מיטל מ

לא אגיד ליד בן... ששששששש... הגברים האלה עם החוסר סבלנות שלהם

אני אחפש משקפי שמש , אבל עד עכשיו לא ראינו כלום.

מחזיקה אצבעות ב- 11.

נו? הרגליים שלי כבר כחולות!!!

גברת, מציבים דד ליין ועומדים בו.

תזמיני ליום שישי, נמאס לי לחכות כבר... סתם.
אני לא הספקתי הכל וביום האחרון זרקתי סתם לקרטונים, לא נורא, אחרי שעתיים בבית החדש הכל היה מתוקתק...

וואו, מה את אומרת, ממש צירים? תנוחי, הלוואי והייתי קרובה הייתי עוזרת לך באריזות...

כל יום כמה קרטונים ועד סוף השבוע הכל יהיה בסדר.

אני אתקשר מחר לראות מה איתך...

"מותק אייי, כואב לי..."
.
בא לי לתת להם מכות כשהם חושבים שהם עומדים למות כי יש להם נזלת!

אבל, שירגיש טוב...

אני הרגע חזרתי מהבית ספר של האחים שלי בכרמיאל, רבתי עם היועצת והמנהלת, ופשוט רתחתי. אני מתחילה להבין את יתרונות החינוך הביתי בגילאי בית ספר.
לא נורא השגתי דוחות חדשים עליהם (הם עוברים בית ספר למשגב), מה שאמא שלי לא הצליחה להשיג...

אפרט יותר מאוחר, השיניים שלי הורגות אותי!!!!!!!!!!!!!!

מה קורה?

חזרתי מהשיעור... אוףףף עמוס לי בטירוף. 2 ממנים וממ"ח להגיש השבוע. אני בפיגור בחומר, והשיניים כואבות לי ברמות על. עד שאני שואלת על מה אני נענשת?
אני ממש לא יכולה לסבול יום נוסף כזה...

מה איתך? סיימת לארוז?

הגנן הבריז בפעם השניה, ממש מעצבן!

אני כל כך עצבנית שזה מטורף, מקווה שאיזה חבר מאפיונר של אבא שלי יקבל אותי היום לעקירה, נראה לי שהוא עושה עקירות כחלק משיטות חקירה קמוניסטיות

פליז, תגידי לי שתפני לי איזו שעה בשישי או שבת לעזור לי בממ"ח. אולי שישי בערב אחרי שהקטקטים ירדמו בבתיהם. אני ממש אבודה שם בחלק מהשאלות.

למה לא סיפרו שזה כואב כל כך?

מתה לישון,הלוואי שמחר הסיוט הזה ייגמר כבר...
חברה שלי בקיסרי מחר על הבוקר ואני לא יכולה אפילו להתרגש בשבילה מרוב שהמוח שלי סתום.

בטח כבר נהרגת מהאריזות... מסכנה. מה עם פיצ יותר רגוע?
ואיך הבעל מרגיש?

לילה טוב

האמת שפתאום אני ממש בפיק ברכיים מהמעבר

ברור, יהיה לך את זה אולי גם עוד כמה ימים פה... ככה לפחות לי היה... והיום אני לא זוכרת שחייתי אחרת. אני בטוחה שבמהרה תרגישי ככה גם, בעיקר אחרי שפיצ ייקלט ויסתדר בפעוטון, והחיים יכנסו למסלול.

אתמול ב- 21 עשיתי את העקירות, כשההרדמה התפוגגה חשבתי שאני מטפסת על הקירות, כל הפרצוף נפוח, אני לא יכולה לסגור את הפה ובקושי לדבר (אסי מאוד מרוצה מהמצב

) נרדמתי ב- 04.30 קמתי ב- 06.30 , ועוד חשבתי שאני הולכת ללמוד היום...

אני חייבת למצוא מתרגל לסטטיסטיקה ודחוף. אני לא מבינה איך הייתי בכל השיעורים, הבנתי את החומר , פתרתי לבד את הממן הראשון וקיבלתי 99, ופתאום אני ניגשת לממ"ח ולא מבינה כמעט שאלה אחת אפילו. ממש לא מבינה איך לגשת לשאלות, איך פותרים, וגם הפתרונות שמסבירים לי בפורום אז אני לא מבינה למה בכלל זה ככה, כי זה בכלל לא בחומר שלמדנו. מתסכל ברמות...
ולא ניראה לי שפה בכורדיסטאן יימצא המתרגל בסטטיסטיקה בשבילי

מסכן בן, מעניין למה אנחנו לא יכולות להכיל את המחלות שלהם...

כן, לא רציתי לדכא אותך קודם, אבל זה די כואב. גם נראה לי שמוסיף לזה שכבר כואב לך מאד שבוע.

זה מזכיר לי דיבורים על לידה...

, אויש אנחנו הנשים חסרות תקנה.

כמה זמן זה כואב? מנסיונך? ובלי להסתיר?

אם אני אספר לך מה אני לוקחת יעצרו אותי על סמים... כדורים אחרי כדורים, מזל שלא מזמן שלחו לי מרוסיה כדורים נגד כאבים די טבעיים על בסיס חומצות לימון וקפאין שאבא שלי מרשה לקחת הרבה. (בהריון הן ממש הצילו אותי).

