של הנצרות
הוא נקרא Vicar of Christ - ממלא מקומו של ישו עלי אדמות. ראשון ממלאי המקום היה פאולוס, ואחריו כל היתר.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
פלוני אלמוני - תודה!
אשמח אם תזדהה/י.
אשמח אם תזדהה/י.
-
- הודעות: 350
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 11:15
- דף אישי: הדף האישי של מודי_תאני*
מה מקור הביטוי
ראשון ממלאי המקום היה פאולוס
ראשון ממלאי המקום (האפיפיור הראשון) היה שמעון פטרוס. פאולוס היה "רק" ממציא השיטה, ובעצם ממציא הנצרות.
כאן יש מידע מרתק (לדעתי)
ראשון ממלאי המקום (האפיפיור הראשון) היה שמעון פטרוס. פאולוס היה "רק" ממציא השיטה, ובעצם ממציא הנצרות.
כאן יש מידע מרתק (לדעתי)
-
- הודעות: 115
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 22:03
- דף אישי: הדף האישי של מירי_ר*
מה מקור הביטוי
לדן מה מקור הביטוי "יישר כוח"?
הביטוי מופיע מספר פעמים בתלמוד הבבלי. לדוגמה במסכת שבת בהקשר של שבירת לוחות הברית ע"י משה,
"אמר לו הקב"ה למשה: יישר כוחך ששיברת"
משמעותו: אני מחזק ומיישר את הכוח שהפעלת, את המעשה שביצעת.
בנוסף, קיים הביטוי בבתי כנסת אשכנזיים לאחר עליה לתורה או קיום טקס דתי ע"י מישהו מבאי בית הכנסת
הביטוי מופיע מספר פעמים בתלמוד הבבלי. לדוגמה במסכת שבת בהקשר של שבירת לוחות הברית ע"י משה,
"אמר לו הקב"ה למשה: יישר כוחך ששיברת"
משמעותו: אני מחזק ומיישר את הכוח שהפעלת, את המעשה שביצעת.
בנוסף, קיים הביטוי בבתי כנסת אשכנזיים לאחר עליה לתורה או קיום טקס דתי ע"י מישהו מבאי בית הכנסת
מה מקור הביטוי
שלום
נהדר שיש אתר כזה
אני רוצה לדעת בבקשה מה מקור הביטוי "על חודו של יוד" או "על קוצו של יוד"
אני זוכרת שבעבר שמעתי שמקור הביטויי מסיפור על הבטחה של בחור לבחורה...ושההבטחה הזו לא התקיימה... בגלל שכתבו את האות יוד לא נכון או משהו... ואני זוכרת שהיה בסיפור גם חולדה...
נתקלתי בסיפור הזה מזמן... ופתאום נזכרתי
אני רוצה לקרוא את הסיפור בשלמותו ...ולדעת גם מי כתב סיפור זה... (אולי אוליי אברהם מאפו?....אנא עזרו לי)
תודה
ורד
נהדר שיש אתר כזה
אני רוצה לדעת בבקשה מה מקור הביטוי "על חודו של יוד" או "על קוצו של יוד"
אני זוכרת שבעבר שמעתי שמקור הביטויי מסיפור על הבטחה של בחור לבחורה...ושההבטחה הזו לא התקיימה... בגלל שכתבו את האות יוד לא נכון או משהו... ואני זוכרת שהיה בסיפור גם חולדה...
נתקלתי בסיפור הזה מזמן... ופתאום נזכרתי
אני רוצה לקרוא את הסיפור בשלמותו ...ולדעת גם מי כתב סיפור זה... (אולי אוליי אברהם מאפו?....אנא עזרו לי)
תודה
ורד
מה מקור הביטוי
קוצו של יו"ד -
הצ'ופצ'יק שסופר סת"ם מוסיף כעיטור בראש אות נקרא קוץ.
יעני, להתפלפל ולהתווכח על פרט קטן שבקטנים.
הצ'ופצ'יק שסופר סת"ם מוסיף כעיטור בראש אות נקרא קוץ.
יעני, להתפלפל ולהתווכח על פרט קטן שבקטנים.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
הצ'ופצ'יק שסופר סת"ם מוסיף כעיטור בראש אות נקרא קוץ.
והאות י' היא האות הקטנה ביותר באלפבית.... ככה שמדובר בצ'ופצ'יק הקטן של האות הקטנה ביותר.
לעמוד על קוצו של יוד זה להקפיד באופן מוגזם על פרטים חסרי ערך (להתקטנן... כמו שאוהבים פה להגיד באתר).
במקור זה מתוך מסכת מנחות.
והאות י' היא האות הקטנה ביותר באלפבית.... ככה שמדובר בצ'ופצ'יק הקטן של האות הקטנה ביותר.
