מזון באמת אורגני

האורגניים נראים כמו הרגילים כי אלה אותם זנים.
עגבניות ומלפפונים גדלים לרוב בחממות, כמו הרגילים. הם רק לא ממולאים ברעלים.

ועכשיו כשתנובה קנתה את הרדוף, הכל ימשיך כרגיל? עדיין יהיה פיקוח על המזון האורגני? זה שווה לתנובה, ולנו?

לגבי ירקות מרוססים ולא מרוססים:
לפי מיטב ידיעתי תות הוא אחד הפירות הכי מרוססים שיש, בנוסף, אם אתן גרות במושב שמגדלים בו פירות, אפשר לנסות לעשות הסכם עם בעל מטע שישאיר כמה עיצים ללא ריסוס, ואתן תיקנו את התוצרת. נכון שזה לא ממש אורגני, אבל קרוב לזה, ויהה יותר זול.
יש לנו ידיד שמגדל שזיפים ואפרסקים, ותמיד משאיר 2 שורות במטע ללא ריסוס בשביל משפחה וחברים

טוב. שוחחתי היום עם חברה אגרונומית המתמחה בגידולים אורגנים. היא אומרת שהעובדה שרשום על הירקות שהם ללא ריסוס, ובפיקוח אגריאור, מראה כי לא משתמשים בחומרי ריסוס רגילים, אבל לא אומרת שלא משתמשים בחומרי ריסוס בכלל. יכול להיות שמשתמשים בחמרי ריסוס ממקור טבעי שעלולים להיות מסוכנים לא פחות בין היתר כי אין תקנים בנושא הזה. בין היתר בניגוד לחקלאות "רגילה" ששם יש חוקים כמה זמן מותר לרסס לפני הקטיף וכדומה.
לעומת זאת , היא מאד בעד הדברה ביולוגית בסגנוון "ביו תות". היא ציינה שבשנה האחרונה חלה החמרה בנושא ריסוס תותים, והמצב השתפר בהרבה (לא זוכרת את ההסבר המדוייק, אבל תותים פחות מרוססים מהשנה)
לדבריה בהחלט משתמשים בהורמונים גם בגידול אורגני, והיא לא רואה בכך פסול (בצמחים. לדבריה הבעיה העיקרית היא בבע"ח).

וכתבה מעניינת
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2936567,00.html

קראתי את הכתבה.
טוב שמדברים על זה.
לגבי המחירים לדוגמה שהם הביאו - בקמח מלא (של הרדוף) רשמו שחצי קילו עולה בסביבות 8 ש"ח! אני קונה ביוניברס קילו ב- 7.30 ובארץ אורגנית זה עוד יותר זול - 6.90.
וגם מחירי אורז לא תואמים מציאות (שלי).
אבל הבדיקה כנראה נעשתה בכמה נקודות מכירה מסוימות...

התגובות של "רק עשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות אורגני" מעוררות אצלי אסוציאציה עם "רק עשירים יכולים להרשות לעצמם ללדת בבית" או "רק עשירים יכולים להרשות לעצמם חינוך ביתי".

שלום, אני מעוניין לדעת איך מגיעים למשווקים סיטונאים / מגדלים של פירות וירקות אורגניים.
יש לי חנות ירקות בת"א, ואני מעוניין לפתוח נישה אורגנית. אנא עזרו לי...

פותחים דפי זהב
מדברים עם הארגון של החקלאות האורגנית
מבררים היכן באזור מגורייך/ חנותך יש מגדלים אורגניים (כי אם זה רחוק, זה לא בהכרח ישתלם ויותר הגיוני שחלק ייהרס בדרך).
מגששים אצל המגדלים שאתה כבר מכיר ועובד איתם האם הם מעוניינים גם כן להיכנס לשוק הזה- פותחים להם את התאבון
מדברים עם משווקים של תוצרת אורגנית, כמו הרדוף, אדמה, טעם טבע וכו'.

שיהיה בהצלחה

אם זה קורה, אתה יכול להודיע גם ב מזון אורגני

מחפשת לקנות בשר בקר וטלה, האם מישהו מכיר מגדלים שמאפשרים לבקר להסתובב באחו ושמתיחסים אליהם טוב? לדוגמה: אינם צורבים את גוף הבהמה במספר, אינם מגדלים עגל חלב וכו'
ואם יש למישהו אינפורמציה על מכירת אווזים-ברווזים-מולארד שאינם עוברים פיטום, אשמח לשמוע:)

תקראו כאן זה באמת מדהים, ומנפץ הרבה מיתוסים

אבל אם כ"כ חשוב לכם שמתייחסים לבקר טוב אז למה לאכול אותם?

לתומי גיליתי רק השבוע שפירות יבשים מלאים בגופרית, תוספת גלוקוזה ועוד צרות.
ראיתי שהתחיל דיון שלא הגיע למסקנות חותכות ב מזון אורגני . האם קיימים פירות יבשים "אמיתיים" בארץ? מה רמת הרע שיש בגופרית?
תודה

דיברתי היום עם "אדמה" ושאלתי על הצימוקים שהם משווקים, האם יש בהם גופרית?
התשובה שקיבלתי היא שהם משווקים צימוקים מיובאים מטורקיה וגם משדה אילן ושבני הסוגים הייבוש וא בשמש בלבד וללא גופרית. מחלקת הלקוחות הייתה סגורה ולכן מי שענה לא ידע לומר לי איך אפשר לאמת את דבריו.

שליחה על ידי פוגי* » 13 יוני 2005, 02:54

ביום שישי ה- 13/6/2005 באחד מיומני השבוע בטלוויזיה
היתה כתבה על מישהו(תימני) בעין כרם שמגדל גידולים אורגנים
שמו של הבחור לא נקלט לי
יש למישהו מושג על אותו אחד?(נדמה לי שיש לו גם מרכז למוסיקה במקום)
אשמח לקבל טל' או פרטים אחרים על הנ"ל

שליחה על ידי דנה* » 09 יולי 2005, 09:29

שלום לכולם.
כרגע סיימתי תקופה ארוכה של לימודים שכללה קבלת מידע רב בנושא חקלאות אורגנית.
בחקלאות אורגנית אסור באיסור חמור להשתמש בהנדסה גנטית.
בחקלאות אורגנית יש שימוש בריסוסים שהם מחומרים טבעיים ומותרים לשימוש ע"י הארגון לחקלאות אורגנית.
בחקלאות אורגנית יש מערך פיקוח עצמאי שזה תפקידו, לדאוג שלא תהייה חריגה מהחוק.
ירקות אורגניים יכולים להיות יפים או לא, זה תלוי בזן שנבחר ובטיפוח של המגדל.
פרטים נוספים אפשר לקבל גם באתר של הארגון לחקלאות אורגנית או באתר של שדה אליהו.
בהצלחה.

מי יודע מה מכילים סודה לשתיה ואבקת אפיה ושמרים טריים/יבשים ואם יש לזה תחליף לא רעיל ועוד מידע בעניין, נשמח לתשובה אורגנית

תחליף לא רעיל

שאור

שלום!
התחלתי לעבוד עכשיו בחממת פלפל אורגנית בערבה.
העניין הוא שגיליתי שתכשירים על בסיס גפרית ( זה מאושר כאורגני) שהחממה מלאה בהם כדי להדביר אקריות גורמים לי לכאבי ראש, בחילות וכאבי בטן ותחושת הזיות, צריבות בגוף ובעיניים.
אני עובדת בחממות 10 שעות ביום, כל השבוע מלבד יום אחד, בחממות סגורות עם ניילון ורשתות- כמעט לגמרי .
התילאנדים שעובדים בחממות מכוסים מכף רגל ועד ראש מלבד העיינים למרות החום הרב (30-35 מעלות ויותר) בצהריים, והם אמרו לי שזה כך מפני שהשהות בחממה גורמת לאלרגיה. האויר בחממה הלחה מאוד הוא בריח גופריתי, ואת הריח שנדבק לגוף אי אפשר להוריד במיים וסבון.
אני מסתובבת שם בבגדים קצרים וכן החקלאים האחראים במקום וכולנו חלינו עם חום וכאבי בטן ובחילות- אולי בגלל המגע ואולי זה סתם וירוס. אבל זה בדיוק הזמן של הריסוס הכבד ואני לא הייתי חולה כמעט 3 שנים .
בדקתי במשרד החקלאות ובאתר שלהם על פיקוח על הדברה,ושם אמרו שלא ייגרם לי נזק ושזה מאושר, אבל אגרונום של חברה גדולה לחומרי הדברה, פקח של האגודה לחקלאות אורגנית, וטקסיקולוגית (מומחית רעלים) מרמב"ם אמרו לי שזה מסוכן, שיש חומרי הדברה אחרים, פחות רעילים ושאתרחק משם . החקלאי עצמו, איש ממש אמין ונעים גם אמר לי שזה לא מסוכן . למי להאמין? למישהו יש מידע לגבי זה? ממש ממש אשמח לעזרה. אני חוזרת לשם אחרי מחלה מחרתיים ואני אצטרך להחליט. תודה...