סיימת לארוז כבר?

אוי לבד, זה די קשה...

לא תשכחי כלום, פשוט עוברים בבית ומסתכלים, כמו שעוזבים מלון. אני זוכרת שהייתי בסרט מההעברה, ושעה אחרי שהמובילים הגיעו וכל הבית כבר היה במשאית היה נראה לי שהדאגה סתם שטויות.

דברי איתי כשתהיו פה... אם אני לא אמות עד אז (לקרוא בפולנית)

האמת לא משתפר...

וגם לא מצאנו משקפי שמש.

אני אבקש מאסי להסתכל שוב באוטו שלו, זה כזה פח זבל שמה שפשוט אי אפשר לראות סנטימטר קדימה.

למה באמת אכלת אותה?

פשוט גדול הילד שלך!!!! מדהים אותי כל פעם מחדש, תזכירי לשאול אותו על הממן.

חברתי ילדה, עוד מרוקאי קטן בא לעולם, כמה אני מתרגשת מלידות ותינוקות, אלו נראים כמו רגעים קסומים כאלה שהעולם עוצר.

אני לעומת זאת נראית כמו דלעת, ממש דלעת, לגזור חורים ולתקוע נר במח וממש פרצוף מושלם. מקווה שמחר כבר יתבהר לי... נפרדת מהבינה שלי.
וכמה שאני רעבה, זה לא אנושי, שבוע על קרטיבים, והיום פוחדת אפילו לפתוח את הפה.... אם לא הסבל היתה אחלה דיאטה.

אההההההההה תודהההההההההה (-:

אולי מיץ צנון ולא מיץ חסה - לא זוכרת למה זה עוזר, אבל זה בטוח יעשה גרעפסים!!!
(זכור לי מההריון הראשון בו נראיתי והרחתי כמו צנון)

אני לא לגמרי סגורה למה הבטטה הגדולה אלרגית
מדי פעם יוצאת לה פריחה או שהיא מתחילה לדמוע בחוץ (כנראה קשור לפריחות של כל מיני עצים ושיחים ודשאים)
ההתפרצות הראשונה שהייתה לנו הייתה בגלל עוגה שאפיתי, עם תפוחים ואגוזים
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה - הפני שלה, הבטן והצוואר התנפחו ונהיו בצבע בורדו, ראיתי רק בסרטים קומיים עקיצות דבורה שכאלה...
בקיצור מיד "הבנתי" שהיא אלרגית לאגוזים
בדקנו את העיניין - ולא, היא לא
באותה הזדמנות רופא אלרגולוג הסביר לי שכל התגובות האלרגיות הן בעיקר "מן האללה" - באות, הולכות, לא תמיד יודעים מדוע ולמה וגם הטיפול הוא בעיקר המנעות.

ואז ראיתי שבאמת היא לא אלרגית לאגוזים... אבל לתמצית וניל דווקא כן!

לא חשדתי כי היא כבר אכלה מעדנים בטעם וניל

אבל אכלה קרמבו וניל והפריחה שוב בצורה מזעזעת.
אז אולי היא אלרגית לאחד המרכיבים ש"מזייפים" את טעם הוניל

אבא שלה הגאון פעם נתן לה מעדן שוקולד כשהייתה בת 9 חוד' אולי - מה זה פרחה חבל"ז
היום היא אוכלת בלי בעיה שוקולד על כל נגזרותיו

לכי תביני

ולפעמים - כאילו אין כלום, לא אכלה שום דבר חדש והבטן פורחת.

אגב כל הטסטים שעשינו לה עברו חלק

אינטואיטיבית קישרתי את האלרגיות לזה שהיא "ילדה רגישה מכל הבחינות" ואני חושבת עכשיו מה לעשות עם זה אם בכלל. לקחתי על עצמי להתבונן בה יותר בקטע של הבכי, לראות עד כמה זה מציק לה או לא מציק לה

אגב הילדה השניה שלי דומעת הרבה בחוץ... נהיה לה אדום מסביב העיניים ו"בוכה" - אבל חוץ מזה היא ילדה רגועה, טפו טפו!!!

תראי וגם אצל הבן שלך הוא גם אלרגי וגם רגיש וגם מרבה לבכות... אולי בכל זאת קשור?
או שהבכי נעלם מעצמו כמו האלרגיות?
אגב מה עם האלרגיות? הן גם פוחתות מאז שהוא יותר מבטא את עצמו במילים? אני רצינית...

יאללה שיגמר כבר

אמן!

מתי אתם באים לפה? אולי נרד על הוויסקי ביחד בערב..

ילדה בקיסרי, שקל 3,700 , אני מאמינה שיכלה לדחוף אותו החוצה. אבל איש איש ורצונותיו. לי רק נותר לשמוח על בואו של הקטני לעולם.
ועוד מעט שרונה, ואחר כך את... איזה כיף לי!

לא טוב,זו האמת לצערי

כבר לקחתי כל כך הרבה כדורים, יש לי סחרחורת...

מחכה שאסי יחזור לקפוץ לקארין לבית חולים, ולחזור הביתה במהירות.

תדברי איתי כשתהיו פה, אולי נשב טיפה בחוץ זה יסיח את דעתי אולי...