לעמוד על קוצו של יוד זה להקפיד באופן מוגזם על פרטים חסרי ערך (להתקטנן... כמו שאוהבים פה להגיד באתר).
במקור זה מתוך מסכת מנחות.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
ורד ט',
אולי את מתכוונת לסיפור של י.ל. גורדון "קוצו של יוד"?
אולי את מתכוונת לסיפור של י.ל. גורדון "קוצו של יוד"?
מה מקור הביטוי
תודה לך צוויליך, תודה לך פלוני אלמוני
ואת, אמא של יונת, תודה לך,האם את יכולה להפנות אותי לסיפור הזה של י.ל. גורדון?
אני חושבת שזה הסיפור אותו חיפשתי.
היכן עלי לקרוא עליו?
בכבוד רב
ורד
ואת, אמא של יונת, תודה לך,האם את יכולה להפנות אותי לסיפור הזה של י.ל. גורדון?
אני חושבת שזה הסיפור אותו חיפשתי.
היכן עלי לקרוא עליו?
בכבוד רב
ורד
מה מקור הביטוי
תודה
תודה
מצאתי את הסיפור
בשירו המפורסם "קוצו של יוד" יוצא יל"ג כנגד הקבילות של החברה היהודית ביחס לאישה היהודיה, שנותרת בעגינותה בגלל הקפדת יתר של הרב המסרב לשחררה מעגינותה.
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7140
י.ל.גורדון: קוצו של יוד. הוצאת שוקן, תשט"ו, עמ' 140-173
תודה
(זה למי שהתעניין במה שנעשה כאן...ורצה גם לדעת תשובות לשאלותיי)
תודה
מצאתי את הסיפור
בשירו המפורסם "קוצו של יוד" יוצא יל"ג כנגד הקבילות של החברה היהודית ביחס לאישה היהודיה, שנותרת בעגינותה בגלל הקפדת יתר של הרב המסרב לשחררה מעגינותה.
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7140
י.ל.גורדון: קוצו של יוד. הוצאת שוקן, תשט"ו, עמ' 140-173
תודה
(זה למי שהתעניין במה שנעשה כאן...ורצה גם לדעת תשובות לשאלותיי)
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 30 מאי 2005, 21:14
מה מקור הביטוי
כמה תיקונים הכרחיים להערות הקודמות - שכולם, אגב, מדקדקים בקוצו של יוד:
א. קוצו של יוד איננו עיטור בראש האות יוד - זהו הקצה התחתון השמאלי של האות כפי שהיא נכתבת בספרי תורה ומזוזות. פשוט ממשיכים טיפה את האות לכיוון מטה. בניגוד לעיטור בראש האות, שנקרא 'תג', אין לחלק זה שום משמעות קישוטית או מעשית פרט לכך שהאות יו"ד אינה כשרה אם נכתבה בלעדיו! - מה שמראה לנו את החשיבות של הקפדה לעיתים על חלקים שנראים לא משמעותיים במבט ראשון.
ב. שירו המפורסם של יל"ג נכתב בעקבות סיפור אמיתי כנראה, של רב מפורסם במאה ה19 בשם הרב יוסף משאוויל, שכתב ספר בשם "זכר יהוסף", שבו תואר סיפור של אשה שהגט שקיבלה נפסל בגלל בעיות דקדוקיות קלות בכתיבתו (לא עגונה). יל"ג כינה בשירו את הרב בכינוי "ופסי הכוזרי" - פראפרזה בשיכול מילים על שם הספר "זכר יהוסף". (בתקופת ההשכלה נהנו מאד משוררי התקופה וסופריה להשתלח ברבנים האורתודוקסים על אירועים כגון אלו. ניתנת האמת להיאמר, דווקא הרב הנ"ל היה מהפוסקים היותר מתחשבים בציבור.)
א. קוצו של יוד איננו עיטור בראש האות יוד - זהו הקצה התחתון השמאלי של האות כפי שהיא נכתבת בספרי תורה ומזוזות. פשוט ממשיכים טיפה את האות לכיוון מטה. בניגוד לעיטור בראש האות, שנקרא 'תג', אין לחלק זה שום משמעות קישוטית או מעשית פרט לכך שהאות יו"ד אינה כשרה אם נכתבה בלעדיו! - מה שמראה לנו את החשיבות של הקפדה לעיתים על חלקים שנראים לא משמעותיים במבט ראשון.
ב. שירו המפורסם של יל"ג נכתב בעקבות סיפור אמיתי כנראה, של רב מפורסם במאה ה19 בשם הרב יוסף משאוויל, שכתב ספר בשם "זכר יהוסף", שבו תואר סיפור של אשה שהגט שקיבלה נפסל בגלל בעיות דקדוקיות קלות בכתיבתו (לא עגונה). יל"ג כינה בשירו את הרב בכינוי "ופסי הכוזרי" - פראפרזה בשיכול מילים על שם הספר "זכר יהוסף". (בתקופת ההשכלה נהנו מאד משוררי התקופה וסופריה להשתלח ברבנים האורתודוקסים על אירועים כגון אלו. ניתנת האמת להיאמר, דווקא הרב הנ"ל היה מהפוסקים היותר מתחשבים בציבור.)