בתור מי שעובדת במקום שאינו משתמש בתכשירים כלל, אני לא יודעת לענות לשאלתך באופן ספציפי, אלא עקיף בלבד.
קודם כל - אם את מרגישה שמשהו לא עושה לך טוב - תתרחקי ממנו. אם המוטיבציה שלך היא לעבוד במשקים אורגניים, אז יש מספיק כאלה שאינם עושים שימוש בחומרים אלימים, גם אם הם "טבעיים" או מותרים על-פי התקן.
בעקבות שאלתך, שאלתי כמה אנשים שעבדו בחוות לא אורגניות ואמרו לי שהם עבדו עם תכשירים על בסיס גופרית רק עם מסכות אב"כ, כמו-כן הם אמרו שיש אנשים שרגישים לזה יותר ושאלו חמרים בעלי פוטנציאל לנזק במערכות הנשימה.
הכי חשוב שתשמרי על בריאותך. ייתכן ואנשים אחרים לא מודעים למידת הנזק שמשהו גורם להם, או שאת רגישה יותר, כך או כך אין זו סיבה להימנע מצעדים שישמרו עליך.

בנוסף:
עשיתי חיפוש במשרד הבריאות ו-כאן אפשר למצוא מידע על החמרים שהתקן האורגני מאפשר. את יכולה לנסות ולקרוא את המידע על הבקבוקים או השקים של התכשירים ולראות מה שמם ולחפש אותם כאן. כמו-כן מידע על מידת הנזק שעלול להיגרם על-ידי התכשיר ועל ההגנות שיש לנקוט כשמשתמשים בו אמור להופיע גם הוא על אריזת התכשיר.

<מא>

הי,
אני מעוניינת לרכוש מזון אורגני (לא רק ירקות) באיזור רחובות ? איפה אוכל למצוא משווק זול/קואופרטיב ?
[email protected]

רשימה (כמעט מלאה) של חנויות:
http://www.organiclife.co.il/index.php?option=[po]com content[/po]&task=blogcategory&id=69&Itemid=51

וגם כאן:
קואופ אורגני שדה ורבורג
התארגנו קבוצה של משפחות וקונות בסיטונות ביחד ומוכרות לכל חפץ את מה שנשאר.

אולי מישהי/ו יודע/ת מה המשמעות של מזון אורגני מן החי (בשר /עוף, ביצים, חלב ומוצריו)?

מה המשמעות של מזון אורגני מן החי

למיטב ידיעתי מדובר ב:

חיות שגדלו ללא שקיבלו הורמוני גדילה.

שימוש מועט ומבוקר של אנטיביוטיקה (רק במקרים קריטיים, וגם אז מקפידים על פרק זמן גדול בין תום מתן האנטיביוטיקה לבין השחיטה, חליבה וכו' - פרק זמן גדול ממה שאומרות התקנות הסטנדרטיות).

חיות שניזונות מאוכל אורגני - גם התערובות וגם המרעה.

חיות ששטח הגידול והמרעה שלהן נמצא במרחק מינימלי (לא זוכרת כמה) מאזורים שמרוססים בחומרי הדברה (אחרת רוח קלה מעיפה את הריסוס לשטח שלהן).

זה מה שידוע לי.

וכמובן בע"ח שחיים בתנאים סבירים (כמו תרנגולות חופש).

שליחה על ידי יפעת* » 11 יולי 2006, 23:38

מה יותר בריא?

יוגרט עיזים אורגני (של הרדוף למשל) שתהליך ההפקה שלו די תעשייתי

או

יוגורט ביתי מהשכנים שמגדלים עיזים כאשר: העיזים לא מקבלות כמעט אנטיביוטיקה, לא מקבלות שום הורמונים, נמצאות בשטח לא מרוסס, אבל מקבלות תערובת רגילה ולא אורגנית (אספסת)

מה עדיף?

מישהו יודע משהו על דרך הגידול של נבטי המש והפטריות המגיעות למדף בסופר? האם הם זוכים לטיפול של חומרים שונים? על הנבטים כתוב אורגני - אבל אין "הכשר" של אגריאור.

פטריות טריות הן קטסרופה וסכנה בריאותית. אין שום תקן או הוראות של משרדי החקלאות/הבריאות. כתוצאה מכך מצעי הגידול של הפטריות מחוטאים בחומרים מרושעים שונים, החל מפורמלין ועד פנול - חומר רעיל ומסרטן במיוחד. אני לא יודע כמה מהפנול עובר לפטריות אבל מצע הגידול מכיל אותו אף בתום הגידול. נגד "פטריות איילון" אף הוגשו מספר תלונות כיוון שהפנול ממצעי הגידול המשומשים מחלחל ומזהם את מי התהום. הייתי משתדל להמנע.

אינני יודע לגבי נבטים. כיוון שקוצרים אותם כל כך מוקדם, קשה לי להאמין שמרססים אותם. אבל אני מנביט לבד, ולכן מעולם לא העמקתי בנושא.

תודה. מידע חשוב מאוד.

כתבה על ביצי חופש, ובין היתר על הביצים של "מן-הטבע בארותיים" הנחשבות כנראה גם לאורגניות ואותם אנו קונים בקואופ.
מה דעתכם?
בלבולי ביצים

מסתבר שיש אולי בעיה חמורה אפילו יותר בחלב הפרה ובמוצריו מעבר לאורגניות שלו
חלבון החלב עשוי לעורר בעיות רבות בגלל חוסר התאמה של חלבון הפרה למערכת האדם
הנה כתבה בעינין
" http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/520/700.html"

"ביצים אורגניות אומנם עולות יותר, אבל נמצאות תחת פיקוח מוסמך ואחד מתנאי התקן שלהן הוא גידול העופות בתנאי חופש " (מתוך הכתבה על ביצי חופש)
נועה, האם אנחנו לא קונים בקואופ ביצים אורגניות?

האם אנחנו לא קונים בקואופ ביצים אורגניות
כך אומרים לנו... האם יש פיקוח כלשהו על הלול ממנו אנו קונים? מי בכלל מכיר את הלול הזה ?
הכתבה אמנם לא משמיצה מאוד את הלול רק מספרת שלא הסכימו לפיקוח של האגודה "משק-חי" שכן הוא יקר...

הביצים של "מן-הטבע בארותיים" הנחשבות כנראה גם לאורגניות ואותם אנו קונים בקואופ
גם אני קניתי אותן עד היום. נראה לי שהרומן נגמר... ולו מפני שהם לא מאפשרים פיקוח.

לפי דברי מנהל הקואופ, שביקר בעצמו בלול, יש עליהם פיקוח של אגריאור - שזה הטופ.
(הם לא הסכימו לפיקוח של "משק-חי" כי הם כנראה דורשים ממנו עוד כסף)

אגריאור מפקחים על אורגניות הביצה, אך אינני יודע עד כמה הם מפקחים על חופשיותה של התרנגולת.
מעבר לזה על אריזות הביצים של בארותיים אין חותמת של אגריאור מה שאומר שכנראה הם לא מפוקחים.
חשוב לא להתבלבל עם החותמת של "טוב השדה" שהוא ארגון המגדלים שתפקידו אינו לפקח וכל מי שמשלם לו
רשאי לשים את חותמתו.
מעבר לזה, לי יצא להגיע לבארותיים. התרנגולות אומנם לא בכלובים אך ללא יכולת תנועה משמעותית.
מעבר לזה הם טוענים כי משחררים את התרנגולות מדי פעם, על פי סבך הצמחייה באזור ניתן להגיד כי כבר הרבה זמן התרנגולות לא יצאו החוצה
(כל מי שגידל תרנגולות וודאי יודע כי כאשר התרנגולות מסתובבות חופשי לא נשאר זכר לירק בסביבה).