הוא ילד מאד מאד רגיש מכל בחינה. הוא מבחין בדברים מדהימים, בדקויות. אני יכולה להגיד שהוא גם מבטא את עצמו בצורה מאד גבוהה אז לי יש יותר כלים להתמודד איתו בקטע הזה
יש סיכוי שהוא מזל בתולה??

אקרא את הדף שציינת!!!

תודהההההההההההההההההההה }{

תגידי את לא עוברת? מה זה המחשב עוד מחובר, יושבת פאנן. ממש בושה!

מעבר קל ונעים! @}

מוזמנת לסיגריה כמובן.

עוד לא התחברתם לאינטרנט אני מבינה...

נו התחברת כבר?

רלונטי כן
דבריתי
מוכרת בשביל חברה
הוא אצלי אבל לא השתמשתי - לקחתי ובאותו ערב התחילו לי הצירים
ואסור להשתמש בצירים
ילדתי שבוע 37 בלי אפי-נו אבל גם בלי קרעים

זהו, לא חזרת אליי אתמול ורציתי באמת לשמוע איך אילי שם...
רוצה להגיד לך שהתקופה הראשונה היא קשה, מאוד קשה, בה כל דבר קטן יראה לך לא בסדר ויבלוט מאוד לעין. גם לי היה נראה שהם משועממים, שאין מספיק גירויים וכו'..
חלק מהדברים באמת לגיטימי ויועלו בישיבה הבאה, אבל היום ממקום הרבה יותר רגוע.

קחי אוויר, ותבטיחי לעצמך לבחון הכל ביום שאורי ילך בשימחה ויתן נשיקות לאביבה ועדנה... וזה יקרה. לנו לקח שבוע קשה, שאחריו בה התפנית.
בדיוק היום בבוקר הוא קם והתחיל לרוץ בבית ולצעוק גאםםם גאםםם , עד שהבנו שהוא מתכוון לגן. כי הוא הוסיף ויוה (אביבה). משום מה הוא אוהב רק אותה ביינתים. אבל שרונה אומרת שכל הילדים בהתחלה קשורים מאוד לאביבה ואח"כ נפתחים גם לסיעעת ולמחליפות.

בקיצור , זה כולה 4 שעות, כשאת ליד, הגן פתוח, אפשר להציץ בחצר...

אבל ממש שמחתי שבאיזה שלב הוא אמר אמא אני רוצה לחזור הביתה לעבדון.

נדמה לי שמישהו מסתגל הרבה יותר מהר ממך...

היינו אתמול בברית של קארין, הם קראו לבנם אורי, וכל כך התלהבתי, כי זה כבר שגור לי בלשון "אוריקי" , אני שונאת בריתות.
שונאת בריתות.
שונאת.

התינוק צורח, היא עומדת להיתעלף, השקתי אותה ואת בעלה ברסקיו. כל מינה "נשמות טובות" מסביב, יאללה מה את עושה סיפור, אחר כך הבולבול יפה, ועוד מיני מטעמים. והיא בוכה לי על הכתף "עכשיו אני מבינה למה לא רצית לעשות". בקיצור , חזרתי הביתה וכל הזוועות מהברית של אילי עולות לי, שזה הדבר היחיד בחיים שלי שאני מדחיקה מרוב שזה כואב לי כל כך...

ברברתי לך פה חופשי.

היי מותק עניתי לך אצלי

באה...

מה עושים?

בן הדליק נרות? היית בכנסיה?

השקט לפעמים מחרפן, השכנים רוצים לשחק "קלאפים" (פה זה לא קלפים). ואני ממש מתחבאת בתוך הבית...

לגבי השאלה מהממן שלך, שכחתי להגיד לך שלפני שאת מציבה את ה - 1.5% בנוסחא את צריכה להמיר אותו לנתון שמתוך הטבלה.

ולהחסיר מה- 100%, כן עליתי על זה באיזה שלב כשהתוצאות יצאו מוזרות למדי. אבל נתת לי את הכיוון. סיימתי את הכל פרט לסעיף אחד שממש אין לי מושג ...מחכה לתשובה בפורום. אל תשכחי לשאול את החברה שלך...

אנחנו טיילנו עכשיו במושב

פעם הבאה תגידו, נצטרף בשמחה.

אנחנו כבר כמה ימים בכאסח מטורף, (PMS?) וכל הבית על טורים גבוהים..... דברי איתי כשאת מתעוררת, אולי יהיה חם היום והילדים סוף סוף יעשו בריכה...

נשמעת די בדאון הבוקר

לאמא שלי יש מין יכולות פלא כאלה , להוציא מכל דבר טוב את החשק.

נסענו בסוף למצובה למשחקיה, אילי נהנה בטירוף, זו פעם ראשונה שהוא שיחק לגמרי לבד וממש לא היה צריך אותי רק אישר מבט מדי פעם.
אני ממש חטפתי ג'ננה שם.