מה מקור הביטוי
כמו שנאמר,
"היזהרו בנהגי מוניות, שמהם תצא תורה!". @}
תודה רבה!
<ושאלה, בביטוי "להקפיד על כל תג ותג" - הכוונה המקורית היא לתג הזה שעליו דיברת?>
"היזהרו בנהגי מוניות, שמהם תצא תורה!". @}
תודה רבה!
<ושאלה, בביטוי "להקפיד על כל תג ותג" - הכוונה המקורית היא לתג הזה שעליו דיברת?>
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
תודה רבה!
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 30 מאי 2005, 21:14
מה מקור הביטוי
לאחות של - אמת ויציב, זהו מקור הביטוי של "להקפיד על כל תג ותג"
עכשיו סוף סוף היה לי זמן לעבור על הדף "מה מקור הביטוי" מתחילתו, אז הנה מספר פתרונות לשאלות שנותרו פתוחות:
סליחה שכתבתי כ"כ ארוך...מקווה שעזרתי למישהו
עכשיו סוף סוף היה לי זמן לעבור על הדף "מה מקור הביטוי" מתחילתו, אז הנה מספר פתרונות לשאלות שנותרו פתוחות:
סליחה שכתבתי כ"כ ארוך...מקווה שעזרתי למישהו
-
- הודעות: 1691
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 18:34
- דף אישי: הדף האישי של רועי_שרון*
מה מקור הביטוי
מה מקור הביטוי משא ומתן?
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
דוגמה נוספת - ענבי הגפן הנכרכים סביב הגפן נקראים עוללות
מהימים הרחוקים בהם עבדתי בבציר - אנחנו קראנו "עוללות" לאשכולות הקטנים שהבשילו אחרי הבציר העיקרי, בו נבצרו האשכולות הגדולים (שגם הסתבכו לפעמים סביב ענפי הגפן). משום כך נקרא הבציר השני "בציר עוללות".
מהימים הרחוקים בהם עבדתי בבציר - אנחנו קראנו "עוללות" לאשכולות הקטנים שהבשילו אחרי הבציר העיקרי, בו נבצרו האשכולות הגדולים (שגם הסתבכו לפעמים סביב ענפי הגפן). משום כך נקרא הבציר השני "בציר עוללות".
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 30 מאי 2005, 21:14
מה מקור הביטוי
לאמא של יונת - בתורה (ספר דברים) ובמשנה (מסכת פאה) מוגדרים העוללות כאשכולות ענבים דלילים ששדרתם אינה נתמכת בכמות ענבים רבה. ההלכה היהודית קובעת שיש להשאיר אשכולות אלו לעניים כחלק ממצוות החסד הנכללות בבציר ובקציר.
לרועי שרון - הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "תלמיד חכם שמשאו ומתנו נאה" (מסכת קידושין) וכן בדיון אגדי בין משה רבנו למלאכי השרת המבקשים להשאיר את התורה ברקיע - "משא ומתן יש ביניכם?". הניסוח הלשוני נובע כנראה מהתנהלות המסחר בימי קדם - נשיאה ונתינה של חפצים זה תמורת זה ללא שימוש בכסף(נקרא בלשון המכירות bartrade) .אפשרות נוספת היא השימוש בשבועה כחלק מאמינות במסחר - השבועה נקראה "נשיאת שם" (כמו בעשרת הדברות: " לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא") ומכאן הגיע הצירוף "משא ומתן" שהפך בעברית של ימינו ל - ניהול מו"מ....
לרועי שרון - הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "תלמיד חכם שמשאו ומתנו נאה" (מסכת קידושין) וכן בדיון אגדי בין משה רבנו למלאכי השרת המבקשים להשאיר את התורה ברקיע - "משא ומתן יש ביניכם?". הניסוח הלשוני נובע כנראה מהתנהלות המסחר בימי קדם - נשיאה ונתינה של חפצים זה תמורת זה ללא שימוש בכסף(נקרא בלשון המכירות bartrade) .אפשרות נוספת היא השימוש בשבועה כחלק מאמינות במסחר - השבועה נקראה "נשיאת שם" (כמו בעשרת הדברות: " לא תשא את שם ה' אלהיך לשווא") ומכאן הגיע הצירוף "משא ומתן" שהפך בעברית של ימינו ל - ניהול מו"מ....