אני גר בת"א ומזמין ממשק ביו דינאמי במושב חרות שבשרון.
אחרי שנודע לי סיפור הביצים החלטתי ללכת ולראות בעצמי.

אז ככה:
דבר ראשון התרנגולות שראיתי היו התרנגולות הכי יפות שראיתי בחיים!!!
יש להן מרחב עצום יחסית לכמות והן משוחררות לעיתים תכופות.
הן לא אוכלות תערובת אורגנית אך מקבלות הרבה ירק ביו דינאמי לאחר שאינו נמכר בחנות (חסות, עלי תלתן ועוד..)
מעבר לתרנגולות שלהם הם רכשו לאחרונה כ 100תרנגולות מלול רגיל.
כפי (אני מניח) שרובכם יודעים, תרנגולות לאחר מחזור הטלה של שנתיים שלחות לכיסא. הם פשוט הצילו את חייהן!
הביצים של תרנגולות אלו אומנם אינן אורגניות אך, לדעתי זו מצווה לעודד אותם וכמותם להמשיך להציל חיים ולמנוע הרג מיותר.
מעבר לזה חשוב לציין שניתן לרכוש אצלם גם ביצים אורגניות.
אני ממליץ בחום רב להגיע, לראות וניתן גם לקטוף בעצמכם.
ניתן להתקשר 052-5198811 או לשלוח מייל [email protected]

העובדה ששני ממליצים שאינם מוכרים כאן עלו בשני דפים שונים על מנת להמליץ כבדרך אגב על משק כספי מסריחה עד ככר השוק

http://organicconsumers.org/sos.cfm

שליחה על ידי מיה* » 20 מרץ 2007, 08:47

גם אני קונה וממליצה מאוד על משק כספי.
הילדים שבאו איתי למשק בשבוע שעבר נהינו כל-כך לאסוף את הביצים שהתרנגולות הטילו (שאגב, הסתובבו חופשי), וגם קטפו בהתלהבות תותים וחסות בשדה D-:

.
(לנועה בר ולפלוני אלמונית שמעלי, אני מתנצלת מראש אם ההודעה שלי מסריחה בעיניכם... אמנם אין לי דף בית, אך אני משתתפת באתר, משלמת עליו, נפגשת במפגשיו ונהנית להמליץ לגולשיו על מוצר מוצלח (-:)

מיה, ההודעה שלך ממש לא מסריחה

אבל ההודעה הקודמת כן.
אמנם אין לי דף בית, אך אני משתתפת באתר, משלמת עליו, נפגשת במפגשיו ונהנית להמליץ לגולשיו על מוצר מוצלח
המלצות מאנשים לא מוכרים ובעיקר פלוני אלמונית נקראות בעין בוחנת.
אם את לא חדשה, אני מקווה שאת יכולה להבין שישנן "חשדות" על המלצות כאן שמגיעות ממקורות לא מוכרים.
אם זה היה קצת יותר מוגזם אז גם היה נמחק, כך זה עובד כאן כדי לשמור על 'סביבה נקיה'. אין לי שום דבר אישי, בטח לא עם שחר כספי.
יש מקום להודעות ב ככר השוק .

מדענים הצליחו לפתח בדיקה שתוכל לזהות האם מוצר המזון שאנו קונים אכן אורגני או ש מישהו עובד עלינו

הי,
אני אורגנית מתחילה

קוראת הרבה בפורום על הנושא, וגם מתחילה ליישם (במיוחד שעכשיו, כששופרסל החלו לשווק אורגני, זה הרבה יותר נח, ונגיש באופן כללי). מה שקצת מעיב על העניין זה המכשולים שיש לי בבית. חברי לא מתנגד שנאכל כמה מזונות אורגניים (אני קונה ירקות ודברי מזווה אורגניים, וגם ביצי חופש), אבל דעתו היא שהעניין זה הוא די טרנד, ויש אנשים שעושים על זה כסף והרבה, ונכון שעדיף בלי חומרי הדברה, אבל אי אפשר לסמוך על חברות פיקוח, הרי גם להן יש אינטרס, או שהן לא יכולות לבדוק את כולם וכו' וכו'. אנחנו לא רבים על הנושא, כמובן, אלא דנים, ואני מבינה שגם בדבריו יש שמץ של אמת. מה שכן, היתי רוצה למצוא מאמרים בנושא על ריסוסים והדברות באורגני ובלא אורגני, כמה כתבות לעניין לא מאנשים בעלי עניין בנושא (ז"א לא מאתר של אגריאור וכו'). למשל כתבה על כך שמצאו פעם שבחסה יש פי 9 חומרים מזיקים ממה שמותר ע"י משרד הבריאות וכו'.
אולי מישהו מכם יוכל לעזור לי בנושא? אולי שמרתם כישורים לכתבות, או תוכלו לייעץ לי איפה לחפש? כמה גם אני, וגם חברי הספקן, שסך הכל כן תומך בי, נקרא

תודה רבה, וערב טוב לכולם

הי פלונית,
הייתי פעם חקלאית אורגנית, ומנסיוני אני יודעת שכמעט כל החקלאים מקפידים מאד על חוקי החקלאות האורגנית. נכון שחברות הפיקוח לא עושות עבודה יסודית, אבל מידי פעם יש ביקורות פתע, ואם תופסים מישהו, הוא לא יכול להמשיך לקבל אישורים.

יש בעיה עם חלק מהחומרים המותרים בשימוש בחקלאות האורגנית (הם טבעיים אבל רעילים, ולכן גם פירות וירקות אורגניים צריך לשטוף), אבל עדיין, יחסית לחומרי ההדברה בחקלאות הרגילה, עדיף לאכול אורגני. אם כי יש לציין שיותר ויותר חקלאים רגילים מקפידים על הפסקת ריסוס לפני קטיף, ועוברים להדברה ביולוגית.

בשורה התחתונה - אם יש את סמל הדבורה של "ביו - בי" - ההדברה הביולוגית של קיבוץ שדה אליהו, זה הכי בטוח. זה אומר שמפזרים בשטח אויבים טבעיים שאוכלים את החרקים המזיקים*, ואז לא ניתן לרסס בחומרים רעילים, כי הם יהרגו את האויבים הטבעיים. הכי טוב זה גם אורגני וגם הדברה ביולוגית (עם סמל הדבורה).

הערך המוסף של האורגני, חוץ מעניין חומרי ההדברה, הוא השימוש בקומפוסט. פירות שגדלים על קומפוסט, לרוב מכילים יותר מיקרו אלמנטים מפירות שגדלו רק על דשן כימי. אבל גם פה - החקלאים הרגילים משתמשים יותר ויותר בקומפוסט, ונראה לי שבסוף ההבדלים בין האסכולות השונות יצטמצמו באופן משמעותי. נכון לעכשו - יש עדיין יתרון לחקלאות האורגנית, כי החקלאים הרגילים מפנימים דברים לאט, ורובם עדיין לא ממש ידידותיים לסביבה ולצרכנים.

ניבה שקד, תודה רבה לך!

אני אתן לחברי לקרוא את דבריך. כמו כן הבהרת לי מה הכוונה בביו

למרות ששמעתי פעם דברים לא כ"כ טובים לגבי הביו-תות, אבל אני לא בטוחה מה זה היה

עוד שאלה אליך, אם אפשר...האם החקלאים האורגניים שומרים על כך ששטחי הגידול לא יהיו לצידי הכבישים, אלא מרוחקים מהם? אני יודעת שככה זה אמור להיות, אך איך זה בפועל?

תודה שוב פעם

שליחה על ידי פ_רח* » 14 מאי 2007, 22:53

ונכון שעדיף בלי חומרי הדברה, אבל אי אפשר לסמוך על חברות פיקוח
אורגני זה לא אומר בלי חומרי הדברה, אלא ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים. עדיף ללא חומרי הדברה כלל, גם אם הם מוגדרים כטבעיים ולכן יהיה טוב אם תגדלי לעצמך את הירקות או שתלקטי צמחי בר (הכי טבעי שאפשר, לא?)
גם אני לא הכי סומכת על חברות הפיקוח, אבל על החקלאים עצמם יותר קל לסמוך (למרות שלחקלאי שאני עובדת איתו באים לפעמים לביקורי פתע מהפיקוח).