כתוב באתר אינטרנט מלא פעילויות מגיל 2-12, אחים שלי בני 7 הגיעו, וגילינו אולם קטן עם ג'ימבורי בפנים מתאים מקסימום עד גיל 4. לשמחתינו ראינו ג'יפים ממונעים בחוץ (כל הפג למינהם), אז הם רצו לזה, ואז מתברר שזה עוד 10 שקלים תוספת. ממש התרגזתי ושאלתי אותו מה ילדים בני 7 אמורים לעשות פה אם כתוב שזה עד גיל 12?
בקיצור גם כרטיס אשראי הוא לא מקבל, גירדנו את כל השקלים שהיו ושילמנו לו, פתאום אחרי 10 דקות הוא בא ומוריד אותם בהסבר "זה 10 שקל ל- 10 דקות" ?!?! ולא שהיה ילד אחד נוסף שחיכה או משהו כזה.
באנו ללכת ולקינוח עוד אני רואה מחירון- קרטיב 9 שקל. בקיצור טמאות שלא תתואר!

לפחות אילי נהנה...

התקשרתי אלייך, רצינו להזמין את פיצ לבריכה, אבל נהיה גם קריר כל כך מהר...

בקיצור תבואו לקפה במרפסת ...

מה קורה? התעוררתם?

איזה חורף נפל עלינו פתאום... ממש דכאון.

בא לי להדליק טאבון בגינה ולהכין ארוחה שבטית.

(איפה קונים טאבון בהום-דיפו?

)

את ממש מצחיקה...

נהיתי לי ריגשי פתאום ? לא מתאים לך... זה כנראה תקופת הפעוטון. גם לי זה עבר ככה.

א. זה ילדים, ויהיו בינהם עוד הרבה מריבות ומכות, יום אחד אפילו אילי יהיה מספיק גדול ויכסח ת'צורה בחזרה.

וראית שהם בסוף נפרדו בדמעות.

ב. אני ממש לא מתרגשת מזה, ולא חושבת שצריך לעשות מזה סיפור, הם ילמדו אחד את השני בסוף, גם דרכינו וגם דרך הפעוטון.

ג. צריך באמת למצוא טיפול בשביל אורי, אני רק מתארת לעצמי את הסבל שלו הקטנצי'ק הזה, איך הוא לא יהיה עצבני?

ד. בקשר לפעוטון, מה כל זה קשור? היום היה בסדר, למה שלא יהיה מחר? אל תהיי כמוני, ביום שתשאירי אותו שם, תרצי 10 פעמים להתחרט , ותשכנעי את עצמך בכל מינה מעשיות. אבל זה הכל סתם, אני חושבת שכשהוא יקלט הוא יהיה מאושר שם, עם חברה רב גילית שתיתן לו הרבה גיוון בלי אימהות שאומרות דברים סטייל "למה אתה עושה את זה לנשמה הטהורה?" (זה כל פעם מצחיק אותי מחדש) יש משהו גם באנרגיה של המטפלות שמתייחסות לכולם שווה בשווה ולא רצות לכל פיפס של כל אחד, גם זה מרגיע קצת את הטורים.

הרגשתי שהיית קצת עצובה היום, כשחזרתי הביתה היה בא לי לחבק אותך , אז קודם כל הנה

, ועודדת אותי כבר מאה פעמים בעבר ואמרת "יש גם ימים כאלו", תזכרי את זה.

ואני דווקא חזרתי הביתה וסיפרתי לאסי על הדלקת הריאות הזיהומית, והתגלגלנו מצחוק.

קשה לי במקומות בהם אני מרגישה שאני נכשלת כאם

קשה לכולנו, היתה לי תקופה כזאת כזכור לך לא מזמן. כשהרגשתי שאילי "ירד מהפסים" , אני לא יודעת אם משהו השתנה, אבל עכשיו הכל נראה שונה.
במיוחד נהיה לי יותר קל כשהשלמתי עם עצמי שחינוך ללא גבולות לא מתאים עבורי. וכשהתחלתי להציב גבולות ברורים ביותר ולהאמין בהם בלב שלם הכל נהיה פשוט יותר.
ברור שיהיו עוד מפולות, בשביל זה כל אחת מחזקת את השניה בתקופה שלה... (אמא שלי תמיד אומרת שטוב ששיגעון לא מדבק

)

תחושת חוסר אונים זה משהו שאני לא מכירה בשום מקום בחיים מלבד באמהות

במילות חכמה של מושב עבדון : "צאי מהסרט אחותי" .
ובמילים שלי, תעבדי על עצמך עם הפרפקציוניזם הזה... לא תורם לכלום לך לך ולא לבנך (לפי דעתי כמובן). את אמא מדהימה, ועדיין אני לא מאמינה שאפשר להיות מושלמת מכל הצדדים וההבטים.
מה שבטוח את מושלמת עבור אורי! וזה מה שחשוב לא?

אוףףףףףףף, אני צריכה לחתום בלשכה, שונאת את זה.... אבל חבל על הכסף. ויש לי היום שיעור פרטי בסטטיסטיקה סוף סוף.
כשאחזור באוטובוס אם תהיי בבית אכנס לקפה... (סביב 11).

מה עושים?

מה קורה? אספת אותו?

נפלא לשמוע! שכחתי לספר לך שאני דרשתי שלא יחליפו לאילי עד שהוא יתרגל אליהן, כי אילי לא אוהב שמחליפים לו. ולא מוכן שאנשים אחרים יעשו את זה. למשל אין מצב שחמותי תעשה את זה. אולי הם חושבות שאת כמוני? כי דווקא תמיד מחליפים. ואני מתפלאת כמה אילי חוזר נקי בהשוואה לאיך שהוא נראה חצי שעה אחרי בבית.

