פשטות מרצון

[דליתוש_ב*]

יכול להיות שבאמת יש דברים-שאי-אפשר-בלעדיהם או שהפכתי לתוצר של תרבות הצריכה שבה גדלתי?
בתרבות שלנו, יש דברים שאי אפשר בלעדיהם לחיות. זו לא אשמת אף אחת ואחד..
לא במקרה השם הפופולרי הוא תרבות הצריכה.
פגשתי מישהו שחי במערה. זו כנראה בהחלט "פשטות מרצון". אבל אני לא בטוחה שהוא "נחשב" תרבותי
ומן הסתם גם במערה יש מוצרים.

[אמא_בגובה_דשא*]

אני במשך כמה שנים הייתי מחזיקה במקפיא חבילת נקניקיות עוף, למקרה שכל האוכל בבית ייגמר, ואני אהיה בקריזה של רעב, ובזכות הגועל נפש התעשייתי הזה יימנע פיצוץ.
הקטע הוא שאני עושה את זה גם עם אוכל שאני מכינה-מכינה כמויות ואז מקפיאה בשביל להקל על עצמי בימים הבאים, אבל האוכל שהכנתי בעצמי נגמר בצ'יק וטבעול מחזיק אצלי יותר זמן
מה שמביא אותי לעוד נקודה ששכחתי ברשימה:

אני מכינה מזון מהיר בעצמי (מכינה כמות ואז מקפיאה לעתיד)
מה שגורם לי לשקול ברצינות רכישה של מקפיא גדול יותר

[טנא_טאו*]

איזה דברים מופלאים מדהים בכלל לראות שיש אנשים שחושבים ועושים את כל הדברים הללו.
גם אנחנו חיים בדילמה הזאת, לצאת או לא לצאת מהעיר, לקנות או לא לקנות, לסוע או לא לסוע, עבודה או לא עבודה, האמת שאנחנו חיים די בצמצום גם בגלל שאין לנו הרבה אמצעים וגם בגלל שכך יותר טוב לנו, בית קטן ואינטימי טלוויזיה לא משומשת (מלבד סרטי וידאו שבת זוגי נורא אוהב), מכונית אחת ישנה, מעט יציאות, משתדלים ללכת לדברים שמוסיפים דעת וחכמה, לדוגמא בית בהאוונה (מקום מומלץ לחובבי הויפאסנה), בגדים מעט רק שצריך הרי הבגדים הישנים והטובים הם הכי כיפיים (אפילו עם קצת כתמים וכאלה), עזבנו את מרכזי הקניות הגדולים וכדו' משתדלים על אוכל בריא ואורגני, בקיוסקים כמעט לא מסתובבים ועוד' ועוד'.

אבל כמו שאמרו פו בצורה מקסימה מספר אנשים, צריך גם לדעת להרגיש את הפשטות מבפנים, ואני מתכוון לתחושה הזו שאנו פשוט חלק מן העולם, מיוחד ונחמד וקטן, ולדעת להודות לאלוהים על כל מה שיש לנו וגם על מה שאין לנו עדיין, ולשמוח העיקר לשמוח ולאהוב.

[אמא_של_הגר*]

כמה רעיונות שגיליתי שעוזרים לי לחיות בפשטות וחסכנות בלי להרגיש בעונש:

1. 'שופינג זיכויים' - כשהבת הגדולה נולדה קיבלנו אין ספור מתנות שלא היינו צריכים אז את מה שיכולנו להחליף החלפנו בשוברי זיכוי. השוברים האלו מונחים לי בארנק בתא נפרד וכל פעם שבא לי ל'צאת לקניות' אני קונה בהם (ספרים, בגדים לילדים או כל דבר אחר בהתאם לזיכוי).
2. לא בא לי לוותר על ישיבה בבתי קפה אז אני יוצאת לא מעט אבל מקפידה לשתות רק קפה ולפעמים עוגיה בודדת. בחישוב כללי זה לא מוסיף הרבה למאזן החודשי אבל בהחלט משפר את ההרגשה.
3. לאחרונה התחלנו ברישום הוצאות, ממש ברמה של כל שקל שמוציאים וכך אפשר להתחיל לראות איפה אפשר לקצץ.
4. בתור צרכנים אובססיביים של ספרים אנחנו עוברים פעם בכמה חודשים על הספריה ומוכרים את כל מה שאנחנו לא צריכים (או למעשה כל מה שאנחנו מסוגלים להיפרד ממנו). יש לנו חנות קבועה של ספרים משומשים בירושלים שמשלמת לנו במזומן והכסף הזה מיועד לקניית ספרים חדשים. (על אותו עקרון אפשר למכור גם דיסקים וכו')
5. כל פעם שבא לי להרגיש בחו"ל אני לוקחת יום חופש בתל אביב ומסתובבת יום שלם בין גלריות. יש מיליון, התערוכות מתחלפות בתדירות גבוהה והכניסה בחינם. (הרעיון הזה עובד טוב במיוחד עבור ירושלמים שבקלות יכולים לראות את תל אביב כחו"ל).
6. עוד לירושלמים - נפתחה בעמק רפאים (ממש ליד האוזן השלישית) חנות שנקראת "גלגול" - היא מוכרת צעצועים ובגדים לילדים במחירים גבוהים אבל מאחור, בחדרון קטן, יש אביזרים יד שנייה במחירים מגוחכים (2 ש"ח לחולצה).
7. מסיבת בגדים - זה רעיון של חברה שלי שאחת לכמה חודשים מכנסת את כל חברותיה וכל אחת מגיעה עם שק של בגדים ואחרי ארוחת צהריים משותפת הן פורשות את כל הבגדים וכל אחת לוקחת מה שבא לה (את מה שנשאר תורמים).

זה כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו כרגע. אשמח לשמוע רעיונות נוספים.

[תמרוש_רוש]

לי יש שני דברים שמאוד עוזרים לי לחיות בפשטות:

א. חניויות צדקה, שפשוט ח י י ב י ם לפתח יותר מהן בישראל. פה יש כמעט בכל שכונה op-shop שמכבדת את עצמה, לפחות שני ארגוני צדקה גדולים הם בעניין, כך שהם גם מעבירים סחורה מחנות לחנות ויש מבחר עצום, והאנשים תורמים בגדים באיכות טובה. ולא רק בגדים - גם כלי בית, רהיטים, צעצועים, מה שבא. בחנות אחת אפילו ראיתי פסנתר. (אבל זה באמת נדיר).

ב. לאסוף מהרחוב. משום מה יש למילים האלה קונוטציה מאוד רעה, אפילו משפילה, אבל אם אנחנו כבר בעניין של השתחררות מתפיסות צרכניות ומ תפישות שבי, אז למה לא, בעצם? בספירה האחרונה גיליתי שבשלוש שנים האחרונות הרווחנו מהרחוב את הדברים הבאים:

כוננית קש
שולחן קפה קטן
כסא עץ מלפני עשרים שנה, שיחזיק מעמד עוד עשרים שנה בלי למצמץ. חזק כזה. צבעתי אותו מחדש.
כוננית טלויזיה קטנה על גלגלים
שתי כריות גדולות של כורסה - אלתרנו מהן כורסה לסלון
שני כובעי צמר
שתי כיפות (בעלי חובב איסוף כיפות ברחוב. לא ברור לי למה)
בטוח שכחתי משהו.

ומאז שהגענו לאוסטרליה:
פוף (קנינו לו קצת מילוי חדש)
ילקוט מצוין
תיק שחור משובח
ז'קט שחור מאיכות מדהימה
כובע נגד שמש
וזה כשאנחנו לא ממש מנסים לצוד רהיטים, כי אנחנו גרים בדירה מרוהטת קומפלט. מי יודע מה נמצא כשבאמת ניכנס לעניין...

[אמא_לשתיים_ועוד_אחד*]

לאמא של הגר- מה שם החנות והרחוב(בירושלים) שאת מוכרת להם ספרים/דיסקים ('דני ספרים' במקרה?)? אני מנסה (מאד קשה לי) לנקות את מדף הספרים שלנו, שנמצאים בכל חור בבית. כמו כן יש לי (לבעלי) מלא מגזינים של "מכוניות", האם הם גם קונים חוברות?
אגב עיתונים/חוברות, מה עושים עם בעל שלא מסוגל להיפטר מעיתונים (גם כאלה של סוף שבוע) כי הוא חייב לעבור עליהם ולקרוא כל מה שכתוב שם או לשמור אותם למשל ליום כיפור שאז הוא מתפנה לקרוא מהבוקר עד הערב. (אני מדי פעם מוציאה אחד או שניים בלי שיראה אבל באופן כללי רוצה לשמור על "שלום בית" ואני לא מעיזה לחפף אותם)

[אמא_של_יונת*]

_על הפשטות
כה מסובך לפעמים לחיות "חיים פשוטים" - בלי חשמל, בלי מים זורמים, קרוב לטבע, כמעט בלי רכוש, עם מעט מאוד כסף והוצאות - בעולם מורכב ומודרני כמו זה של אירופה המערבית! עצם העובדה שאתה חריג כבר עושה אותך לתופעה, ולהיות "תופעה" זה לא דבר פשוט.
כמה פשוט לעשות מקלחת בבית ממוצע בצרפת, בגרמניה, באוסטריה או בישראל: נכנסים למקלחת, פותחים את הברז של המים החמים ומתקלחים. כשחיים בעגלה, זה מורכב הרבה יותר. צריך ללכת לחפש עצים ולנסר אותם כדי להבעיר אש. אחר כך צריך להביא מים במכלים, למלא סיר ולהציבו על חצובה, להמתין שהמים יתחממו, להוסיף מים קרים עד לטמפרטורה הרצויה, להתיישב בגיגית ולקחת משפך. עם זאת, בקיץ, כשעוברים ליד נחל או אגם, זה פשוט אפילו מהמקלחת המודרנית, כי לא צריך כלום, רק לקפוץ._
זהו קטע מתוך הכתבה עגלת השלום מיולי 2005. כתבה מרתקת ומעוררת מחשבה.