היתי רוצה למצוא מאמרים בנושא על ריסוסים והדברות באורגני ובלא אורגני
אם אני זוכרת נכון, היה כמה כתבות על ממצאים בתרנגולים אורגניים, היה על זה דיון ב{{}}עוף אורגני
והנה קישור לכתבה על מזון אורגני האומנם עדיף על המזון השגרתי?

אנחנו קונים ירקות ופירות אורגניים ישר מהחקלאי. זה מצוין. זו תפיסה רחבה מעבר לאורגניות של המזון; הקשר הישיר פה משחק תפקיד. קודם כל יש טריות: אנו מקבלים את הסחורה ביום בו נקטפה. אין מחסנים, משאיות, עוד מחסנים ועוד משאיות,חדרי קירור, סופר ופרקי זמן אינסופיים בין השדה לבית.
זה גם נחמד לדעת איפה העגבניות גדלו, ומי גידל אותן. שלא כמו בסופר - שם הכל אנונימי ומנוכר (מאיפה העבניות, מאזור מגורינו? מהגליל? מהערבה? אולי בכלל מספרד? לעולם לא נדע).
אפשר לבקר בשדה, להתרשם וללמוד. מידי פעם הוא עורך ללקוחותיו יום הפנינג בשדה.
והוא גם מספר כל מיני אנקדוטות. למשל, מה עשו החמסינים ומה עשה הגשם (זו לא רק ברכה, זה עלול להוציא פטריות, ועל כן הוא מפזר שמן עץ התה). מי צד עבורו את העכברים, ולמה נעלמה ערוגה שלמה של חסה.

עם זאת, לא הכל אידאלי. אין דבר כזה. הוא סיפר שבאדמה הוא מצא חומר רעיל (שכחתי איזה), שנשאר שם מלפני 30 שנה.
האדמה אינה "לוח חלק" כשמתחילים לגדל עליה חקלאות אורגנית. והשדה גם לא מספיק רחוק, לטעמי, מאיזה כביש ראשי.

מיכל בר, תודה על התייחסותך

אני גרה בחיפה ואין לי אוטו, לכן אין אפשרות להגיע לחקלאים באופן ישיר... אנחנו גם סטודנטים, ולא עושים קניות גדולות, של 300 ש"ח לדוגמא, בפעם אחת... אלא ככה, מסתדרים

לכן גם הזמנה מאיזשהו משק קצת בעייתית.

פ רח תודה

עוד מעט אקרא את הכתבה שנתת את הקישור אליה

הלוואי והייתה לי אפשרות להגיע לחקלאים בעצמי, או לגדל לבד...

שליחה על ידי סאלוש* » 14 מאי 2007, 23:39

פלונית, רוב החברות שעושות משלוחים, יש מינימום משלוח ממש מינימלי של 100 ש"ח. למשל ארץ אורגנית או סל אורגני (שעקרונית אין מינימום) - אלו השניים שאני מכירה מניסיון. אז את יכולה להזמין מהם.

סאלוש, תודה, אני אבדוק את זה

2 המקומות האלה שציינת - הם בעצם מעין מקום לשיווק של תוצרת של כל מיני חקלאים, נכון? אז איך יודעים מאיזה חקלאי הם מביאים, והאם זה טרי בכלל?

או שתלקטי צמחי בר (הכי טבעי שאפשר, לא?)
לא תמיד. גם הם הרבה פעמים מזוהמים מכביש סמוך, מדברים שנזרקו בשדה, מכך שהם גדלים במקום שליד שדות או מטעים מרוססים, וכו' וכו'.

"ביו תות" - הכינוי לתות שאינו אורגני, שמשתמש גם בהדברה טבעית. אבל חוץ מזה מגודל על חומרי הדברה כרגיל )-: בקיצור, ה"ביו תות" הוא רק שיווקיות, לא אורגניות.

ארץ אורגנית או סל אורגני, למיטב ידיעתי, הם החקלאים עצמם. לפעמים הם עושים השלמות מחקלאים אחרים, שהם מכירים.
התחום האורגני בארץ קטן, וכמעט כל החקלאים מכירים אישית זה את זה ויודעים בדיוק מי עושה מה (כתבתי "כמעט" רק בשביל ההסתייגות, אבל בעיקרון באמת כולם מכירים את כולם אישית ושמית).
לכן, אם קונים ממקום שסומכים עליו, הסיכון לנפילות קטן.

הזמנה מאיזשהו משק קצת בעייתית
אצל איריס בן צבי (משק) אין מינימום הזמנה.
משלוח עולה 15 ש"ח לחיפה.

בספר "מדוע מזון מגידול אורגני" (שאפשר לקנות ישירות מאליהו לוי מאמירים) יש כמה רעיונות תמהוניים, אבל גם תיאורים של מחקרים שערך רופא בשם דוד רטנר בבי"ח העמק בעפולה. המחקרים הראו על קשר ברור בין חמרי הדברה לתחלואה.
ספרים נוספים שאני מכירה הם באנגלית.

ישנו משק כספי במושב חרות -
אורגני, ביו-דינאמי, ללא חומרי הדברה, דשנים סינתטיים והורמונים.
הם משתמשים בהדברה ביולוגית, מיצויים צמחיים וקומפוסט.
זה ציטוט מדבריהם.
עושים משלוחים לתל אביב ואין מינימום הזמנה. אפשר להזמין שלושה גזרים ושתי ביצים...
מאוד נחמדים ונעימים. תענוג.
09-7962713

אתר מצויין על כימיקלים בכלל, וחומרי הדברה בפרט

אני מציעה לך להיכנס לפאבמד www.pubmed.com ולחפש organic food pesticides או organic food safety וכד'. תקבלי רשימה של מאמרים. אנא קיראי אותם בעין ביקורתית מאוד. מאמרים מדעיים בנושאים שקשורים באינטרסים כלכליים, ובמיוחד בנושא תזונה, יש להטיל בספק רב. רבים מהם מוטים לכיוון זה או אחר.

למשל - יש לא מעט מחקרים שלא "מצאו הבדל" בכמות המזהמים בין מוצרים אורגניים לקונבנציונליים. אבל העניין הוא, שברגע שנמדדו כמויות "קטנות מהמותרות" - הם לא טרחו להוסיף ולבדוק! ולגבי הכמויות המותרות של חומרי הדברה, לצערנו הן גבוהות מדיי (מה שבדרך כלל מגלים בדיעבד, ואחרי שמרעילים אוכלוסיות שלמות).

התהליך שבו מחליטים על "הכמות הבטוחה" של חומרי הדברה במזון הוא דרך ניסויים בחיות, שבהם מאכילים אותן כמויות גדולות של החומרים האלה וצופים בתגובה. בתהליך הזה יש כמה בעיות (מעבר לבעיות המוסריות). למשל, אי התחשבות מספקת באוכלוסיות רגישות (כמו 02]ילדים pesticides[/po].shtml ), ואי התחשבות בכך שחומרי ההדברה האלה אינם נמצאים בסביבה באופן מבודד אלא הם חלק מ"המרק הרעיל" שכולנו חשופים אליו. אף אחד לא בודק מה האפקט המצטבר, או כפי שנהוג לקרוא לו "אפקט הקוקטייל". אם הוא נבדק, זה מקסימום לגבי קבוצה של חומרי הדברה מאותה משפחה. כידוע, אנחנו לא חיים במעבדה, וחשופים להרבה חומרים רעילים מהרבה סוגים (מאות בכל יום).

היתי רוצה למצוא מאמרים בנושא על ריסוסים והדברות באורגני ובלא אורגני, כמה כתבות לעניין לא מאנשים בעלי עניין בנושא
בהצלחה, אבל אני ספקנית. כתבות אובייקטיביות? עוד פחות ממאמרים מדעיים. הרבה מאוד מהכתבות האלה מוזמנות. זה בהנחה שלכתבים יש בכלל הבנה בסיסית של הנושא, שהיא הנחה שניתנת לסתירה....

בקיצור, כי אני צריכה לצאת:
לדעתי, מידע אובייקטיבי בנושא לא קיים. כן קיים הרבה מידע לא נכון, משני הצדדים.
ההחלטה מה לעשות ומה לקנות צריכה להיות מבוססת על ההבנה הזו, וכמו שאמרו לפני, עם הכרה אישית עם מי שקונים ממנו. להרים טלפון, לשלוח מכתב, לא להתבייש לשאול שאלות מפורטות ( או להגיד "הילד שלי אלרגי וזה עלול לסכן את חייו"), ולבקש תשובות בכתב כדי לצמצם את האפשרות לכך שישקרו לך.