שוש הזאת באמת מדהימה, כשבאתי לקחת את אילי ב-12 הוא רצה לתת לה 3! נשיקות. והיא לוותה אותו לכביש "כפרה עליו וכפרה עליו.." יש אנשים כאלו, זה כל כך מיוחד הקשר שיש להם עם ילדים. וטוב שהיא אצלינו.

איזה באסה שאני לומדת היום, טחנתי אתמול עם המורה הפרטי עד 22 , ועוד היום.... מעדיפה לנסוע איתך לנהריה.
טוב ,נעשה את זה ביום אחר... אולי חמישי.

מחר אסי בחופש, וכבר הודיע שהוא הולך לדיג... לנוח, גם כן זה.

כן... פעם בכמה שבועות הוא עושה נסיונות זיקוקין, בסביבות 20 בערב. כולם פה כבר רגילים ומקטרים בשקט "כמה שהוא מפגר..."

איך? איך הפסדנו זאת?

צחוקיות ושיגועים

נהיה לך דיבור חדש? מה זה? הניב העבדוני?

נו איך היה היום?

רוצה לבוא איתי אחרי הצהריים לרגבה? אני חייבת סנדלים לאילי... אחרי השנת צהריים, אני מקווה שאסי יחזור עד אז לתת לי ת'אוטו.

תודה על הארגז... אילי זולל כבר את המלפפון האורגני השלישי שלו.

מה אני עושה עכשיו עם כל הגזר והקישואים? צריכה לפשפש למתכונים.

אסי חזר ואומר, " את יודעת ראיתי שם משהו ממאוד מוזר... הם אוכלים ארוחת ערב". מזה הייתי צריכה להסיק שאני אישה רעה שלא עשתה ארוחת ערב, אז רצתי למטבח להכין.

שרונה עם צירים, הכרחתי אותה לרקוד ריקודי בטן, היא ממש מתקדמת וכואב לה וזה כל כך מרגש לראות, הייתי רצה איתה עכשיו לחדר לידה אם היה מתאפשר לי. אמרתי לה לא לנסוע לבית חולים עד שיבוא לה לצעוק...

וחוץ מזה סוף סוף יש לנו גדר, וחסל סדר הסתובבויות בגינה שלנו. רק חסרות האווזות והתרנגולות לגן עדן הפרטי שלי.

טוב. @}

איזה כיף לך

תהני, ותאכלי המון, ותרקדי, ותשתכרי, ותעשי כל מה שעושים בלי פעוט על הידיים...

מה זה בעצם? כבר שכחתי איך זה....

למה הפכתי לאלמונית?

נו איך היה?

ראיתי את אורי בבוקר, הוא נראה מצויין. אילי דווקא היה הפוך לגמרי ובכה...

מה זאת השיחה החשובה והסודית?

רוצים "לתרום" לנו עוד כלבת בולדוג אנגלי כמו לולה, שאנשים מאוד "טובים" זרקו אותה מהבית כשפינו אותם מעזה... אני מתלבטת.

כן קראתי... מדהים ברמות...

הבטטה החדשה מעוקרת. אז שום עסק לא יצמח ממנה...

מה קורה?

אתמול איך שיצא השבת כולם התחילו להסתובב פה ולאחל "שבוע טוב שבוע טוב". אז שיהיה לכם כזה...

אפילו לא הספקתי אתמול לכבד אותך בעוגיות בוטנים שלנו. אז תבואי לקפה...

אילי אצל המטפלת היום כי אני צריכה לסיים את הממן. איך אורי הלך היום?

@}

רוצה לבוא לנהריה בבוקר? אני עולה על האוטובוס של 9.30, נוכל לחזור עד 12.

בואי להתפנק על איזה כוס קפה טוב...

הבית נקי, ואני מאושרת.... איזה כיף! (מה הסטיה?)

נפגש ב- רבע ל 12?

נו מה עם הויוה פלטינה? נרגע קצת?

רציתי להגיד לך עוד אתמול, שנראית לגמרי אחרת... ונראה לי שככה בדיוק שינוי מתחיל להשפיע, בכל החזיתות, לחלחל לאט. ואז פתאום כעבור זמן מה שמים לב שהדברים מאוד השתנו, ולא יודעים לשים בדיוק את האצבע על מה בדיוק עשינו בשביל זה.

רצים לישון צהריים, אילי מתפגר, ואני כבר מצטרפת...

מה את אומרת... גם אני ואילי מפתחים איזה וירוס. אילי עם שיעול לא נגמר ונזלת ירוקה ביותר... ולי כואב הגרון...

חוץ מזה שתלנו על הבוקר בשעה טובה, חסה, עגבניות, מלפפון, נענע, כוסברה, פטרוזיליה ורוזמרין.... מקווה שהכל יתפתח יפה ונתפוצץ מרוב סלטים.

אבא שלי צריך לבוא בצהריים , ואני ממש מתוסכלת מאיך שאני מרגישה...

אסי בבית? זה לא קורה במחוזותינו...

אולי סרפד? לי היו יוצאות שלפוחיות כואבות בטירוף כל פעם שהייתי נוגעת בו...

השלפוחיות במקום אחד? או בכל הגוף? וחוץ מהן יש עוד משהו? אם זה רק תגובה בעור, לא הייתי הולכת למיון בכלל.