[סבתא_לשמונה*]

אמא של יונת
קראתי את הכתבה. היכן היא התפרסמה במקור?
הסיפור הזה מאשר את דברי המשורר שאול טשרניחובסקי "אאמינה גם באדם, גם ברוחו רוח עז".
רוח הדברים גורפת ומביאה שביב של תקווה בתוך הים של אי-השפיות והשנאה.

[פשוט_אלון*]

חשבתי לקשר את הדף הזה עם הדף החדש
מהו צורך קיומי

[אנחנו*]

קראתי קצת, ואין לי זמן להמשיך. מאוד אהבתי את החיים בפשטות מתוך בחירה. אצלי לא כ"כ בחרתי. איכשהו הגענו למחסור עצום בכסף לגווניו. כך נשארנו בלי טלפון, מחשב, חשמל (לפעמים), רכב, ומה לא.
נשארנו בבית הילדים ואני. בעלי ואני רבנו יותר, האשמנו. בשבתות כולנו בבית קטן עשיר ואוהב. כל הילדים אהבו להיות אצלינו. חוץ מאלה שהרגישו שאנחנו מסכנים...
את ילדי לימדתי ש"איזהו עשיר, השמח בחלקו"... בתי בטוחה שאנחנו העשירים בעולם! ב"ה.
למדתי לאפות יותר ויותר. לתפור בגדים לילדתי. לספר סיפורים ומה לא.
בסוף, יצאנו מהבית המושכר בו לא עמדנו בשכירות.
עכשיו אנחנו אצל הורי. טלויזיה בכל חדר דלוקות כל הזמן. מחשב ואינטרנט בכל חדר.
מקרר מלא בשטויות. דוד דולק גם בקיץ. השם יעזור!
כאן כל הזמן כועסים. כאן תמיד אין כסף...

[אתי*]

מצאתי איזשהו דיוק, בעניין מתן צדקה.
בתשובה לשאלה - מה נחשב לצדקה, מה/כמה נותנים.
העקרון הוא שחוסר הוא דבר שהגדרתו תלויה בנזקק. למשל, מצווה לתת לאדם עשיר שירד מנכסיו דבר שנחשב ללוקסוס (בדוגמא המקורית - משרתים שירוצו לפני מרכבתו...) משום שזה החוסר שלו, שם כואב לו.

כשהבאתי דוגמאות לדברים שלא היו לי, קיבלתי תגובות כמו "אז היית עניה!" או "זה לא פשטות מרצון!"
אני לא חושבת שפשטות מרצון זה מצב שצריך לקבל על עצמך בצורה רציונלית, מתוך איזו אג'נדה. הרצון יכול להגיע בעקבות הפשטות...
כי כל חוסר קטן יכול להחשב כמו עניות, אם נתלים בו כמו במשרתים שרצים מלפני המרכבה...

[מירב*]

אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ

פרוש: עושר אמתי אינו תלוי בכסף או ברכוש אלא בהרגשה.
שוק החלפות בנהלל
השוק נולד במרץ 2005 במחשבה משותפת לי ולשתי חברות, היה אביב, היו סדרים בארונות וכל אחת מצאה מציאות אצל האחרת..."אולי נעשה שוק יותר גדול?" מאיה אמרה והשיחה המשיכה לנושאים אחרים אבל משהו נתקע אצלי בראש...החצר והדשא רחבי הידיים ועצם הימצאותי בין כה וכה בכל סופשבוע בחנות הקטנה שלי. הרמתי את הכובע מכאן גיליתי, השוק הפך ליצור חי. אני רק ילדתי אותו עם המון כוונה טובה....
רק אחרי השוק הראשון נפל לי האסימון, בתוקף היותי תחקירנית לסרטים דוקומנטאריים ותוכניות טלוויזיה ב-8 השנים האחרונות, הצטברו אצלי טלפונים ואי מיילים של עיתונאים ואנשי מפתח רבים. פתאום הבנתי שהשוק הוא אייטם אידיאלי. אירוע ללא מטרות רווח, פתוח לקהל הרחב ובצידו מחזור ועזרה לקהילה, שלחתי את לחמי על פני המים והתוצאות לא איחרו לבוא... מרגע הקמתו קיבל השוק חשיפה תקשורתית רחבה (והזרוע נטויה) הוא פורסם ב"רצוי מצוי", "כל העמק והגליל", המגזין "חיים אחרים", חוברת 100 הטיפים של "לאישה", הטור של ליהיא לפיד ברשת המקומונים בכל הארץ, ערוץ 3, רדיו קול רגע, בקול ישראל בתוכנית של איריס לביא ובשלל אתרי אינטרנט העוסקים באקולוגיה, מחזור, עיצוב, זכויות אדם, התנדבות, עזרה לנזקקים ועוד...

מידי חודש פרט לגרעין הקשה הקבוע מגיעים אנשים מכל רחבי הארץ ומביאים דברים שאין להם בהם עוד צורך, חלקם שכבו במחסן או עמוק בארון, מתנות לחג שאף אחד לא רוצה, ספרים, צעצועים ומכשירי חשמל, בגדים שנשמרו כי אולי נחזור למידה שלהם וחפצים רבים שאנו שומרים עליהם רק בשביל לשמור וללא תכלית אמיתית...
ומצד שני, כל מי שמביא וגם מי שלא הביא דבר יכול לקחת משלל הדברים שאחרים הביאו, המטרה היא למצוא שימוש מחודש לדברים טובים אני מצאתי לפחות שלוש חולצות כפתורים איתן אני מגישה את החדשות בימי חמישי ("HOT" בצפון ערוץ 3 18:15 למי שרוצה לדעת), מצאתי שטיחונים קטנים לנגב נעליים שכה הכרחיים בבוץ הנהללי, אהילים למנורות משנות ה- 70' שמחירם בשוק ביפו לא יורד מ- 150 שקל לאהיל ועוד אוצרות רבים. במהלך השוק מגיעים ארגזים ושקיות, חפצים מחליפים ידיים וכל מי שבא לעזור מסייע במיון. בפועל כל אחד מחלק את הדברים שהביא לקטגוריות (סביב הצעצועים תמיד תמצאו כמה ילדים קטנים...) ומתפנה לטייל בין השולחנות ולמצוא דברים שהוא צריך.
חשוב לציין כי פרט ל- 10 שקלים בכניסה למבוגר כל הדברים בשוק הם חינם אין כסף, אין אחד מול אחד ואין הגבלה מה שכמובן מביא לכך שסוחרים שלא מתנהגים יפה לא יכולים להיות בו.
בסוף היום מתחיל תהליך המיון לגמ"ח ביקנעם עילית, לבית התבשיל במגדל העמק, ל"מלביש", למרכז "במחשבה שנייה" בטבעון, לגן הילדים של נהלל, למחזור ברזל, וכו'... העודפים נמסרים והמחסן נערך לקראת דברים חדשים.

לכל שוק מגיעים 100-400 איש ואישה, ילד וילדה, הם מגיעים מרמת הגולן (קצרין, רמות) כפר מסריק, יגור, גבת, טבעון, אלון הגליל, הרדוף, מגדל העמק, יזרעאל, מרחביה, רמת גן, נירים, שריד, תל-עדשים, רמת ישי, בית שערים, תמרת, גבעת אלה, רמת דוד, בית לחם הגלילית, יקנעם, כפר יהושע, הרצלייה, גן יבנה, תל אביב והרשימה עוד ארוכה....

מטרת השוק לעודד תודעת שפע, להוציא את הנזקקות מהיד השנייה, להעלות את המודעות האקולוגית ובעיקר לעשות כייף!

לפעמים קשה להסתכל על שמינית הכוס המלאה, יש שם שבע שמיניות ריקות שמבקשות תשומת לב אך מרגע שהסתכלת בחלק המלא והנה הכוס עולה על גדותיה.

עיקר הפרסום לשוק מתבצע באמצעות שליחת דואר אלקטרוני, אם אתם מעוניינים לקבל עדכונים הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל merav@carmi.org.il

כולכם מוזמנים

מירב כרמי

[שרית_אמיר*]

אנחנו חיים בטנגו- קדימה אחורה (-:
היינו בלי טלוזיה מספר שנים, האמת לא ממש הפריע,
אבל סבא וסבתא עברו לגור עימנו וטלוזיה חזרה הביתה- האמת - שוב לא ממש מפריע.
(סביבנו יש לא מעט ילדים שגדלים בלי טלוזיה, דת, אידאולוגיה וכו....ולרוב הילדים מבקשים לצפות אצלנו יש תחושה שהם ממש רוצים )
מבחינתו סבבה שיראו פרסומות וילמדו בשיתופנו מה לא ישפיע אלינו, ואיך לחשוב נכון. לא מפחדים. בנזוגי עסק בתחום של טלוזיה כך שהילדים יודעים זו עריכה וכו....מגבילים מה כן ומה לא רואים.
בגדים קונים ביד שניה, מחליפים בין השכנים והחברים. כנ"ל משחקים, ספרים, כלי בית.
יחד אם זאת בתי בת 10 וחצי אמרה אמא אני רוצה בגדים חדשים לקנות בקניון.
הקצבנו סכום כספי בילינו ערב בקניות בצורה נעימה.(עבדתי על עצמי להית נינוחא ולא להתעצבן מהקניון והמון האדם)
מעדיפה לספק לה את הצורך מאשר תגדל אם הרגש שאף פעם לא קיבלה בגד חדש.
מנסה למצוא את האיזון.
שוטפים כלים בצורה אקולוגית.
חיים במינוס, חיים בבזבוז מתוך בחירה. אוהבת לאכול בחוץ, אוהבים לטייל בחיק הטבע ( דלק עולה לא מעט), צרכני תרבות תאטרון,הופעות - לא מוכנה לוותר על זה.
חלק גדול מהציוד בביתנו משומש ואין לנו בעיה אם זה. שומעים שמישהו מחליף מיד מתענינים ומבררים.
מכירים המון חניות יד שניה.
בחרנו מה שנכון לנו, הנכון משתנה עם גדילת הילדים.
מצד אחד חיים בצנוע- לי לבנזוגי קנינו בגדים המון זמן, ואין לנו בעיה אם זה.
מדברים ע מיחזור, על תרבות צריכה, על אקולוגיה , מיישמים- חלקית