אולי גם המאמר הזה יעזור לך.

לפלונית - לגבי הסמל של ביו - בי (עם ציור הדבורה): החקלאים קונים בכסף רב את האויבים הטבעיים, שאוכלים להם את הכנימות והאקריות בשדה. הם לא ירצו שכל הכסף הזה ירד לטמיון, אם הם ירססו עם חומרים רעילים ויהרגו את האויבים הטבעיים. לכן - הם ישתמשו רק בחומרי ההדברה הכי עדינים, שהורגים באופן מאד סלקטיבי - רק פטריות או רק מזיקים מסוימים. במקרה הזה - לא משנה אם הגידול הוא אורגני או לא. בכל מקרה החומרים הרעילים יוצאים משימוש ברגע שיש אויבים טבעיים בשטח. אני קונה חופשי ביו-תות ומאד סומכת על זה. (מהכרות אישית עם הנושא, כחקלאית לשעבר).
לגבי מרחק ממקומות מזוהמים - נקבע בתקן האורגני מרחק מינימאלי ממקומות כאלה (לרוב כמה עשרות מטרים) וכל החלאים עומדים בו, אחרת הם לא יקבלו אישורים אורגניים. אני מסכימה שהמרחק שנקבע לא מספיק גדול, אבל הוא עדיין מספיק סביר, כדי שאם יגיע רחף של חומרים מזהמים, הריכוז שלהם יהיה ממש נמוך.

לתמי גלילי - המאמר שלך כל כך ממצה! מיד הכנסתי אותו למועדפים כדי לחזור אליו בהמשך.

תמי גלילי, תוכלי להפנות אותי למקורות מדעיים עליהם הסתמכת, אני מתעניינת בגלל עבודת סמינריון בנושא קרוב. תודה מראש

פלוני אלמונית, לצערי לא שמרתי את הקישורים, כך שזה יצריך ממני כרגע עבודה מרובה. אני מציעה שתעשי חיפושים בגוגל ותתמקדי על חומר מדעי יחסית - בין היתר, זה מה שאני עשיתי.
גם האתר של ה-EPA יכול להיות מקור מידע לא רע (אם כי יש להביא בחשבון שגם הם מוטים לעתים).
עוד מקור טוב: הספרים של דוריס ראפ (הפניתי אליהם בדף בעיות אלרגיה) . היא די ייקית לגבי הפניות.

הודעה לעיתונות שנחתה במייל שלי:

פיתוח ישראלי חדש: ערכה ביתית לאיתור חומרי הדברה במזון ובמים

הערכה תאפשר איתור מיידי של כמות שאריות חומרי הדברה במזון ובמי שתייה

page]אינפיגו דיאגנוסטיקה id[/po]=147 , חברה ישראלית הפועלת במסגרת חממת טרגטק בנתניה, מפתחת התקן יעיל, פשוט ומיידי, לזיהוי ומדידה כמותית של שאריות חומרי הדברה או רעלנים במזון ובמי שתייה. החברה פיתחה פלטפורמה טכנולוגית לדיאגנוסטיקה של מולקולות קטנות, המבוססת על הטבעה מולקולרית בפולימרים (Molecular Imprinted Polymers - MIP), שתשמש לפיתוח ערכות זיהוי מהירות וקלות לשימוש. הערכה מציגה מדידה כמותית של שאריות חומרי ההדברה או רעלנים. את הבדיקה מבצעים באמצעות טפטוף של הדוגמא הנבדקת לתוך ערכת בדיקה, הדומה לערכות ביתיות לבדיקת הריון, ותוך דקות ספורות מתקבלת תוצאה כמותית של נוכחות החומר הנבדק.

בתקופה האחרונה התפרסמו תחקירים, שחשפו שימוש מופרז בחומרי הדברה בייצור מזון שתוצאותיו מסוכנות לבריאות. שאריות של חומרי הדברה וכימיקלים בירקות, פירות וגידולי שדה נמצאו בכמויות מסוכנות במזון הנמכר ברשתות שיווק, כמו גם במקורות מי שתייה. חלק גדול מאותם מזהמים עלול להימצא גם במי השתייה המשמשים לשטיפת המזון לפני אכילתו. בתחקיר ששודר החודש במהדורת החדשות, הוצג כי התגלתה כמות גבוהה של זרחן בדמם של אלה הצורכים בקביעות ירקות מרוססים, העלולה לגרום לסרטן.

בעקבות התחקירים שנחשפו לאחרונה עלתה המודעות לנזקי שאריות ההדברה במזון ולצורך בפיקוח על כמויות הכימיקלים במזון מרוסס. אולם עיקר הבעיה טמון בכך שהפיקוח על איכות המזון ומי השתייה מצוי בידי רשויות ממשלתיות, הדוגמות באופן אקראי את הסחורה, ושולחות לבדיקות מעבדה. זהו הליך מסורבל וארוך, שאינו נותן קריאה מיידית או תשובה מדויקת ותוצאות המעבדה מתקבלות רק כעבור מספר ימים.

טכנולוגיית הטבעה מולקולרית קיימת כבר מעל עשרים שנה, אבל רק בשנים האחרונות החלו להשתמש בה לפיתוח מוצרים לשימושים שונים. שיטת הזיהוי הכימי מבוססת על הטבעת המולקולה הנבדקת בפולימרים סינטתיים, כך שנוצרים אתרי הכרה ייחודיים ומתקבל מעין חיקוי פלסטי לנוגדנים (antibody mimic). התוצאה נמדדת על ידי עוצמת הצבע, שמתקבלת בתגובה לנוכחות החומר הנבדק בדגימה. הבסיס המדעי שמאחורי הפלטפורמה נבדק בהצלחה במהלך פיתוח של שיטה לזיהוי האנטיביוטיקה כלוראמפניקול.

קרוטונית, תודה על המידע! מעניין מאוד.

שליחה על ידי נטע* » 11 יוני 2007, 14:55

יש הטוענים שבמזון אורגני יש יותר מיקוטוקסינים, בגלל שלא מרססים בקוטלי-פטריות, ובגלל שהקומפוסט עצמו יכול להוות קרקע פוריה לגדילת פטריות.
אני מצרפת סקירה קצרה שעשיתי בפאבמד:

Content of mycotoxins was highest in the organic sample

יותר Patulin בתפו"ע אורגניים (מיוחד אם יש בתפוח יש נקודות ריקבון) http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=16019815&query hl=22&itool=pubmed DocSum
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=16786859&query hl=18&itool=pubmed DocSum

בחיטה אורגנית:

יש יותר Ochratoxin A http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=17071524&query hl=18&itool=pubmed DocSum
יש יותר deoxynivalenol

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=12460749&query hl=22&itool=pubmed DocSum
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=12042017&query hl=22&itool=pubmed DocSum

יותר Ochratoxin A בקמח כוסמין אורגני http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=15204537&query hl=22&itool=pubmed DocSum

בחלב אורגני יש יותר אפלטוקסין M1 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... s&[po]list uids[/po]=15895606&query hl=22&itool=pubmed DocSum

Ochratoxin A משגשג על "soil with waste grain". האם זה סוג של קומפוסט?
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/quer ... l=Citation

ירקות שגודלו בdirt יותר רגישים למיקטוטוקוסינים http://onibasu.com/archives/nn/ /28293.html?highlight=aflatoxin n)

אתר שיוצא נגד האורגני http://www.thetruthaboutorganicfoods.org/

שליחה על ידי נטע* » 11 יוני 2007, 15:46

ועוד משהו.

מצאתי רשימה חלקית של חומרים המאושרים לחקלאות אורגנית בישראל.
ובין החומרים מצאתי שמותרים תכשירים על בסיס רוטנון שמופק מהצמחים Derris elliptica, Lonchocarpus, Theprisia spp.

הנה הלינק. הרשימה היא ב"טבלה 2: חומרים להגנת הצומח".
http://www.ppis.moag.gov.il/NR/rdonlyre ... oducts.doc

רוטנון גורם לפרקינסון.
גם גאמנון אומר שמשתמשים ברוטנון באורגני
http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal///// ... s-NEW.html

האם מישהו יודע:

במיוחד מענין אותי באיזה פירות משתמשים ברוטנון?
האם יודע איזה חקלאים אורגניים נוטים יותר להשתמש בו, שלא אקנה מהם.