נפלתי לישון ב- 09.30 ואילי הצטרף, איזה מזל... ישנו עד עכשיו.

כנסי ל חוכמות של ילדים

מה זה מדהים? בדיוני....

אצלנו באמא רוסיה, בערוגה של סבתא שלי היה המון, ככה שהיה יוצא לי המון לגעת בסרפדים. זה מציק ישר, ואז נרגע, ואחרי כמה שעות היו מתפתחות לי שלפחויות מיומיות גדולות והעור היה מאדים בסביבה שלהן.

עובר עליי יום בדיוק זהה...

באסה קאלבאסה... לפחות אילי מעסיק את עצמו קצת ומשחק עם שק שלם של חיות שחמותי דחפה לו אתמול... (תודה לאל!)

והיום רק משתפר... הכלבה שוב עם תגובה אלרגית כמו שהיתה אז, רק הפעם כל הגוף התכסה בשלפחויות כאלו... אסי נסע עכשיו לווטירנר.

ודווקא אבא שלי היה כל היום והיה אפילו נחמד, אילי כל כך נהנה... ואסי הביא "אפרוחים" של אווזים הם בני שבועיים וכבר בגודל של דינוזאורים קטנים או תרנגול הודו ממוצא...

בקיצור יום מלא הרפתקאות.

מה קורה? מה עושים? אסי חזר מהדייג

0 שלל , מלא אושר...

מקווה שהצלחתי לסדר... באלאגניסטית.

על מה יש לך לריב איתה, זו הדרך שלך, והבן שלך, את עושה גם ככה עבודה כל כך רצינית עם עצמך, והתוצאות מדברות בעד עצמן.
אני מצטערת אבל ממש קשה לי עם אנשים שלא מסוגלים לפרגן, או לפחות לשתוק. בסביבה שלי כבר כולם "מחונכים" שעדיף לא להעיר לי אחרת קשרים יתנתקו.
וחוץ מזה, בעיני אפשר לכרסם בך רק איפה שאת לא סגורה על עצמך. אז תהיה כזאת, ותעמידי במקום.
יש לו אמא, ואין שום צורך בתוספת.

ובטח שהוא יהיה עצבני, איך לא? ואז זה מעגל קסמים, את עוד יותר מתעצבנת, הבעיות נראות גדולות יותר והלאה...

עשית לי תאבון עם הפרמז'ן...

אנחנו רובצים בחוץ עם השכנים (אלא מה?), מביטים באווזים והברווזים שמתאקלמים כל כך יפה. ובכלל נהנים מהחיים במקום המקסים הזה.

יללה מחכה לקפה של הבוקר.

מעולה. התרגלתי לשגרת בוקר הזו

גמני, יש משהו מאוד נעים בשיגרה... הייתכן שגם האימהות בסוג של פעוטון?

ראית מה הולך באתר? טירוף עריכות ומלחמות...

בוקר טוב! @}

היה ממש סבבה

לכי תעשני איזה ג'וינט להירגע לפני שהשכנה מעלה לך שוב את הג'ננה.

אה, ואל תשכחי להיות צנועה.

@}

ממש כוכב הפך החבר שלך באתר...

מה עשיתם היום? התעוררנו רק ב- 5 , והיינו שפוכים, אסי חזר, ואז מני ושרונה הפילו עלינו את הדר.

נלך לעיזות מחר, מחר אסי כבר הודיע שהוא חוזר בלילה

http://www.net-teva.co.il/products.php? ... st&id=6959

תראי.

ועל איך אסי תופס את האבהות עם סנדל בראש

לא סנדל, אלא כפכף, ולא את האבהות אלא את הכאב והעילבון מדרכו של אביו. נא לדייק במינוחים.

גמני עדיין מצחקקת לעצמי, אם היינו חופרות לעומק כבר היה יוצא נפט.

ובאמת אני כבר לא רוצה לחשוב מה מני חושב עליי. ביום אחד שאלתי אותו האם אבא שלו מזריק לכל תרנגולת אנטיביוטיקה? איזה רכיבים לא בריאים מכילה התערובת לעופות? ומי מגדל את העיזות הננסיות?

אני מפסיקה לדבר איתך, את מפדחת אותי, ילדה לכי מפה! איפה אמא שלך? אל תבואי לפה יותר!!!!!

ואיך זה לא נפתח? לי זה נפתח נהדר.

www.net-teva.co.il

תכתבי את זה בדפדפן ידני וזהו.

תתכונני.... אנחנו אוכלים ומתחילים לרוץ לכיוון המכולת לארטיק קרטיב שוקולד בננה...

התעוררנו מאוחר, את באה לנהריה?

מה? חדירת מחבלים לאן? למה את מפחידה אותי ללא פרטים?

וואי את לא מאמינה... השכנים ליד חוגגים בר מצווה עם די ג'יי והפקת זיקוקין שלא היתה מביישת שום יום עצמאות. אני ואסי יושבים ונקרעים מצחוק מרוב שזה עצוב...

הלכה השינה, הבטיחו לקפל עד 24

"דוקטור! תציל אותי אני מאוהב... כואב לי בחזה, הלב שלי נגנב.." תודי שזו פאר היצירה

נו איך היה?

אתם כבר בבית?