[כוכב_מעז*]

דף נהדר! מילא אותי באיזשהו שקט נפשי שקשה להסביר תודה לכל מי ששיתף!
אני חיה לי טלויזיה כבר שנה, ולפני זה 3 שנים גם בקושי הסתכלתי...מה שכן הייתה תקופה שהייתי מכורה לאינטרנט בצורה מטורפת! הייתי יושבת עד הבוקר, כל יום...עד שידיד שלי לא עשה לי שטיפת מח עכשיו אני פחות מבלה מול המחשב, אבל זה גם בגלל לימודים+עבודה בשבילי אינטרנט זה בעיקר קשר עם הרבה אנשים, אנשים חדשיםת מעניינים ברובם...שלא לדבר על מידע הרב ניתן למצוא בעזרתו (שעות פעילות של מוסדות מסויימים, וכו'). כך שאולי באיזשהו מקום החלפתי טלויזיה באינטרנט אך אני עדיין מאמינה שאינטרנט עדיף.
עברתי לדירה עם דוד שמש, התחלתי לבשל הרבה יותר (בעצם למדתי לבשל סוף סוף), לא זורקת שאריות, אלא עושה אתם משהו (כמו הוספת ירקות ממרק לאורז מבושל), אני לא מחזיקה בבית מכונת כביסה (למרות שיש לי אחת, והיא אצל המשפחה), אלא מכבסת במכבסה בטכניון פעם ב 3 שבועות אורזים תיק, והולכים ובגדים תחתוניים גם ככה תמיד כיבסתי ביד.
תמיד, תמיד להיפטר מדברים היווה בשבילי כמעט טקס טיהור! ניירות, חשבונות ישנים, בגדים....שומרת כמה שפחות...
זהו, פחות או יותר...נשאר רק להיפטר מהרצון לקנות 2 זוגות מגפיים שבאופנה העונה, והכל יהיה אחלה

נ.ב: מאד מחברת לדברי מישהו שאמר כאן כי הבחירה עם מי להיות בקשר , מרצון, היא אחת הבחירות החשובות...כבר כמה שנים אני עושה סינונים. אין לי חבורה, אבל יש קומץ אנשים ש make me better

[קוראת*]

חשוב לי לכתוב את הדברים כדי שלא תעלה פה תמונה שפשטות מרצון זה איזה מודל של סגפנות / ויתור על כל הבלי העולם החומרי וגם שיהיה ברור שגם מי שמכמוני אוחזים בתפיסות פשטותיות ל אבהכרח חיים באוהל
רוב הכותבים כאן אינם גרים באוהל.... כידוע. וגם, אינך חייבת דין וחשבון לאף אחד...

לדעתי, רוב הכתבים כאן באתר חיים בפשטות. רוב האמירות כאן באתר נגד תרבות הצריכה והבזבוז
מופנות בעצם אל אותו סוג של מיינסטרים שלא קורא ולא כותב כאן.....

[מים_שקטים*]

באופן לייט. גם לי קרה תהליך דומה. ובשנה הראשונה של הילד השני ההוצאות הרקיעו שחקים מכיוון שכבר לא היה בא לי לחיות בפשטות. עכשיו לאט לאט זה חוזר אבל באיזון.
גם אני הרגשתי צורך להכנס לדף ולכתוב שוב -שאחרי שהשלכתי ממני המון הרגשתי צורך להתחדש ולא להרגיש מוזנחת. עדיין חיה בפשטות יחסית.. ומרצון.

[אורורה*]

דווקא אני לא חייתי עד עכשיו חיים שכאלה, אבל עכשיו לפני הלידה אני מגלה שאני חנוקה בדברים, שבחצי מהם אנחנו לא משתמשים, ואני מסתכלת על כל חבילות הלידה ולא מאמינה - מה, באמת צריך את כל הדברים האלה? קשה לי להבין למה.. אז החלטנו שלא נקנה את כל המוצרים, למשל:

אבקת כביסה לתינוק? למה זה טוב? יש את זו שלנו.
מד טמפרטורה למים? אני יכולה לדעת את זה לבד.
מחמם בקבוקים? נו באמת....

וגם לא יותר מידי צעצועים או בגדים...

רוצה להוציא כסף רק על דברים שעושים לי טוב בנשמה ולא על דברים שמישהו החליט שאני חייבת לקנות כדי להיות אמא מושלמת.
היוצא מן הכלל: בגדים. עושה לי טוב, מה לעשות, כיף לי, אז בזה אני דווקא נשארתי...

[בשמת_א*]

בגדים. עושה לי טוב, מה לעשות, כיף לי
(-:

[נעה*]

שמי נעה. אני מנחה ברשת הירוקה של מרכז השל. השנה אני עובדת עם שלושה בתי ספר בראש העין על נושא תרבות הצריכה. הילדים לומדים על אלטרנטיבות לחיים המודרניים של צרכנות יתר. הם עושים שוק חופשי ועוד ועוד. המורות שעובדות עם הילדים רצו להראות להם איך אנשים מסוימים בחרו לחיות אחרת- בלי טלויזיה, לגדל לבד את המזון שלהם, להשתמש בחיתולים רב פעמיים ועוד. חשבתי אולי אפשר להגיע לקהילה בה אנשים חיים קצת אחרים- בפרדס חנה יש קהילה כזאת ואולי בעוד מקומות ולבקר במספר בתים של אנשים מהקהילה. אשמח לדבר עם אנשים שישמחו לארח ביום אחד קבוצת ילדים כזו.
נעה 050-4823602
noahr100@yahoo.com

[תלתל_בתוך_תלתל*]

ביום בהיר אחד לפני יותר משנה,
הסתכלתי עלינו והנה הזדקרו לעיני העובדות הבאות:

אנחנו משפחה קטנה של אמא אבא וילדונת
בביתנו 3 חדרי שינה
והכל צפוףצפוףצפוףצפוף !!

אז מסרתי שקיות עם בגדים מלפני ההריון
ועוד שקיות ועוד שקיות ועוד
מסרתי מצעים ישנים וגם לא כל כך ישנים שאינם בשימוש
ועוד מצעים
ועוד מגבות
ודיסקים, וספרים, ועוד כל מיני פיצ'ווקעס כי הבית עמוס וגדוש.

ואני לא מבינה: מתי הספקתי לקנות ולאסוף ולאגור את כל זה?
מתי הקשיבו בפעם האחרונה לדיסקים האלה? או קראו בספרים האלה?

ולמה בעצם קניתי את כל זה רק כדי "שיהיה"???
והכי מעניין אותי: למה רק עכשיו אני רואה את זה?
ולמה אני יותר לא זקוקה להקיף את עצמי בל כך הרבה חפצים כדי להרגיש בטוחה?
(-:
@}

[אמא_של_יונת*]

ואני, כשאני מוקפת ביותר מדי חפצים אני מרגישה במצור.

[מיץ_פטל*]

היום אני בשלב שבו אני נוגעת בקו פשטות מרצון - חיים ללא שמחת -חיים.
ככל שחפשתי את הפשטות ברח לי ה"התלהבות" " והבכל-הכוח.".
לדוגמא :
כשאלתי את עצמי למה אני צריכה כך וכך כונניות וכל כך הרבה ספרים.
נפרדתי מהספרים ומ 2 כונניות. העדפתי את זו שפיזית תהיה הכי הרבה שימושית עבורי.
מה זה משנה שהיא לא לטעמי? מה זה משנה שהיא לא משתלבת בחדר?

וזו דוגמא שהופיעה כמעט בכל דבר בבבגדים באוכל בחפצים ובכלל.
.אט אט גילתי שהאוכל נעשה תפל יותר, שהכל אמנם מצומצם ומדויק ופרקטי אבל בחוסר תאום...אפילו המראה שלי לפעמים פשוט לי מידי...
נהייתי פשוטה בכיף ומרצון והדרך מרתקת לי אבל אופס ויתרתי על עצמי באיזשהו אופן.
איזה קו מעניין גיליתי.....

[אמא_של_יונת*]

מיץ,
אולי הלכת רחוק מדי?
פשטות לא צריכה להיות דת. ואת לא צריכה לחיות בסביבה שהיא רק פונקציונלית. חיים כך כשאין ברירה (בתקופת החלוצים, המעברות וכו'), וגם אז משתדלים שיהיה יותר ממה שבאמת הכרחי. בעיקר בשביל הרוח. ובעיקר - את צריכה לחיות בבית שאת אוהבת להיות בו.
קראתי היום זכרונות של הסופר אמנון שמוש על החיים בקיבוץ בתחילתו. והם מתאימים גם לדברים שאני זוכרת מילדותי. הפשטות אז היתה גם מרצון אבל בעיקר מחוסר ברירה. אנשים חיו בעוני משווע, ובכל זאת מצאו דרך לקשט, לייפות ולהעשיר את הסביבה הפיזית והרוחנית. לא יכלו להשיג אגרטל לפרחים, אבל לא ויתרו על הפרחים ושמו אותם בתוך צנצנת. לא יכלו לקנות שטיחים לרגלי המיטה, אז השתמשו בשַׂקי-יוטה אבל קישטו אותם בריקמה משאריות של צמר (אמא שלי היתה אשפית בזה), אני יכולה להמשיך בלי סוף, אבל העקרון ברור.

[בשמת_א*]

מה זה משנה שהיא לא לטעמי? מה זה משנה שהיא לא משתלבת בחדר?
שכחת את פליי ליידי!
מה שנפטרים ממנו הוא מה ש לא אוהבים. מה שלא גורם לך לחייך כשאת מסתכלת בו. מה שמיותר.
לא מה שנחוץ, אהוב, ומשמח לב
השאלה איננה "למה אני צריכה כך וכך כונניות וכך וכך ספרים" -
השאלה היא: האם אני אוהבת את הספרים האלה? האם אני קוראת בהם? או שהם סתם שוכבים על המדף כבר עשר שנים ואין לי חשק לגעת בהם ואני מבינה שכבר לעולם לא אקרא בהם, לא אני ולא משפחתי?
אם הספרים אהובים ונקראים, אז הם נחוצים!
השאלה היא: האם אני אוהבת את הכוננית הזאת? או שאני ממש לא סובלת אותה, היא לא לטעמי ולא משתלבת בחדר?
מה שמסלקים הוא מה שלא סובלים, לא לטעמך, לא משתלב, עושה לך לא טוב.
מה ששומרים הוא מה שאהוב ומה שמשתמשים בו.