שהקומפוסט עצמו יכול להוות קרקע פוריה לגדילת פטריות.
זו טענה חסרת שחר. מי שכותב את זה, לא מבין בקומפוסט.
הקומפוסט מגיע לטמפרטורות גבוהות בתהליך הכנתו, שקוטלות את כל הפטריות והחיידקים.

כל השאר סינית בשבילי.
אבל אם גם כל אלה, כמו המאמרים שכבר קראתי בעבר "נגד אורגני", מבוססים על אותו ידע כמו שמתבטא כאן בנושא הקומפוסט, אז זה לא רציני.

נטע,

האם ראית מי בעל האתר שהפנית אליו? http://www.thetruthaboutorganicfoods.org/about/
אני לא אומרת לא להתייחס לדבריו בכלל - האמת, האתר מעניין - אבל אובייקטיבי הוא לא.

לגבי מיקוטוקסינים: לצערי, אני מכירה את הנושא (בצורה שטחית מאוד). הגוף של הבן שלי היה מלא בכאלה, למרות שבאותה תקופה הוא לא אכל אורגני. והבן שלי גם רגיש מאוד לעובשים.
מיקוטוקסינים הם תוצרים של פטריות או עובשים, שחלק מהם מסוכנים לבריאות. למשל, ב-black mold (היו מקרים שבגלל עובש שחור שמו בניינים ואנשים בהסגר, והיו גם תביעות משפטיות בנושא).
אגב, שמעתי טענות בעבר שחלק מהמיקוטוקסינים ודווקא הכי בעייתיים הם תוצאה של מוטציה בגלל כימיקלים וחומרי הדברה, כמו שיש היום חרקים וחיידקים שעמידים לחומרי הדברה ואנטיביוטיקות . לא אימתתי את הטענות האלה, אבל לא הייתי פוסלת אותן על הסף.

משפט מעניין מוויקיפדיה:

Since not all mycotoxins can be bound to such agents, the latest approach to mycotoxin control is mycotoxin deactivation. By means of enzymes (esterase, expoxidase), yeast (Trichosporon mycotoxinvorans) or bacterial strains (Eubacterium BBSH 797), mycotoxins are detoxified to non-toxic metabolites.

כלומר, יש דרכים לא רעילות להתגבר על מיקוטוקסינים.

ועוד מוויקיפדיה:

Control

On farm management, rapid drying and good storage can effectively prevent mould growth in moisture.
Rapid assay at sheller intake by TLC, immunoassay and HPLC.
Sorting after shelling, discolored kernels (strains) usually contaminated.

In animal husbandry the use of mycotoxin deactivators and mycotoxin binders in feedstuffs has become common practice.

ועכשיו נעבור על המחקרים:
מסקנת המחקר הראשון שהבאת -

In conclusion, these results indicate that the conventional wheat sample tested represented a higher risk for lymphocyte function than the wheat sample organically grown, at least in vulnerable conditions.

כלומר, המסקנה של המחקר הייתה שדווקא הקונבנציונלי בעייתי יותר.

המחקר השני: הצעה של שיטה לבדוק חומרים ספציפיים. (לא שיטה מוסכמת). המסקנות: בשנה אחת היו הבדלים מובהקים יותר מאשר באחרת. מה המסקנות האופרטיביות? לא בטוחה. נראה לי שהמסקנה שאורגני בעייתי יותר אינה נובעת ישירות מהמחקר.

המחקר השלישי: נו, זה ממש לא מראה על כלום, אפילו אליבא דעורכי המחקר. התוצאות הן שלפי מחקר קודם ושאלונים על צריכת חיטה הם אמרו ש"אולי" צרכנים של חיטה אורגנית נחשפים יותר.

המחקר הרביעי: שוב, יש דברים שבהם גידולים אורגניים בעייתיים יותר - יש דברים שבהם גידולים קונבנציונליים בעייתיים יותר. המסקנה הסופית לגבי המיקוטוקסינים היא "may", דהיינו ספקולציה.

אפשר להמשיך, אבל התעייפתי...

המסקנה שלי היא שאין דרך לדעת באמת מה מזיק יותר או מכיל יותר טוקסינים, והשאלה גם לא ברורה כשלא מתייחסים לאדם ספציפי.
נראה לי הגיוני שבמזון אורגני יש יותר פטריות מאשר במזון לא אורגני. השאלה מה עדיף - רעלים טבעיים או סינתטיים (ואין לי תשובה אחת מוחלטת לגבי זה). כמו בכל דבר אחר, גם כאן צריך לקנות ממישהו אמין, ולקנות טרי. בבשר - לקנות ממקום שמקפיד על כללי הגיינה.

אני אלך על הניסיון שלי: ככלל, מזון אורגני היטיב את מצב הבריאות של הילד הספציפי שלי.

עוד קצת הרהורים בנושא, בניסיון לנקודת מבט רחבה יותר, וזה גם מתקשר לי לדברים שכתבתי בדף על מזון אורגני ופשטות מרצון.

הגישה המודרנית לחיים היא לפרק אותם למרכיבים, למצוא מרכיבים "בעייתיים" ולתקוף אותם. אנטיביוטיקה נגד חיידקים, חומרי הדברה נגד מזיקים (כולל עובשים), פיסטור נגד חיידקים אחרים, שטיפת ידיים וכלור בסבון אנטיבקטריאלי, שטיפת ירקות ופירות משאריות אדמה לא רק בגלל חומרי הדברה אלא גם בגלל חיידקים אנארוביים, וכולי.

אבל זו בדיוק הגישה שלא מתייחסת לסביבה ואלינו כמערכת כאוטית, אלא בתפיסה מכנית שפשוט אינה נכונה. ושוב, התוצאה: משמידים דבר אחד, אבל יוצרים במקביל בעיות לא טבעיות שאין דרך לצפות אותן מראש. וזו גם הגישה של המחקרים שהבאת: לוקחים גורם אחד ובודקים אותו, מתוך התעלמות מגורמים אחרים. לצערנו או לשמחתנו, החיים זה לא מעבדה, וגם אי אפשר לבדוק אותם במעבדה - על כל מורכבותם והעושר שבהם.

על הבעייתיות באנטיביוטיקה לא צריך להרחיב. ופרוביוטיקה זה אחלה, אבל לך תדע אלו סוגי חיידקים מועילים קיימים בטבע ובמזונות מותססים באופן טבעי, אבל לא נכנסו לתערובת הפרוביוטית.
לגבי סבון אנטי בקטריאלי שוב, יש היום הרבה קולות שמסבירים מדוע זה בעייתי. החליפו חיידקים טבעיים ברעלים מלאכותיים.

כנ"ל לגבי פיסטור. לגבי שאריות אדמה - אכן יש שם רעלים, אבל מסתבר שיש שם גם אורגניזמים מועילים שלא נמצאים במקומות אחרים (קראתי על כך קצת לאחרונה).

אני לא אומרת שלגישה המכניסטית אין יתרונות. למשל, לפני שנים מתו הרבה יותר אנשים מזיהום.
אבל יש לה גם חסרונות. היום מתים הרבה יותר אנשים מסרטן, מחלות אוטו אימוניות ותזונה לקויה. רופאים ומדענים, שמתמחים בקצהו של שפיץ, חושבים שעל השפיץ הזה יושב העולם. וכך אנחנו רואים תרופות נגד סכרת, שמורידות את הסוכר, אבל מחלישות את הלב; וטיפולים נגד סרטן שהורגים את החולה, אבל לאט. והתעלמות מוחלטת מחשיבותה של התזונה לבריאות.
ואנשים עדיין מתים מזיהום ולעולם יהיו אנשים שימותו מזיהום, כי אנחנו לא יכולים באמת לשלוט בטבע.