חיכיתי שתפתחי את הפה...

אתם באים?

חיכיתי שתפתחי את הפה...
כן לפעמים מתפלק לי.
הם עדין ישנים. אולי נצטרף אליכם לשם. איפה אתם במונקי ביץ'?

כן נו זה תמיד ככה...

גירשתי את אסי לדוג שיהיה קצת שקט.

בהזדמנות אם יצא לך תסתכלי אם האווזים שלנו לא עם החיות של אהובה. אסי אומר שאתמול האחיינים שלה הסתובבו פה כל הערב עם הכלבי זאב שלהם.
ממש מרגיז אותי, אין מצב שהם נטרפו, לא שני הגדולים ביותר ולא שניהם ביחד. אין נוצה אחת אפילו בגינה...

בוקר טוב!

איפה אתם היום? לא ראיתי אתכם...

בסוף גילינו שטרפו לנו את האווזים (עוד אחד היום בלילה

) , אסי גילה חור ענק בגדר שכירסמו עם שיניים (כנראה נימיה).
אבל הבאנו מפלצת שתשמור עלינו... כלב מדהים, בינתיים עושה לנו ולולה את המוות..

כבר התחלתי לדאוג... באנדי מסכנה הסתובבה יומיים ליד הבית שלנו. אבל כמובן לא נכנסה מרוב הקרבות שהולכים אצלנו פה.

הבאנו גור של קאנה קורסו, הוא בן 4 חודשים והוא ענקקק ושובב (קשה לי בתקופה שהם גורים), חודש הבא נתחיל אילוף דחוף כי בגזעים כאלה אם לא מאלפים ישר אז יהיו הרבה בעיות אחר כך.

אסי הלך לדייג ליילי והשאיר אותי לבד... מצ'ועממת.

חוץ מזה נוכל לעשות קצת עבודת ריגול אם זה נראה לך...

עזבי למה הדרמות? את יושבת עם עצמך ורק מוסיפה שמן למדורה... אל תשכחי שאורי קולט ה-כ-ל.

מחר תדברי ישר ולעניין. תעמידי דברים במקומם כמו שאת יודעת לעשות.

חוץ מזה, באמת כולנו אנשים, הרי גם אנחנו מרכלות על כולם אז? דווקא מזה אני לא מתרגשת. כן מרגש אותי מה שאורי מספר, זה כבר משהו אחר. תבואי מחר מוקדם כמה שיותר, ותשבי איתה ועם אביבה, תבואי בראש פתוח שאת כאילו באה לחפש פתרון ביחד איתם.
אני לא יודעת , דווקא אסי אמר שהיא לא אמרה לך שום דבר נורא, רק שאורי אמר לה שהיא חוצפנית. אבל אולי הוא לא קלט?

תרגעי עד מחר, ומחר תדברי, אני בטוחה שדברים יסתדרו, תאמיני בזה גם. קשה לי לחשוב שדווקא אורי לא יסתדר או לא יהנה שם. אין שום סיבה שבעולם, גם אם הוא ועדנה התחילו ברגל שמאל אז לאט לאט הם ילמדו אחד את השני.

קבלי

שולחת לך אור מנסראללה, וגרעיני דוחן טחונים מהולים במולסת בר מעל יוגורט של עיזות ננסיות מעבדון.

הרי גם אנחנו מרכלות על כולם אז?
כן, אבל עדין הביקורת על הילדים נראית לי לא במקומה.ואולי לא המה אלא איך.
דווקא אסי אמר שהיא לא אמרה לך שום דבר נורא, רק שאורי אמר לה שהיא חוצפנית.
היא לא אמרה שום דבר נורא, אבל הרגשנות שלה היא מוזרה. גם את אביבה אני תמיד שואלת איך הוא התנהג, ומקבלת את הביקורת שלה. אבל היא ממש לוקחת את זה קצת OVER. היא אומרת "מזה הפה שלו יותר גרוע מהגדולים". שאלתי מה בדיוק והיא אמרה דברים שלי לא נשמעו כאלה טראגיים. אני גם חושבת שזה שהיא היתה כל כך טעונה אולי נובע מזה שהיא לא יכולה להשתלט בלי אביבה על כל הילדים.
מחר אני באמת אגיע מוקדם, ואני באמת מקווה שזה ירגע.

וגרעיני דוחן טחונים מהולים במולסת בר מעל יוגורט של עיזות ננסיות מעבדון.
מצטערת בלי סילן אני לא אוכלת D-:

"מזה הפה שלו יותר גרוע מהגדולים".

כן, כן זה דווקא אסי זכר. נו , אבל הוא גבר טיפוסי, בשבילו כלום לא מרגש...

שזה שהיא היתה כל כך טעונה אולי נובע מזה שהיא לא יכולה להשתלט בלי אביבה על כל הילדים

נראה לי שאת מאוד צודקת, וזה בכלל לא קשור לאורצ'יק אישית.

ראיתי שאמא שלך באה לתיגבור, מקווה שאת מרגישה יותר טוב. מחר הכללל יפתר ונשב לנו לקפה נינוח של בוקר.

מצטערת בלי סילן אני לא אוכלת
את כל כך מפונקת , את לא מאמינה ב פשטות מרצון. מה יש לך?!?! הנה אני מכלכלת את ביתי עם הכנסה ממוצעת של 500 שקל בחודש. ואילו את כל היום תביא זה ותביא זה... כמו רימה!!!!