[מורינגה_רותמית*]

אנשים חיו בעוני משווע, ובכל זאת מצאו דרך לקשט, לייפות ולהעשיר את הסביבה הפיזית והרוחנית. לא יכלו להשיג אגרטל לפרחים, אבל לא ויתרו על הפרחים ושמו אותם בתוך צנצנת. לא יכלו לקנות שטיחים לרגלי המיטה, אז השתמשו בשַׂקי-יוטה אבל קישטו אותם בריקמה משאריות של צמר.
אני זוכרת את זה מסבתא שלי, שחיה באוהל בקיבוץ כ- 10 שנים, חלקן עם 2 ילדות (לפני לידתי כמובן): הריהוט תמיד היה ישן ופשוט, אבל תמיד היו אגרטלים עם פרחים או צמחים מיובשים, תמונות, ריקמה, הבית היה קטנטן אבל מסודר, מצוחצח והקרין המון אהבה לאסתטיקה והיה מאד מאד נעים.

[אנונימי]

התפרסמה כתבה מוצלחת לאחרונה ב"חיים אחרים"

מחר יש שוק חופשישי בחצר סרגיי (בירושלים)!
כל טוף

[יעל*]

נו, אז להחזיר ת'דף למה חדש?
למה לא.. אני מאד אוהבת את הדף הזה וחוזרת לקרוא בו כל כמה שנים...
(אני- קוראת אוהבת של אתר באופן שבד"כ לא כותבת)
אז למה נכנסתי שוב לדף פשטות מרצון וקראתי אותו עד תום במשך השעות האחרונות?אני חיה בחו"ל בקהילה אלטרנטיבית (המרגיעון שעלה לי אגב: בכל ויכוח- כולם צודקים. איזה קסם! זה כה רלוונטי, בכל קהילה, אבל נעזוב את זה) ואנחנו מחפשים דרכים להיות יותר ירוקים, ידידותיים לסביבה. (החווה- אורגנית, החקלאות- ביודינמית ובכלל- בשורה התחתונה אנחנו די בסדר, אבל תמיד אפשר עוד. בעיקר שמה שקשור לג'אנק האישי שאנשים אוספים איתם בחיים.
לקחתי על עצמי לקרוא איזה ספר בומבסטי וגדול שנקרא, לא פחות ולא יותר world changing. יש גם אתר באינטרנט. אני הייתי אמורה לעבור עליו ולמצוא דברים שמדברים אלי, בשביל לחלוק עם האנשים פה שמנהלים את הבתים שלנו, עצות ודברים שימושיים.
אפעס אחרי שניסיתי במשך כמה ימים, ודווקא אין לי בעיה עם האנגלית.. ובכל זאת העדפתי להניח אותו אחר כבוד ולחזור לבאופן, לאנשים פה שחולקים רעיונות כל כך יפים ונותנים עצות כל כך טובות. עם כל הכבוד לאמריקאים הקשקשנים האלה, פשטות מרצון לעתים פרושה גם לא להכביר יותר מדי מילים, לדבר לענין ולהיות ממוקד. בספר כל כך שמן שקורא לעצמו 'מדריך שימושי' לא הצלחתי להבין- איפה אני נכנסת לתמונה? מה אני יכולה לעשות?
חזרתי לעצות הבאופניות...
ועכשיו שאלה- האם באמת מישהו מכיר כזו רשימה קלה לקריאה של עצות לדברים שאפשר לעשות בבית לשם פישוט החיים, הקטנת הג'אנקיה ודאגה לכדור?

[מיכלול_ה*]

פעם ריכזתי עצות כאלו, יש המון רשימות כאלו באתרי אינטרנט באתרים של איכות סביבה. אפילו באתר של המשרד לאיכות הסביבה בכל פעם שלוחצים על העכבר יש עצה חדשה.

[פלוני_אלמונית*]

יש לי כמה עצות וזה מהצפון הרחוק של תל אביב, שם שמירה על פשטות דורשת הרבה רצון...

1. ארונות, מגירות, שידות - ככל שיכילו מקום רב יותר כך יגררו צריכה גדולה יותר. בפרט ארון הבגדים... עצתי, מינימום נדרש. לכל אדם בבית כשתי מגירות לדברים אישיים, ארון בגדים לא גדול מדי, כנ"ל במטבח וכד'
2. מצרכי מזון - לקנות מה שצריך לתקופת הזמן שעוברת עד לקנייה הבאה. לא צריך לאגור מזון ואז בהמשך ל-1 מספיק ארון קטן יותר במטבח...
3. אם מכבסים לעיתים תכופות צריך פחות בגדים.
4. להסתכל על הנייד ולהגיד לעצמי כל בוקר שאני מספיק ייצוגית (בעבודה) גם עם טלפון נייד/ אוטו מודל 2000.
5. מתנות לימי הולדת במשפחה - אנחנו קונים לכל האחים והאחיינים באופן משותף מתנה אחת. סגרנו על 50 ש"ח לכל יומולדת, אבל אפשר כמובן גם פחות למי שזה קשה לו.
6. מתנות לחברים - גם פשטידה תוצרת בית, או הזמנה לשעה בבית קפה זו מתנה. למדתי שגם חברים שחיים אחרת ממני אוהבים מתנות (זולות) שיש בהן השקעה רגשית.

יש לי עוד הרבה מה לפשט בחיי, ולאט לאט אני מתכוונת לשם...

[יערת_דבש*]

רעיון לשמירה על חיים פשוטים וזולים -
להסתובב בחברה של אנשים פשוטים. סגנון חיים זה הרבה פעמים כתוצאה מהתאמה לסביבה.

[רויטל*]

יערת - צודקת במאת האחוזים!
אני עבדתי עד לפני כשנה בחברת אנשים לא פשוטים בלשון המעטה, שתמיד מקפידים להיות הכי הכי, עם תחרות סמויה בין
מי לובש הכי אופנתי ולמי עלה הכי יקר.
אמנם מעולם לא נשאבתי לזה, אבל כיום, אני לקראת מפגש איתם באירוע, ומוצאת את עצמי מהרהרת במה ללבוש.... מרגישה שכל מה שיש
לי בארון, לא מספיק...בטוחה שזה קשור לחברי לעבודה.
לכן באמת כדאי
להסתובב בחברה של אנשים פשוטים

[תלתל_בתוך_תלתל*]

פשטות מרצון לעתים פרושה גם לא להכביר יותר מדי מילים, לדבר לענין ולהיות ממוקד

וואלה!!!

(גם אני אוהבת את הדף הזה ומעיינת בו לעיתים)
@}

[ההולכת_באתרים*]

להסתובב בחברה של אנשים פשוטים
כמה פשוט, כמה חכם, כמה נכון.
_יערת - צודקת במאת האחוזים!
אני עבדתי עד לפני כשנה בחברת אנשים לא פשוטים בלשון המעטה, שתמיד מקפידים להיות הכי הכי, עם תחרות סמויה בין
מי לובש הכי אופנתי ולמי עלה הכי יקר.
אמנם מעולם לא נשאבתי לזה, אבל כיום, אני לקראת מפגש איתם באירוע, ומוצאת את עצמי מהרהרת במה ללבוש.... מרגישה שכל מה שיש
לי בארון, לא מספיק...בטוחה שזה קשור לחברי לעבודה._
מסכימה ומחזקת.
היום למשל היתה כתבה בחדשות על נשפי הסיום של השמיניות. בנות קונות שמלות באלפי שקלים, הולכות למספרה כמו לפני חתונה, שוכרים לימוזינות, עורכים את זה באולמות אירועים. לאן הגענו? לאן נעלם הכיף הפשוט שבסיום התיכון? הכיף שבלהיות צעיר וחופשי?

[רוקדת_לאור_ירח*]

להסתובב בחברה של אנשים פשוטים
ומה קורה כשהאנשים הלא פשוטים זה המשפחה שלך, תחליפי אותם?
המשפה שלי יחסית פשוטים אבל עדיין לא כמו שאני וזה גורר הוצאות, אני לא יכולה להגיע בלי מתנות ליום הולדת, למשל. אם כי כשאני חושבת על זה, את המתנה הכי עלובה השנה לבתי (וגם בשנה שעברה) קיבלנו ממי שיש לה הכי הרבה כסף. אני לא מדברת על מחיר אלא על עליבות מבחינת המחשבה או חוסר המחשבה שהשקיעו במתנה. אישית קניתי השבוע למישהו במשפחה (טרם נתתי) ספר שהיה לי מאד יקר יחסית למה שרציתי להוציא, פשוט כי לא מצאתי משהו אחר שיתאים לאיש הספציפי והעדפתי להביא מתנה מתאימה לאדם מאשר לקנות משהו שיעלה חצי אבל בטוח לא יתאים.

אבל בעצם נכנסתי הנה לכתוב על משהו אחר לגמרי.
צורך זה בריאות טובה, מקום מגורים, בגד ללבוש.
אז בגדים אני משיגה, לא קונה, חיה בקומבינה ולא מוציאה על שטויות.
אבל
בריאות שומרים על ידי אוכל איכותי, לא? ולהשיג אותו זה לא תמיד מעבר לפינה והוא יקר. אז מוציאים כספים על חנויות טבע, על מוצרים שאצל הרבה אנשים אין בבית.
ומה קורה כשהילדה חולה? אם זה וירוס, הוא יעבור כלעומת שבא. אם יותר מזה? הרי אינני מסתפקת במה שיש לקופת חולים להציע לי, אני מעוניינת בבריאות ולא בקופת חולים.
פשוט? מאד מסובך. רפואה משלימה הפכה לחלק מהעולם הצרכני עד כי אני לא יודעת באיזה מטפל לבחור, האם ללכת בכלל ואיך לעזאזל לשלם את כל זה.