-
- הודעות: 493
- הצטרפות: 20 פברואר 2004, 11:51
- דף אישי: הדף האישי של עומר_ס*
מה מקור הביטוי
משא ומתן : בתוספת למה שאמר נהג המונית, ביהדות, אחת הדרכים להוכחת / קבלת בעלות על חפץ היא הרמתו, נשיאתו כלפי מעלה. העברת בעלות היא הרמה ונתינה. הלקיחה היא קבלת הבעלות (כך גם ברשויות שבת), ומכאן "משא ומתן"
-
- הודעות: 606
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 14:42
מה מקור הביטוי
נקרא בלשון המכירות bartrade
barter. בעברית סחר חליפין.
barter. בעברית סחר חליפין.
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 30 מאי 2005, 21:14
מה מקור הביטוי
תודה לשמיכת טלאים - וסליחה על הטעות הגסה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
לא קראתי את כל הדף רק חלקים,
אז סליחה אם כבר הוסבר הביטוי הזה.
"להרוג טורכי ולנוח" (או בשיבוש מאוחר יותר שנבע מהביטוי פרה פרה,ועל משקל זה נאמר טורכי טורכי)
מקור הביטוי בזמן השלטון הטורכי בארץ.
ובאמת התכוונו לזה. כלומר לאט אבל בטוח נהרוג את כל התורכים בארץ.
כך סיפרו לי,לא יודע אם נכון.
אז סליחה אם כבר הוסבר הביטוי הזה.
"להרוג טורכי ולנוח" (או בשיבוש מאוחר יותר שנבע מהביטוי פרה פרה,ועל משקל זה נאמר טורכי טורכי)
מקור הביטוי בזמן השלטון הטורכי בארץ.
ובאמת התכוונו לזה. כלומר לאט אבל בטוח נהרוג את כל התורכים בארץ.
כך סיפרו לי,לא יודע אם נכון.
-
- הודעות: 1140
- הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
- דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*
מה מקור הביטוי
יש לי בעיות עם הסלנג של הנוער. אני יודעת למה מתכוונים כאשר אומרים חנון אבל אינני יודעת מה מקור המילה.
לעניין סבוני יש לי דווקא מידע אחר לגמרי מזה שקראתי בדף. במילה הזאת התכוונו לילד שאמא שלו תמיד רחצה אותו, דאגה שילבש תמיד בגדים נקיים ולא הרשתה לו לשחק עם ילדים אחרים כדי שלא יתלכלך. בקיצור, מסכן.
לעניין סבוני יש לי דווקא מידע אחר לגמרי מזה שקראתי בדף. במילה הזאת התכוונו לילד שאמא שלו תמיד רחצה אותו, דאגה שילבש תמיד בגדים נקיים ולא הרשתה לו לשחק עם ילדים אחרים כדי שלא יתלכלך. בקיצור, מסכן.
-
- הודעות: 1140
- הצטרפות: 02 יוני 2005, 20:32
- דף אישי: הדף האישי של סבתא_לשמונה*
מה מקור הביטוי
לא קיבלתי תשובה לשאלתי ולכן פניתי ל- רוני הפנר עוררך האתר הנפלא שפה עברית והוא ענה לי עפ"י רוביק רוזנטל:
חנון מקורו ב- חנונה, נזלת בערבית-מרוקאית.
חנון מקורו ב- חנונה, נזלת בערבית-מרוקאית.
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 14 מאי 2004, 23:01
- דף אישי: הדף האישי של אדם_א*
מה מקור הביטוי
מה מקור הביטוי "להרעיד את אמות הסיפין"?
מה מקור הביטוי
ישעיהו, פרק ו' פסוק ד': וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים, מִקּוֹל הַקּוֹרֵא; וְהַבַּיִת, יִמָּלֵא עָשָׁן.
אמות הספים הן מזוזות הדלת, כלומר שתי הקורות או העמודים שמשני צידי הפתח. (והמשקוף הוא הקורה העליונה שמעל הפתח).
אמות הספים הן מזוזות הדלת, כלומר שתי הקורות או העמודים שמשני צידי הפתח. (והמשקוף הוא הקורה העליונה שמעל הפתח).
-
- הודעות: 51
- הצטרפות: 14 מאי 2004, 23:01
- דף אישי: הדף האישי של אדם_א*
מה מקור הביטוי
תודה
מה מקור הביטוי
נהג מונית מפגין ידע מרשים אולי אתה או אחרים על הקשר בין "לחש נחש" לזוחל הנחש ובין ניחוש [וכל שאר העיסוקים הכישופיים] תודה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
על הקשר בין "לחש נחש" לזוחל הנחש ובין ניחוש [וכל שאר העיסוקים הכישופיים] תודה
עמלאסתר, פתחי מילון אבן שושן בערך "לחש" ותמצאי כמה הסברים בעניין.
עמלאסתר, פתחי מילון אבן שושן בערך "לחש" ותמצאי כמה הסברים בעניין.