אז מה המסקנות האופרטיביות? לדעתי:

בעיניי, גישה שמתאימה יותר לעולם שאנחנו בנויים להישרד בו כמין - דהיינו, מזון שאינו מרוסס בכימיקלים, קרקע שאינה מנוצלת מדיי, סבון מחומרים טבעיים - נהנית מהספק, לפחות מלכתחילה.
למצוא את עצמנו בתוך ההכללות של "חיידקים זה רע" או "מזון אורגני זה טוב". לבדוק, ולדעת מה הרגישויות הספציפיות שלנו ושל יקירינו. ובמידת האפשר לבדוק מה אנחנו מכניסים לפה, מסתבנים בו, מכבסים בו, וכו'. ולהמשיך לאתגר את עצמנו כל הזמן.
מבחינתי - לנסות לפזר את הסיכון, ולנהוג פעם כך ופעם אחרת כדי לא לעשות אותה טעות כל הזמן. (אח, אילו רק נהגתי כך בהריון של יותם, לא הייתי אוכלת כל כך הרבה טונה.... )-: ).

אופס, דילגתי בטעות על המחקרים לגבי התפוחים. "המחקר השני" הוא הראשון לגבי חיטה, וכן הלאה.

שליחה על ידי נטע* » 11 יוני 2007, 21:43

לבשמת - לאיזה טמפרטורות מגיע הקומפוסט? מה שאני יודעת שצריך לפחות 250 מעלות ומעלה כדי להרוג את הפטריות ועובשים.

לתמי - את צודקת במה שרשמת. מבחינת דגנים וקטניות, חשוב מאד תנאי האיחסון שלהם. בלי לחות, במקום קריר ומאוורר. השאלה על מי לסמוך שכך עושה.
לגבי השיטות הטבעיות לעשות דה-אקטיבציה למיקוטוקסינים. האם זה משהו שישים בבית?

ואם אני רואה בעדשים או חומוס שאני מבשלת, גרגירים עם נקודות שחורות. איך אדע אם זה סוג העובש הרעיל, או סתם עובש לא מזיק במיוחד?

גם לי אין תשובה סופית לגבי מה עדיף - רעלים טבעיים או סינתטיים

ומה דעתכן על הרוטנון ? מכל מה שמאושר באורגני, זה נראה לי הכי מזיק. כי פוגע במערכת העצבים.

שליחה על ידי נטע* » 11 יוני 2007, 21:53

גם נראה שחיטה, תפו"ע, תירס, אגוזים - הם בין המוצרים שהכי רגישים למיקוטוקסינים.
אז אולי לפי העיקרון של לפזר את הסיכון, כדאי לצרוך אותם לא אורגני, ואת כל השאר כן אורגני?

נטע, אנחנו לא קונים חיטה ותירס או דגנים בכלל. לגבי תפוחי עץ, אני קונה אורגני ושוטפת היטב. אני מניחה שהעובש יהיה מבחוץ, מעל הקליפה וסמוך אליה.

לגבי אגוזים - יש כמה אפשרויות. יש כאלה שצורכים רק קלויים בגלל העובשים (זה מה שנטלי גולוס ממליצה לעשות). ויש כאלה שמשרים אותם במים בתוספת ויטמין C, ושמעתי שיורד ככה הרבה ליכלוך שחור.

אולי לפי העיקרון של לפזר את הסיכון, כדאי לצרוך אותם לא אורגני, ואת כל השאר כן אורגני
לדעת בזה את לא ממש מפזרת את הסיכון, כי את עדיין נחשפת שוב ושוב לאותם רעלים. פיזור הסיכון לדעתי אומר לצרוך במידה, לגוון במקורות, ולגוון עם מוצרים אחרים. למשל, לא לאכול לחם חיטה בוקר צהריים וערב יום יום במשך חודשים.

לגבי הרוטנון אני לא יודעת, שמעתי על זה ממך בפעם הראשונה. בהזדמנות אכנס לנושא ואבדוק.

לגבי השיטות הטבעיות לעשות דה-אקטיבציה למיקוטוקסינים. האם זה משהו שישים בבית?
אפשר להשרות עם שמרים. על אנזימים לא הייתי ממליצה להשרייה כי הם אוכלים לא רק את הטוקסינים אלא מתחילים תהליכי עיכול של כל המזון... אבל אולי פשוט לקחת אנזימים כתוסף יכול לעזור? אנזימים זה בכלל דבר טוב ורצוי, לדעתי.

עוד מחשבה: נדמה לי שעובשים זקוקים לאוויר (אנא תקנו אותי אם אני טועה) והם גדלים על הקליפה או בסמוך לפני השטח. לעומת זאת חומרי הדברה היום אינם רק מחוץ לפרי, אלא גם בתוכו בגלל מי ההשקייה והזיהום הסביבתי.

לכן נראה לי שאולי ניקוי קפדני של מוצרים מן הצומח צריך לפתור את בעיית העובש, אבל שום ניקוי לא יפתור את בעיית הכימיקלים.
זו נקודה לטובת מזון אורגני.

<מניסיוני אני יודעת, שאין דרך להימנע מחשיפה לעובשים - זה אולי האלרגן הכי בעייתי מהבחינה הזו, כי הוא נמצא ממש בכל מקום. לנטלי גולוס יש פרוטוקול צימצום עובשים מופרע לגמרי, שניסיתי תקופה עד שנשברתי. לנו הוא לא עזר, אבל אני מכירה משפחה שהפרוטוקול הזה עזר להציל את הילד שלה.>

נטע, מידע מפורט ומדוייק על הקומפוסט אפשר למצוא בספר זבלאנושי מאת ג'וזף ג'נקינס. להשיג דרך הוצאת "יער", טליה שניידר, ואם תפנו דרך מערכת באופן טבעי, גם הם יכולים אולי להשיג. המקור באנגלית במהדורה קודמת נמצא חינם באינטרנט, תחפשי Humanure.

שמתמחים בקצהו של שפיץ, חושבים שעל השפיץ הזה יושב העולם

כל כך נכון. בדיוק מה שאני רואה באקדמיה יום אחרי יום.

לגבי אגוזים - יש כמה אפשרויות. יש כאלה שצורכים רק קלויים בגלל העובשים (זה מה שנטלי גולוס ממליצה לעשות). ויש כאלה שמשרים אותם במים בתוספת ויטמין C, ושמעתי שיורד ככה הרבה ליכלוך שחור.

ככה צריך גם עם שקדים ואגוזי מלך? ועוד שאלה...קלויים - על מחבת בלי שמן לכמה זמן?

לכן נראה לי שאולי ניקוי קפדני של מוצרים מן הצומח צריך לפתור את בעיית העובש, אבל שום ניקוי לא יפתור את בעיית הכימיקלים

איך אפשר לנקות באופן קפדני? לשטוף ולשפשף מתחת לזרם מים? לשטוף עם סבון כלים אקולוגי?

שליחה על ידי נטע* » 12 יוני 2007, 14:56

אני הבנתי שהעובש הוא לא רק בשוליים, אלא שולח קורים לעומק המוצר.
בקטניות ודגנים מאד חשוב תנאי האיחסון, לכן השאלה איזה יבואן של כאילו אורגניים מאחסן אותם כיאות, כך שלא יפתחו.

מצרפת עוד חומר בנושא:
דיון דומה:

http://groups.google.com/group/sci.med. ... [po]browse frm[/po]/thread/1ac31783a5b079d9

http://www.health.gov.il/pages/default. ... ageId=2470

http://www.i-sis.org.uk/IMIOF.php

www.geaps.com/proceedings/2004/Hawk.cfm
www.ces.ncsu.edu/disaster/drought/dro-29.html
http://www.mercola.com/2004/jul/17/[po]peanuts mold[/po].htm

תודה נטע! אני אכנס ואקרא.

"ביו תות" - הכינוי לתות שאינו אורגני, שמשתמש גם בהדברה טבעית. אבל חוץ מזה מגודל על חומרי הדברה כרגיל בקיצור, ה"ביו תות" הוא רק שיווקיות, לא אורגניות.
למיטב ידיעתי הם אמנם משתמשים גם בחומרי הדברה רגילים, אבל בכמות קטנה בהרבה מזו שבה משתמשיםבגידול רגיל של תותים בגלל חומרי ההדברה הביולוגים. כך שמצד אחד זה לא באמת ביו, מצד שני זה לא רק תעלול שיווקי...

אוקיי, לגבי הלינקים - לא קראתי את כולם מילה במילה, על חומר הטכני עברתי יחסית בריפרוף.

המאמר שהבאת בלינק השלישי מעניין מאוד - הנה המסקנות שלו:

In conclusion, peer-reviewed publications indicate that organic foods are not more hazardous sources of mycotoxins than conventional foods. On the contrary, organic foods tend to be less contaminated, and may provide protection from the toxins. The use of GM maize has not provided major protection from mycotoxins in comparison to conventional maize.