[ארני_ש*]

בעיני אוכל אורגני ותרופות אלטרנטיביות זה חלק מתרבות הצריכה בדיוק כמו בגדי מעצבים.

מה שעולה הרבה כסף לא יכול להיות יותר בריא אפילו בחברה חולה .
אוכל אורגני זו אופנה ,
עוד מעט זה יצא מהאופנה ,
זו לא פשטות ולא רצון , זו שטיפת מוח !

אפשר להשתחרר מזה כדיוק כמו מהצורך בבגדים יקרים או חדשים .

נגיד שתלכי לשוק ותקני יקרות ופירות , תרחצי אותם טוב ותאכלי . מה יקרה לך ?
מה ?
למה לקנות אורגני שעולה פי חמש ?

מצטערת על ההתלהמות אני באמת לא מכירה אותך ואין לי שום דבר נגדך , רק נגד
תרבות הצריכה שמתחפשת לבריאות .

[בוחרת_באהבה*]

תרבות הצריכה שמתחפשת לבריאות .
או לרוחניות.
תמיד חורה לי איך בכל מפגש או הפנינג אלטרנטיבי-רוחני נראים ונמכרים מוצרי סמל הסטטוס של החברה הזאת.
כן. עשבים שרוואלים ודיג'ים מושכים אותי הרבה יותר מפלפונים ומותגים. כשקר לי ואני מתעטפת ברישול בבד הודי (ולא בסווצ'רט הפיז'מה מהצבא) אני מרגישה מה'זה טוב ומה'זה משוייכת.
גבירותי ורבותי- זוהי צרכנות!

[אום_אל_קיצקיצ*]

תרבות הצריכה שמתחפשת לבריאות
יש בזה הרבה מאוד, אבל בהקשר של ירקות אורגנים זה פשוט לא מדויק. אי אפשר להיפטר מהריסוסים ע"י שטיפת הירקות כי חלק מהריסוסים הם סיסטמיים, דהיינו: עוברים בתוך הצמח, בתוך צינורות ההובלה שלו ואין איך להיפטר מהם. מעבר לזה, מסכימה עם קודמותי לחלוטין שיש דבר כזה תרבות צריכה אלטרנטיבית, אבל הדף מדבר על פשטות כלומר, על התקלפות גם ממנה (מתרבות הצריכה האלטרנטיבית).

[ההולכת_באתרים*]

בעיני אוכל אורגני ותרופות אלטרנטיביות זה חלק מתרבות הצריכה בדיוק כמו בגדי מעצבים.

זו לא פשטות ולא רצון , זו שטיפת מוח !

_אפשר להשתחרר מזה כדיוק כמו מהצורך בבגדים יקרים או חדשים .
נגיד שתלכי לשוק ותקני יקרות ופירות , תרחצי אותם טוב ותאכלי . מה יקרה לך ?
מה ?
למה לקנות אורגני שעולה פי חמש ?
מצטערת על ההתלהמות אני באמת לא מכירה אותך ואין לי שום דבר נגדך , רק נגד
תרבות הצריכה שמתחפשת לבריאות ._
אמן ואמן.

או לרוחניות.
שוב אמן.


_כן. עשבים שרוואלים ודיג'ים מושכים אותי הרבה יותר מפלפונים ומותגים. כשקר לי ואני מתעטפת ברישול בבד הודי (ולא בסווצ'רט הפיז'מה מהצבא) אני מרגישה מה'זה טוב ומה'זה משוייכת.
גבירותי ורבותי- זוהי צרכנות!_
ושוב אמן.
וכן, רבותי יש דבר כזה פלצנות של באופן טבעי. יש דבר כזה צרכנות של באופן טבעי. ויש דבר כזה "מותגיות" של באופן טבעי כמו לדוגמא המנשא ה"נכון" או המזון האורגני שרק הוא "נכון". שטיפת מוח כדבעי.

[קט_קטית*]

וכן, רבותי יש דבר כזה פלצנות של באופן טבעי

D-:

[אלרונד_גליל_מערבי*]

למה לקנות אורגני שעולה פי חמש ?
נכון להיום אפשר להשיג אוכל אורגני בכמעט או באותו מחיר של לא אורגני
פשטות מרצון זה לא כלכך קשה גם עם שמירה על איכות חיים,

אולי פה המקום לשים את הדיון שהתפתח על זה ב האם אורגני באמת יותר בריא
כי כנראה נסחפנו שם מנושא לנושא והנה הדף המתאים לא?

[אמא_אינקובטור*]

להסתכל על הנייד ולהגיד לעצמי כל בוקר שאני מספיק ייצוגית (בעבודה) גם עם טלפון נייד/ אוטו מודל 2000.

מישהי הסתכלה פעם בהשתאות על הנייד שלי ואמרה "לא ידעתי שהדגם הזה עדיין קיים!"

[אתי*]

למה לקנות אורגני שעולה פי חמש

כי אז לא זורקים שאריות, ולא קונים בכמויות. קונים כמה שצריך, ואם נשארו כמה עגבניות בשלות מידי - עושים שקשוקה או מוסיפים לתבשיל, ולא זורקים לפח.
כי אז אין כסף לקנות מיצים ושניצלים מעובדים, ומכינים הכל בבית.
כי אז קונים פירות וירקות בעונתם (פחות יקרים).
כי אז מתאמצים קצת, ומגלים מקומות פחות יקרים לקניה מרוכזת (באזה"ת של נתניה נפתח הסופר האורגני/טבעי השני בארץ, אשמח לדווח על מחירים).

כי אז משקיעים מחשבה בתפריט היומי/שבועי ולא מתנפלים על האוכל רק כי הוא שם (אלא: כי רעבים).

כי כדי לחסוך תמצאי את עצמך מכינה המון דברים במקום לקנות - חומוס, טחינה, לימונדה, כי זה בכלל לא קשה ולעומת עלות חומרי הגלם - גם המוכנים ה"רגילים" לא זולים!

בכלל - אין צורך להוציא פי 5, הקטניות לא כאלה יקרות.
בשר לא אוכלים כל יום (?), ובכלל יש עוף ללא אנטיביוטיקה, למי שלא מקפיד על טהרת האורגני, והוא לא יקר נורא.
בקר ממילא לא בריא בשבילך
דגים זה דבר יקר, אורגני או לא.

כדאי לנסות חודש אורגני. מסגלים כל מיני שיטות (וגם: בוחרים מה חשוב אורגני ומה לא).

[שוכנת*]

(באזה"ת של נתניה נפתח הסופר האורגני/טבעי השני בארץ, אשמח לדווח על מחירים).

מזתומרת הסופר השני? רק בי-ם יש לפחות שניים! בלי לספור חנויות טבע שיש המון.

חוצמזה, מסכימה עם כל מה שאמרת.

[פלוני_אלמוני*]

מזתומרת הסופר השני?
סניף חדש וגדול הרבה יותר של עדן מרקט, הסופר האורגני הגדול באור יהודה. ככל הידוע לי - במתחם איקאה.

[ההולכת_באתרים*]

בוחרים מה חשוב אורגני ומה לא.
איך בוחרים?

[ההולכת_באתרים*]

מישהי הסתכלה פעם בהשתאות על הנייד שלי ואמרה "לא ידעתי שהדגם הזה עדיין קיים!"
חחחח. זה מזכיר לי שפעם בכל פעם שהייתי באה לפלאפון לתקן את המכשיר הם היו מנסים לשכנע אותי לשדרג. אלא מה, היה לי מסלול מאוד משתלם ואמרתי אתם לא תוכלו להתעלות עליו. ולא רק זה למה שאני אזרים לכם כסף על מכשיר חדש? הישן בהחלט מספק אותי. אבל אז נגמרו לי הסוללות (זאת אומרת התיישנו ללא תקנה) וקיבלתי הצעת שדרוג זולה מאוד עם מסלול שהוזיל לי עוד יותר את השימוש למרות השדרוג והסכמתי.

[ההולכת_באתרים*]

שאני מספיק ייצוגית (בעבודה)
ללא ספק.

[פלוני_אלמונית*]

למה לקנות אורגני שעולה פי חמש

כי אז אין כסף לקנות מיצים ושניצלים מעובדים, ומכינים הכל בבית.

רק לי מפריעה התשובה הזאת?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

רק לי מפריעה התשובה הזאת?
היא אולי לא מנוסחת טוב, אבל זה נכון שאיכשהו יחד עם המעבר לאורגני יש גם שינוי בדפוסי הצריכה. הרבה פחות מזון מעובד נכנס לסל. אצלי פתאום המון דברים שפעם הייתי שולפת מהמדף, עכשיו נעשים בבית: לחם, מאפים, ממרחים למיניהם, רטבים, סלטים...
זה יכול להיות קשור בהרבה גורמים (מודעות לתזונה בכלל, אורח חיים פשוט יותר וכולי) ולאו דווקא בזה ש"נגמר הכסף כי קנינו אורגני". אם כי גם זה שיקול

[אורי_יורמן*]

משהו שסיקרן אותי לאחרונה:

כמה כסף בחודש עולים חיים פשוטים?
מעניין אותי כמה הפשוטים מרצון שביניכם מוציאים בחודש... 300? 500? 2000? 15000?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

עלות החיים באופן טבעי

[גברת_נוריס*]

הדף הזה מעורר השראה!

אני התעוררתי לא מזמן, בגיל 42, אחרי 19 שנים של עבודה מכניסה אבל מלחיצה בהייטק, והבנתי שאם הייתי חיה כל השנים האלה כמו שחיו ההורים שלי, היום כבר לא הייתי צריכה לעבוד. וזה לא שחייתי בצורה ראותנית, אנחנו אף פעם לא באוברדרפט, סיימתי לשלם את המשכנתא ואפילו שמתי קצת בצד. אבל לפרוש כעת אני לא יכולה...

לבכות על מה שהיה לא עוזר, אז החלטתי להתכונן פיננסית לפרישה בגיל 50 לכל היותר. זה גם תכנון הגיוני בהתחשב במצב העגום של מבוגרים בשוק העבודה המודרני.