נשיקות ולילה טוב!

איך אמך היקרה אומרת "טפיייייייייייייי" . פשוט למות מצחוק אחרת נותר רק לבכות, אם היית רק מספרת לי ולא הייתי מכירה אותה לא הייתי מאמינה שזה קיים...

היה תענוג, הם היו מקסימים , נראה אפילו שאילי מתרגל לכיווצ'וצ'ים של אורצ' , ואורי מתעדן בשביל אילי. שעתיים עברו בכיף לגמרי. פעם הבאה לאטה ורוגלך ושהילדים יתבוססו להם בקקי שלהם...

צדים סרפדים? מלקטים שכנות?!? למה שפשוט לא תיקני במכולת? הכל שם אורגני לחלוטין, כמילות הזהב "זה ביצים של בעלי!!!!"

אם היית רק מספרת לי ולא הייתי מכירה אותה לא הייתי מאמינה שזה קיים...
נו ועל זה אפשר להגיד, אורלי עולה על כל דימיון D-:

פעם הבאה לאטה ורוגלך ופקט מתחת לשחי.

זה ביצים של בעלי!!!!"מזה אורגני, כולם פב טבעונים, מלקטים, ציידים. לכי דברי עם מני על אורגני,אגב מה הוא אמר על זה ששרונה החליטה להצטרף לקומבינה האורגנית? בטח הוא אומר זאתי עם העיזות הננסיות והאנטיביוטיקה לתרנגולות רק חסר תקים פה סדנת מלאכה ואנחנו מסודרים

פה אוכלים די.די.טי לארוחת בוקר, מזה אורגני בראש שלך???

פה אוכלים די.די.טי לארוחת בוקר, מזה אורגני בראש שלך???

מה זה די.די.טי, ו K-600 כמבשם אויר...

אני לא חושבת ששרונה מערבת את מני בהחלטות הרות גורל שכאלו, ובכלל היא דוגלת ב "כמה שידע פחות"...

סדנת מלאכה

עוד כמה שנים פה, ואני בטוחה שתלמדי לדבר כמו מרגול "המלכה!!!!!!!!" , העברית שלך ממש על הפנים, אין לי מושג מאיפה הבאת אותה, אל דאגה במהרה לא תצליחי לכתוב פיסקה אקדמאית אחת!

גם אריאל עזב את הגן עם כאב בטן והקאות...

בדרך ראיתי אותו עם אמא שלו, והיא אומרת "שמעתי שלאורי בבוקר היה כאב בטן והוא הקיא" במבט הדבילי הקבוע שלה. אז ישר עניתי " כן מסכן בטח נדבק מאריאל באיזה וירוס"

נראה לי שהיא לא אהבה את זה, חושבת?

מה קורה? תעשי לו אמבטיה חמימה... ולפני זה תנגבי אותו בחומץ. ב עיקרון אבא שלי תמיד אמר לי שאם אחרי מנת האקמול השניה החום לא צונח אז כדאי ללכת לבדוק.

אם עברו 4 שעות תני לו עוד מנה, ותבדקי אחרי שעה.

מה העיניינים? חזרתם?

מה עושים? רוצים לבוא לקפה בערב? יש גם אבטיח (לא פלח), כיפלי, ביסלי, תפו'ציפס, שקית קילו של סוכר לבן, אה וכמובן שישית קולה. עשינו קניות כמו שאת רואה...

סתם, דברי איתי אם יתחשק לכם...

וואו מה את אומרת?

לא ראיתי את בנדי בכלל.

תרגישי טוב, אני שמחה שזה לא צירים, כנראה תפסת את הוירוס, ואנחנו הבאים בתור

אוף, ואני קיוויתי שתבואי איתי לכוס קפה מחר בארומה. הסנדוויץ' הכפול שלך מחכה

בכל מקרה מקווה שזה סתם כאב בטן של היום וזהו, ושבנדי תחזור בריאה ושלמה במהרה. למה שהכלבים יטרפו אותה?

דברי איתי, בבוקר

@}

מה העניינים? @}

לא עושים כלום, גם עלינו עובר יום מעצבן.

כדאי שתבדקי לפחות אם היא חיה... תנסי אפילו לדחוף אותה עם משהו.

רוצה לבוא לפה? ונצא מפה לטיול, דרך העיזות לתוך הרי עבדון?

אילי שוכב עם עצמו על השטיח בחדר שלו ובוהה בתיקרה... איזה מוזר הוא.

איזה מוזר הוא.
בשביל מה יש את בוני? שלחי אותו לאיבחון D-:

כדאי שתבדקי לפחות אם היא חיה... תנסי אפילו לדחוף אותה עם משהו.
ואז מה? איך אני אוציא אותה משם, אין לי אומץ. בא לי ללכת לאהובה שתביא את האחיין המכוער שלה, שהוא יבדוק.

רוצה לבוא לפה? ונצא מפה לטיול, דרך העיזות לתוך הרי עבדון?
כן נבוא כשהקטנצ'יק יתעורר. המעצבנים האלה הלכו ממש לא מזמן, והוא לא הצליח להרדם עד שהם הסתלקו.