There is a growing sense that the world of public relations has unleashed a propaganda campaign against organic food that has little or no scientific basis.

As far as aflatoxin is concerned, biological control using fungi unable to make the toxin to control those that produce it has proved effective in cotton, and conventional breeding using QTL to produce strains resistant to fungal infestation has proved useful in maize. Genetic modification has had preliminary success using Bt genes to prevent insect wounding followed by fungal infestation, though the toxicity of Bt genes and proteins is still untested and unknown [31]. Thus, the biological control and conventional breeding methods are the most immediately useful in reducing aflatoxin contamination of food and feed.

שוב, מסקנות בנוסח "לא הוכח ש" אינן זהות למסקנה "הוכח שלא".

כיוון שלאיחסון המוצר יש חשיבות עצומה וגם למקורו (במאמר האחרון מצויין שבניו מקסיקו עוד לא זיהו אלפאטוקסינים), אנחנו שוב חוזרים להמלצה לקנות ממישהו שמכירים ובוטחים בו.

אני אישית לא צורכת חיטה, תירס, סויה ובוטנים - הם אצלי ברשימה של מזונות לא רצויים, בין היתר בגלל העובשים. אנקדוטה מעניינת ששמעתי בעבר היא שכאשר תירס מכיל יותר טוקסינים מהמותר לצריכת אדם, נותנים אותו לחיות. אם נותנים אותו לחיות מאכל, אז אנחנו מקבלים את הטוקסינים בסוף בכל מקרה. ואם נותנים אותו לחיות מחמד, הן מתות מסרטן (גורם המוות מספר אחד או אחד מהם לגבי כלבים, למשל).

ככה צריך גם עם שקדים ואגוזי מלך? ועוד שאלה...קלויים - על מחבת בלי שמן לכמה זמן?

בעקבות קריאת עוד חומר שהביאה נטע נראה לי שנטלי גולוס טעתה כאן, וקלייה לא תחסל את המיקוטוקסינים, רק את העובש שמייצר אותם (אולי זה כן יועיל למי שאלרגי לעובש). עדיף לנקות ולברור את הפגומים והעבשים החוצה.

לכן נראה לי שאולי ניקוי קפדני של מוצרים מן הצומח צריך לפתור את בעיית העובש, אבל שום ניקוי לא יפתור את בעיית הכימיקלים
וכאן נראה לי שאני טעיתי. ניקוי כשלעצמו לא יפתור את בעיית העובש - אבל כשמדובר בפירות וירקות אפשר לראות איפה העובש ולהסיר את החלק הפגום והחלקים הקרובים לו.

בלינק הראשון שנטע הפנתה אליו יש שאלות ותשובות עם מישהו שנראה מבין בעניין, ושקול למדיי. הוא מציע שבפירות וירקות רכים יותר (למשל תפוז) יש להסיר חלק גדול יותר שסמוך לחלק הפגום כי כשהפרי נוזלי יותר, המיקוטוקסינים מתפשטים בקלות רבה יותר. גם זה נראה לי הגיוני מאוד.

שליחה על ידי נטע* » 14 יוני 2007, 21:44

לגבי חיות שמואכלות בתירס עם מיקוטוקסינים? אז אם כך חיות מגידול אורגני יותר נחשפות למיקוטוקסינים? ואכן היה מאמר שמצא יותר צ1 בחלב אורגני.

לגבי הלינק עם השאלות והתשובות, גם לא נראה שהמשיב הוא אדם שקול. והוא אומר שקליה וכדו' לא תסלק את העובש. אז צריך שמראש העובש לא יהיה במזון.
ואכן שוב ושוב, בעיקר מבחינת דגנים, קטניות ואגוזים , חשוב האיחסון.
אז אשמח לשמוע מי שיודע לגבי ישראל. יש בישראל 3 יבואני קטניות ודגנים אורגניים.
הרצל ביבי הבעלים של ניצת הדובדבן, הרדוף, טעם טבע שמייבאים מהולנד. אולי גם ליב מייבאים או שהם לוקחים מהרצל ביבי.
אז מי מבין ה 3-4 הכי מקפיד , לקנתו ממקור שמקפיד על נושא המיקוטקוסינים, ואח"כ באיחסון עד שמגיע לישראל, ואח"כ בישראל?

וגם, בנוסף לדגנים וקטניות, היה טוב אם היתה רשימה של פירות וירקות שהכי רגישים למיקוטוקסינים, ואולי עליהם יותר להקפיד לברר אצל המגדל איך הוא מטפל בבעית הפטריות.

משיחה שערכתי עם 3 מגדלים אורגניים. שחר כספי ממושב חירות, רועי פרוכטנברג מגן רות, ו'דרך חיים', הם אמרו שהם משתמשים אך ורק בקומפוסט. ולא עושים משהו ספיציפי נגד פטריות.

שליחה על ידי נטע* » 14 יוני 2007, 21:49

עוד נקודה שבאמת עולה מהתשובות בדיון בגוגל-גרופ היא שברגע שהעובש או הפטריה ייצרו את המיקוטוקסין, כבר אי אפשר יהיה להרוס את המיקוטוקסין. כי המיקוטוקסין הוא כבר לא יצור חי באיזשהי דרך (ולכן חום לא יהרוס אותו), אלא כשמו כן הוא- רעלן. שזה בעצם כמו כל רעל כימי. הרי אם מזון מכיל למשל ארסן. אז שום חימום לא יסלק/יפרק את הארסן. וכנראה כך זה לגבי המיקוטוסינים.

המטרה היא למנוע את היצור החי (פטריה או עובש) שמראש ייצרו את הרעלן הזה. בחקלאות לא אורגנית זה נעשה עם קוטלי פטריות, שגם הם לא חומר סימפטי, כמו כל ריסוס והדברה אחרים.
השאלה אם יש דרך לא רעילה, כדי לסלק כמה שיותר את הפטריות ועובשים מהזנים הספציפיים שמייצרים מיקוטוקסינים מזיקים (כמו אפלהטוקסין, אוקרהטוקסין, פטולין וכו').

שליחה על ידי נטע* » 14 יוני 2007, 21:59

מתנצלת על הניסוחים הקצת קלוקלים וטעויות הדפסה. אני פשוט קצת עייפה ..

שליחה על ידי נטע* » 16 יוני 2007, 16:24

דרך אגב, בפורום אורגני בynet יש גם דיון בנושא בהשתתפותי ועוד חברי פורום משתתפים.
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1820-15952,00.html

שליחה על ידי נטע* » 24 יוני 2007, 11:42

עוד מידע ששמעתי לגבי למה זה כל כך חשוב שלא יהיו נבגים במזונות שאוכלים.
נבגים הם שמרים/פטריות במצב רדום שלהם, שבו הם יכולים לשרוד בתנאים מאד קשים.
ברגע שהם מגיעים לתנאים יותר טובים (לחות, חום וכו'), שזה אומר שבגוף שלנו, הם מתחילים להתרבות ולהפוך מנבגים לשמרים/או פטריות. ולייצר את הרעלנים שלהם.
כך שמאד חשוב שלא יהיו נבגים.
הנה הסבר של מרקולה לגבי פרוביוטיקה, אך גם ממנו אפשר להקיש את הענין הזה.
http://www.mercola.com/products/complete-probiotics

כך שמאד חשובשלא יהיו נבגים.
אין כזה דבר "אין נבגים" - יש רק פחות נבגים. יש עובשים בכל מקום בעולם. זו אחת הסיבות לכך שאלרגיה לעובש היא עניין מסובך כל כך - אי אפשר להימנע מחשיפה לטריגר. כאמור, אני מכירה פרוטוקול צימצום עובשים מופרע לגמרי, אבל אני לא יודעת עד כמה הוא יעיל.

ברגע שהם מגיעים לתנאים יותר טובים (לחות, חום וכו'), שזה אומר שבגוף שלנו, הם מתחילים להתרבות ולהפוך מנבגים לשמרים/או פטריות
בשביל למנוע דברים כאלה יש רמת חומציות מסוימת בקיבה, לא?

נראה לי שכדאי להעביר את הדיון על עובשים ומיקוטוקסינים לדף אחר, אולי דף בשם עובש ומיקוטוקסינים.

לא אורגני, אבל מאמר

מתבלים את הסלט בחומרי הדברה