מה עשיתי?

• ויתרתי על מכונית שניה. מתמרנים עם אחת, עם כל ההסעות לבית ספר וחוגים. בהתחלה לקחתי קצת מוניות ואז גיליתי את האפשרות המרעישה לחזור ליסוע באוטובוסים.
• ויתרתי על העוזרת. הבית יותר נקי וזה טוב לכושר.
• חוסכים בחשמל: קיצצתי המון בשעות בוילר (היינו מדליקים בלי סוף), ויתרנו על המייבש, החלפתי נורות לנורות פלואורוסנטיות קטנות. כביסה בטמפ' נמוכה. חשבון החשמל ירד מבממוצע 1100 לחדשיים בקיץ בהתחלה ל 828 והחשבון הבא יהיה כ-500 ש"ח (בודקת מונה כל שבוע).
• אנחנו רושמים כל הוצאה. זה עושה פלאות - הן מיד יורדות. עשיתי את זה בעבר כמה פעמים וזה תמיד עובד.
• הורדנו את סכומי המתנות.
• באופן כללי לא קונים מוצרי צריכה שלא מוכרחים. למשל: בשנים האחרונות היינו מוציאים בשבוע הספר בערך 1000 ש"ח על ספרים, השנה הודעתי לילדים שמי שרוצה יקנה בכסף הפרטי שלו. אני אתאפק.

מעניין אותי כמה הפשוטים מרצון? שביניכם מוציאים בחודש
אצלנו זה עדיין יוצא הרבה, בעיקר בגלל הוצאות שקשה לוותר: שכ"ל בתי ספר פרטיים ואוניברסיטה, ארנונה, שיעורי נגינה וחוג התעמלות, וטרינר, רופא שיניים ויישור שיניים. מתביישת להגיד כמה הרבה. אבל לעומת זאת - הצרכים שלו מסתכמים בשני זוגות מכנסיים לעונה וארבע חולצות. - זה נשמע לי המון. בעלי קונה 2 זוגות מכנסיים בערך פעם ב-3 שנים, כשהישנים מתחילים להתפורר, וגם לי יש כמה בגדים בני 15 שנה ויותר. אז אנחנו די פשוטים בחלק מהדברים.

[with_passion*]

גברת נוריס ברוכה הבאה לנתיב המוביל אל החופש.. אני אשמח לשמוע על עוד טריקים שמצאת ועשית.

[גברת_נוריס*]

אני אשמח לשמוע על עוד טריקים שמצאת ועשית

• הפסקתי לאכול בקפטריה בעבודה, מביאה מהבית. החברה מממנת אבל זה חייב במס. חיסכון של כ-300 ש"ח בחודש. וכמובן יותר בריא.
• עברתי על חשבון הטלפון. להוריד מהירות גלישה, להתחייב מחדש ל-12 חודש, לבטל תא קולי, להצטרף ל"קו קל" כי אנחנו מדברים די מעט - יוריד מ200 בחודש ל- 140 בחודש. מעבר להוט היה מוריד ל-130 אבל יש דמי התקנה, נשקול שוב כשיהיה ניוד מספרים.
• בעלי הוא המכבס הראשי. החלטתי לבדוק כמה אבקת כביסה הוא שם. מסתבר שהוא השתמש בכף ישנה, ששייכת לאבקה לא קומפקטית, והיה שם 135 גרם במקום 44 המלצת יצרן. כשאני מכבסת, אני שמה אפילו חצי מזה, מכבסת בקרים לגמרי, ועדיין יוצא נקי. במרכך ממילא לא משתמשים, סתם כימיקלים מיותרים.
• כנ"ל אבקה למדיח. אפשר לשים חצי - אפילו ניסיתי פעם בלי כלום ויצא נקי. חסכוני ואקולוגי. מלח בישול גס במקום מלח ייעודי למדיח (איפה ראיתי את הטיפ הזה - אולי פה בבאופן?)
• הודעתי לשני הקטנים שאין קיטנות הקיץ. הם כבר לא כ"כ קטנים ואני לא צריכה קיטנה בשביל בייביסיטר. הבת עשתה קצת סצנות כי היא רצתה את קיטנת הספורט ב- 1650 ש"ח, לא נורא.
• חיסון כלבת בקרוב - נלך לוטרינר העירוני ולא לפרטי, יחסוך 80 ש"ח.
• ספרי לימוד נקנה כרגיל משומשים כל מה שאפשר
• אמפולות נגד טפילים לכלבה: קונה את הכמות הכי גדולה ומודדת במזרק. לי זה חוסך 10 ש"ח לטיפול אבל לכלב קטן או לחתול החיסכון עצום

[גברת_נוריס*]

המלצה לאתר לניהול תקציב:
http://www.hayavim.co.il
פעם הייתי משתמשת באקסל אבל זה נוח שהאתר הזה נגיש ממחשבים שונים, לי ולבן הזוג, בבית ובעבודה. אני לא משתמשת בו לנהל תזרים (זה יש לי באתר של הבנק), אלא רק רישום הוצאות. למשל, אם אתה רושם הוצאה בכרטיס אשראי הוא מוסיף אותה לחודש הבא. אני מעדיפה לרשום אותה מייד בחודש הזה, אז אני רושמת אותה כמזומן. גם מפריע לי שאני לא יכולה לייצר רשימת קטגוריות משלי, אבל סה"כ נוח ושימושי.

[גברת_נוריס*]

מעניין אותי כמה הפשוטים מרצון?? שביניכם מוציאים בחודש
זה באמת מענין. אולי אנשים מוכנים לספר בעילום שם (אבל כן לציין גודל משפחה וגיל הילדים)

[גברת_נוריס*]

רשימה קלה לקריאה של עצות לדברים שאפשר לעשות בבית לשם פישוט החיים, הקטנת הג'אנקיה ודאגה לכדור?
פליי ליידי, כמובן (לא לטובת הכדור אבל בהחלט לצמצום הג'אנקיה)

[באופן_לייט*]

סוג של פשטות מרצון
כל כך מופרך שזה משעשע
כתבבה

[באופן_לייט*]

גברת האריס
ברכות על ההצטרפות לזרם
יחד עם זה רוצה להציע לשלב את הילדים בתהליך ולהסביר להם (לא יודעת אם עשית את זה) ילדים עלולים לחוות קושי גדול כששינוי כזה קורה להם בלי שיבינו זה עלול ליצר חרדות / התנגדות וחבל

את מכירה את יחס של ילדים לפשטות מרצון ?!
(אם לא רלוונטי / מרגיש לך לא מתאים את מוזמנת למחוק)

[גברת_נוריס*]

_גברת האריס
ברכות על ההצטרפות לזרם_
גברת נוריס זה מספרים אחרים, היא פחות חמודה מגברת האריס.. (חוץ מרולינג יש גם את זו של אוסטן)

יחד עם זה רוצה להציע לשלב את הילדים בתהליך ולהסביר להם
למען האמת השינוי לא כזה דרמטי, כי אף פעם לא היינו טיפוסים של מותגים או בילויים, ותמיד ניהלתי את התקציב בצורה מחושבת והרבה פעמים הם שמעו ש"את זה לא קונים כי יקר מדי". בענין החשמל, למשל, דיברתי איתם, הסברתי ונתתי דוגמאות מיספריות, וגם הזכרתי את הנזק הסביבתי. הקיצוצים הגדולים רובם בדברים ששייכים אלי - המכונית, העוזרת. לטווח רחוק זה יהיה בצמצום בהוצאות על הבית - ריהוט, שיפוץ. כביסה ממש לא אכפת להם.

את מכירה את יחס של ילדים לפשטות מרצון ?!
כן, קראתי גם אותו. הילדים שלי תמיד היו יחסית צנועים. כמעט לא דורשים מותגים - לא מזמן הבן בן ה-16 ביקש יפה שארשה לו לקנות נעלי ספורט קצת יותר טובות מ-200 ש"ח כי לא נוח לו, אז הסכמתי, והוא קנה ב-350. הם מקבלים דמי כיס של 50 ש"ח לחודש בגיל תיכון. הקטנים 5 ש"ח בשבוע. בגדים עוברים מאחד לשני אם הם במצב סביר. כל זה היה כבר קודם. בעיני צניעות והתנהלות פיננסית אחראית הם חלק חשוב מהחינוך.

[גברת_נוריס*]

עוד משהו על לשתף את הילדים. לא מתחשק לי לשתף אותם בתכניות הפרישה שלי. כשיגיע הזמן, אם אצליח ואם עדיין ארצה. אני גם לא נוהגת לדווח להם כמה אני מרויחה או מה התקציב המשפחתי. יש להם איזה מושג, מן הסתם, אם הם מחברים אחד לאחד.

[צ*]

2 מבוגרים, 1 ילד. מקסימום הוצאות - 6,000 ש"ח בחודש.

כמעט לא מוציאים על:
נסיעות לחו"ל, בתי מלון, מסעדות. הלבשה והנעלה. כרטיסי ברכה (כותבים בעצמנו). מנוי לחדר כושר. מספרה. מכשירי חשמל וגדג'טים. מיזוג אוויר. פעוטון/מעון.

לא חוסכים ולא מתקמצנים ולא מתפשרים בשום אופן על:
ספרים. צעצועים (איכות לא כמות). מנוי לעיתון. מנוי לספרית וידאו טובה. גלידת שמנת. מים מינרלים. מתנות שמתאימות בדיוק למקבליהן ומשמחות אותם. כניסה למופעים ואירועי תרבות מדי פעם.
כשקונים פעם ב, נעליים, בגדים, מכשירי חשמל, משקיעים כסף באיכות גבוהה (לאו דווקא מותגים) כדי ליהנות מהם לאורך זמן.

עיקר ההוצאות:
רכב: רכב אחד ישן, נאמן וחסכוני. דלק, ביטוח. שטיפת מכוניות רק כשהצבע אפור כהה וזרים גמורים שואלים "כמה כבר עולה לשטוף מכונית?". נסיעות קצרות עד בינוניות מהעבודה, ההורים, הקניות ובילויים. מתאמים זמני נסיעות - זה כייף, והשקעה בזוגיות.
מזון: עד 500 ש"ח (גג) בקניה שבועית כשאין אורחים.
משכנתא: קטנה יחסית. בערך כמו שכר דירה חודשי לדירה בגודל דומה (3 חדרים).

מה עושים עם העודף? חוסכים לקניות הגדולות של פעם ב, לרופא שיניים אם נצטרך.

[ההולכת_באתרים*]

צ, יש לכם עודף? אתם בטח לא גרים במרכז. אני מניחה שאתם גם לא קונים שום דבר לבית. אני מדברת על מקרר, מזגן וכו. הבעיה עם חיים מאוד מחושבים על הקצה כלומר, להרוויח מעט מאוד ולהוציא כמובן כמו שמרוויחים זה שמוגבלים בהחלט בצריכת תרבות. לי זה מאוד חסר. אני אוהבת מאוד תיאטרון, לצאת לתיאטרון מעבר למחיר הכרטיס שאפשר בדרך כלל להשיג בהנחה ואז זה 120 שקלים לזוג זה גם הוצאות הנסיעה ואיזה קפה או משהו להשלמת החוויה. בעיני פשטות מרצון (ואנחנו גם ככה אנשים מאוד מחושבים לא כמו אלרונד אבל מחושבים), משמעותה אי צריכה של תרבות. מאוד חסר לי. אנחנו גרים בעיר אז אין לנו את יתרונות הטבע.

_{(הערת עריכה בדיעבד: רוב הדיון על צריכת תרבות ופשטות מרצון עבר לשם)}

דרך אגב, אין לי בעיה עם יד שניה, רק שגם בחנויות בגדים רגילות אני בקושי מוצאת בגדים אז ביד שניה אין לי סיכוי בכלל (וזה מניסיון) מה גם שבאיזור שלנו אין הרבה אופציות.

[ל*]

10000-11000שקלים. מבוגרת אחת + 2 ילדים.
למרות שיש דירה ואין משכנתא. למרות שאין מותרות, מסעדות סרטים, הצגות, רק לעיתים ממש נדירות.
גן פרטי: 2500 שקלים לחודש
ביביסיטר: 1000 שקלים לחודש
הרבה הוצאות על מזון, אורגני בעיקר: 2000 שקלים לחודש ולפעמים יותר. לא מתפשרת. מזון באיכות טובה בלבד. מים מינרליים.
מצמצמים מאוד הוצאות על חשמל, תקשורת וכו' אבל יש.
ארנונה: 400 שקלים בחודש
מכונית: לא נוסעים הרבה, בעיקר לעבודה וקצת בסוף השבוע. בכל זאת, 600 שקלים לחודש על דלק. לפעמים יש תיקונים, ביטוחים ועוד וזה המון כסף (אלפי שקלים שמתחלקים על כל השנה). מכונית עולה הרבה אבל כרגע לא רואה שום אפשרות לוותר עליה, כי במקרה שלנו הזמן יקר מאוד.
ויש הוצאות מסביב. תמיד יש משהו. שם נעלים לילד, פה בגדים. רופא שיניים, מכונת כביסה שהתקלקלה, אינטלטור. גם אני, כמו צ. לא מאמינה בזול. קונה איכותי (אבל לא יוקרתי בהכרח) בלבד.
שורה תחתונה: איכשהו נראה לי שאני חיה ממש בצמצמום ובכל זאת מוציאה המון כסף. אבל אנחנו כנראה מקרה לא מייצג כי כל סוג של עזרה אצלנו היא בתשלום מלא.

[גברת_נוריס*]

2 מבוגרים + 5 ילדים גדולים
שכר לימוד וחוגים 5,700
מזון 3,300 (לא אורגני, חוץ מדברים מזדמנים. בעיקר מזון גולמי - פירות, ירקות, דגנים מלאים, לחם מלא, מוצרי חלב, עוף וביצים. פעם בשבוע קניה של פרות וירקות בשוק)
ארנונה 900
חשמל 250 לחודש (היה 1100 בקיץ, 1400 בחורף!)
מים 250 לחודש (טעון שיפור )
טלפון ואינטרנט 170 (בזק +ספק)
טלפונים ניידים 120
תחבורה ציבורית 500
רכב: מהחברה, יורד מהמשכורת
הוצאות רפואיות (ביטוח משלים, רופאים ותרופות רופא שיניים, שיננית) 550
יישור שיניים - בקרוב מתחילים ילד רביעי, עלות לכל ילד 9000-15000
סולר לחימום 5000 לשנה
הוצאות על הכלבה 230 קבועות, מדי פעם עוד כמה מאות לוטרינר
מתנות, דמי כיס, ביגוד ואחזקת בית: מעריכה ש- 2000 בממוצע

להערכתי נוציא 16,000 בבמוצע לחודש בשנה הקרובה אם לא יהיו הפתעות רעות, כולל הוצאות שנתיות והוצאות "לא צפויות", לא כולל רכב.

[אילה_א*]

חשמל 250 לחודש (היה 1100 בקיץ, 1400 בחורף!)
מה ?
וזה לא כולל חימום ?

[פשוטה_מרצון*]

2 מבוגרים וילד, הוצאות חודשיות של בין 4000 ל-5000 ש"ח.
כמעט לא משלמים על דיור, כי אנחנו גרים בבית פיצפון ומאוד מאוד מאוד פשוט (מרצון ) שעולה לנו פחות מ-200$.
עיקר ההוצאות הן על דלק (כאלפייה בחודש) וגן (כנ"ל).
רכב 1. ביטוח חובה + ג' בלבד.
קניות בסופר - לא יותר מ-350 בשבוע (כשאין אורחים / חג. לא צורכים הרבה אורגני כרגע, לאו דווקא בגלל הכסף).
ביגוד - בעיקר יד 2. בערך פעמיים בעונה מוציאים עד 500 ש"ח על כל המשפחה יחד, כולל הנעלה.
משחקים לילד - יד 2 ומתנות. פה ושם קנינו משחקים זולים ומעולים.
תרבות - סרטים בדי-וי-די אצל סבתא כשבאים, ספרים שמסתובבים בין החברים בהשאלה, אינטרנט. ישיבה עם החבר'ה סביב מדורה.
נופש - בארץ, בטבע (לא היינו בחו"ל 7-8 שנים. לא ממש חסר).
חשמל - לא מצליחים לצרוך הרבה (טפו טפו), חימום מים על גז, ובכלל אין הרבה מכשירי חשמל בבית הפצפון שלנו (מחשב 1, יש תנור אפייה אין טוסטר, אין מיקרו, מקרר קטן).
סלולרי - מדברים מעט.

[פשוטה_מרצון*]

ת'אמת אני לא זוכרת מתי הגענו ל-5000, אולי ממש מזמן (לפני שביטלנו תכרטיס אשראי). אז כ-4000 ממוצע.

[גברת_נוריס*]

_חשמל 250 לחודש (היה 1100 בקיץ, 1400 בחורף!)
מה ?
וזה לא כולל חימום ?_

אופס, ה- 1100 ו-1400 זה לחשבון של חדשיים, לא לחודש, סליחה.
בחורף אנחנו מדליקים לפעמים את המזגן בסלון לחימום, אבל רוב החימום הוא בהסקה על סולר.

מה שהורדתי, והוריד 300 ש"ח לחודש, זה

• 2.5 שעות בוילר ביום במקום 9 שעות ביום
• לא משתשמשים יותר במייבש כביסה
• החלפתי נורות מרגילות לנורות PL

[צ*]

יש לכם עודף? לא מ 6000 אלא ממה שמרוויחים. ההוצאות יותא קטנות מההכנסות.

אני מניחה שאתם גם לא קונים שום דבר לבית. אני מדברת על מקרר, מזגן וכו. קנינו פעם אחת, עם עזרה מהמשפחה, כשקנינו דירה. לא התפרשנו על איכות אז גם צריכת חשמל נמוכה כי הכל מדירגו אנרגיה A. מה שיותר חשוב זה ההוצאות השוטפות, לא אלה של פעם ב.

[שוכנת*]

הולכת, נראה לי שמה שחשוב בפשטות מרצון זה שהיא מרצון, לא מכפיה או לחץ חברתי להיות באופני.
לא כל אחד רוצה לבחור בפשטות בכל תחום. אפילו לא בכל תחום חומרי.

גברת נוריס (הי, זו לא החתולה של השרת בהארי פוטר? ) - אין לכם דוד שמש?

קרוטונית - כל מילה, כרגיל. @}

[שוכנת*]

הולכת, עוד דבר: אני חושבת שאף אחד כאן לא מתכוון ללחוץ עליך לחיות כמו נזירה במנזר. הכוונה רק לעשות סדרי עדיפויות. לך חשוב יותר תיאטרון? את חיה את זה? זה בנפשך? סבבה. תתפשרי בתחום חומרי יותר (למשל, ותרי על מייבש, אם יש לך, כמו שגב' נוריס הציעה). _{לא מנסה להיכנס לך לכיס או משו}

[ההולכת_באתרים*]

מה שיותר חשוב זה ההוצאות השוטפות, לא אלה של פעם ב.
ההוצאות של פעם ב מאוד חשובות כי כשאין לך אז את פורסת וזה נכנס להרבה זמן לתקציב השוטף ואוכל ממנו נתחים.
פשוטה אתם גרים במקום מאוד זול. אנחנו לא יכולים בגלל המקצועות.
בקיצור כולכם למעשה אישרתם את מה שכתבתי כי ספרים גם אנחנו קוראים, אנטרנט לא נכלל בהגדרת תרבות, ישיבה סביב מדורה גם לא, תיאטרון, אופרה, חו"ל זה עדיין יקר ולמעשה עושה רושם שאנשים כאן חיים מהיד לפה וחריגה קטנה של הוצאה לא צפויה תהרוס את כל חישובי התקציב השוטף ולמעשה אין מקום לזוז.
אין לי מיבש, אנחנו מאוד צנועים אבל עדיין מוציאים יחסית הרבה בגלל שאנחנו זוג צעיר, היינו צריכים לקנות דברים לבית, האוטו שממש חובה אצלנו עולה כסף ובלי אוטו שוב אי אפשר לזוז בשבתות לשום מקום, גרים במרכז אז הדיור כאן יותר יקר, תחומי העיסוק שלנו ומיקום המשפחה המורחבת מחייבים אותנו לגור כאן. לא אמרתי שמישהו מכריח אותי לחיות כמו נזירה.

[גברת_נוריס*]

הוצאות חודשיות של בין 4000 ל-5000 ש"ח.
פשוטה מרצון - הסיכום של הפירוט שלך יוצא יותר מ-5000...

אני חושבת שהרבה אנשים שוכחים את ההוצאות השנתיות כשהם אומדים את ההוצאה החדשית שלהם. צריך לחלק אותם ב-12 ולהוסיף לרשימה. באותו אופן חובה להחשיב גם את ההוצאות ה-"חד פעמיות/לא צפויות", כי צפוי לגמרי שיהיו כאלה. אם מכונת הכביסה לא תתקלקל, זה יהיה הרכב, ואם לא מתקן תריסים אז אינסטלטור. ואם האח לא יתחתן, אז לגיסה יוולדו תאומים, ואולי פעם נרצה ביקור אצל רופא פרטי או אבחון פרטי לילד.

דרך אגב, דרך קלה לקבל מבט מלמעלה על ההוצאות האמיתיות במשך תקופה (לא האשליה), היא סיכומים שנתיים ורבעוניים באתרים של הבנק וחברות האשראי.

[גברת_נוריס*]

גברת נוריס? (הי, זו לא החתולה של השרת בהארי פוטר? ) - אין לכם דוד שמש?
גם היא. וגם גברת טרחנית וקמצנית בפארק מאנספלד של ג'יין אוסטן.
יש דוד שמש, אבל הוא נותן בערך מקלחת וחצי בקיץ. כנראה שהקולטים לא מכוונים טוב. אני גם מתכננת כמה זמן לשלוח את הבן לנקות אותם מאבק - זה קצת אקרובטיקה להגיע.

[אילה_א*]

שוכנת מה שאת מדברת עליו כאן הוא לא פשטות מרצון הוא פשטות מחוסר בחירה מה שקרוי גם עוני
וזה אכן מצב מתסכל - כך נשמע לי לי יש קארמת כסף טובה

[גברת_נוריס*]

ההוצאות של פעם ב מאוד חשובות כי כשאין לך אז את פורסת וזה נכנס להרבה זמן לתקציב השוטף ואוכל ממנו נתחים
מסכימה!

אני חושבת שזה פשוט אשליה עצמית, לחשב רק את השוטף, וזו טעות שראיתי הרבה אנשים עושים.
למשל רכב - מחשבים רק דלק, ובמקרה הטוב זוכרים ביטוח ורישוי שנתי. מה עם טיפולים? ותיקונים?
ומה עם הוצאות מימון? קניתם את האוטו, עלה לפחות כמה עשרות אלפים, ואולי עוד ריבית אם לקחתם הלוואה, והפסד ריבית אם היה לכם הכסף. בעוד כמה שנים הוא יתיישן ויזדקק להחלפה - מאיפה יבוא הכסף?

חברת "חשב" שמפרסמת הערכות עלות שימוש ברכב, מעריכה שעולה 2,500 ש"ח בחודש להחזיק רכב ישן שנוסע 15K ק"מ בשנה, כולל הכל.

[גברת_נוריס*]

20 שקלים על קפה לשני אנשים, זה לא מה שיציל אותי

כלכלנים קוראים לזה ה- Latte Factor
אם, למשל, אדם בן 25 שקונה לעצמו כוס קפה ב-7 ש"ח ליום, יוותר על הקפה וישקיע את הכסף בבורסה במקום זה, עד גיל הפנסיה (67), בהנחת ריבית של 10% (התשואה הממוצעת בבורסה האמריקאית לאורך זמן), הוא יצבור מליון וחצי ש"ח. פי שניים מדירה ממוצעת. סכום שמבטיח פנסיה נאה עד סוף חייו.

הנה מחשבון:
http://www.finishrich.com/[po]free resources[/po]/lattecalculator.php

[פשוטה_מרצון*]

פשוטה מרצון - הסיכום של הפירוט שלך יוצא יותר מ-5000...
מעניין אותי איך הגעת לזה. בכל אופן לסכום הכולל לא הגעתי דרך חיבור של ההוצאות השונות, אלא דרך חיסור של העודף הממוצע מההכנסה הממוצעת.
אגב, אצלינו - בגלל שההוצאות קטנות מההכנסות - ההוצאות החד"פ הגדולות לא מתחלקות לתשלומים אלא יוצאות מהעודף. כך שאת הביטוח של האוטו למשל אני לא מרגישה בשוטף.

[גברת_נוריס*]

_פשוטה מרצון? - הסיכום של הפירוט שלך יוצא יותר מ-5000...
מעניין אותי איך הגעת לזה. בכל אופן לסכום הכולל לא הגעתי דרך חיבור של ההוצאות השונות, אלא דרך חיסור של העודף הממוצע מההכנסה הממוצעת.
אגב, אצלינו - בגלל שההוצאות קטנות מההכנסות - ההוצאות החד"פ הגדולות לא מתחלקות לתשלומים אלא יוצאות מהעודף. כך שאת הביטוח של האוטו למשל אני לא מרגישה בשוטף._

בבקשה:
דיור 840
דלק 1000
גן 1000
ביטוח חובה+ג' 2400/12
קניות בסופר 350*4.3 (כן, יש יותר מ-4 שבועות בחודש)
ביגוד 12/ 500*4
חשמל מים וגז 300 ?
סלולרי 50?
טלפון ואינטרנט 150?
צעצועים וסרטים?

יוצא 4711
בלי צעצועים וסרטים
בלי טסט, טיפולים ותיקונים לרכב

ההוצאות החד"פ הגדולות לא מתחלקות לתשלומים אלא יוצאות מהעודף
זאת אומרת שהעודף הוא לא באמת עודף

[שוכנת*]

אולי נשאר עודף מהעודף? כלומר, אולי ההכנסות מכסות גם את ההוצאות השוטפות, גם את הח"פ, וגם נשאר עוד?

[פשוטה_מרצון*]

אולי נשאר עודף מהעודף? כלומר, אולי ההכנסות מכסות גם את ההוצאות השוטפות, גם את הח"פ, וגם נשאר עוד?
אכן כן.

_בבקשה:
דיור 840_ - פחות, פחות. לא רוצה להגיד כמה בדיוק כדי לא לעורר קנאה / עין רעה
דלק 1000 - גם כן, נגיד שקצת פחות
גן 1000
ביטוח חובה+ג' 2400/12 - כן, אבל שילמתי את זה בשני תשלומים, לא התייחסתי לזה בכלל כשכתבתי 3000-4000. מסכימה שהסכום גדל כשמתייחסים לזה.
קניות בסופר 350*4.3 (כן, יש יותר מ-4 שבועות בחודש)_ כתבתי שזה _לא יותר מ-350 בשבוע, אבל נגיד.
ביגוד 12/ 500*4 - כן, אבל גם את זה אני משלמת בתשלום אחד, שוב - לא התייחסתי לזה בכלל כשכתבתי 3000-4000 ובהחלט מסכימה שהסכום גדל כשמתייחסים לזה. הכוונה היא שאני לא מרגישה את זה בשוטף.
חשמל מים וגז 300 ? אה... בואי נגיד שכן.
סלולרי 50? כ"א, יחד 100 נגיד.
טלפון ואינטרנט 150? כן.
צעצועים וסרטים? לא יותר מ-10 ש"ח לחודש.

[פשוטה_מרצון*]

ביגוד 12/ 500*4
בערך פעמיים בעונה מוציאים עד 500 ש"ח על כל המשפחה יחד, כולל הנעלה.

הכוונה היתה פעמיים בשנה ולא פעמיים בעונה (מה, השתגעתי? )

[גברת_נוריס*]

חסרים פה אנשים עם ילדים מעל גיל גן...
כשאנחנו היינו זוג צעיר + 1, חיינו משניים וחצי גרוש. מענין אותי לשמוע מאנשים שמצליחים להחזיק משפחה גדולה ומבוגרת, ולאורך זמן, בסכומים נמוכים.

[ההולכת_באתרים*]

אם אני קוראת אותך נכון, זה בכלל לא ערך שממוקם גבוה במערכת הערכים שלך.
את לא קוראת אותי נכון ואשמח אם לא תעשי לי ניתוח אישיות בטח לא בצורה הפטרונית והשיפוטית הזו.

דרך אגב, קרוטונית, רק חיזקת את מה שטענתי מלכתחילה.

גם אנחנו בתור סטודנטים בדירה חירבה, באיזור רע מאוד, בלי לקנות שום דבר עם מקרר נוזל ועם תקציב מאוד לחוץ לאוכל הוצאנו עד 2800 ש"ח לחודש לשני אנשים. סבבה. לא יכולנו לזוז. היינו חנוקים. הצלחנו לחיות ככה. לא הייתי רוצה לגדל ככה משפחה. רוצה לאפשר לילד שלי שיעורים פרטיים אם צריך, חוגים אם הוא רוצה, הצגות וסרטים. לא מדובר על מותגים בבגדים ונעליים, זה לא מעניין אותי. אבל, אם את רוצה לפתח את הילד כדי שיוכל להתמודד בעולם התחרותי של העתיד צריך לפתח אותו. אין מה לעשות. זו עובדה. וזה עולה כסף. גם בריאות עולה כסף, לפעמים צריך יעוצים פרטיים וכו'. אף אחד לא ישכנע אותי שמהגרושים שהוא חוסך כל חודש מזה שהוא לא קונה קפה הוא יכול לספק לילד את הדברים הללו.

ושוב, אנחנו אנשים מאוד צנועים, נוסעים באוטו ישן, בקושי קונים בגדים ולא מנקרים עיניים בשום תחום וזה גם לא מעניין אותנו.

[with_passion*]

אהלן - קצת לשים דברים בפרופורציה.. ממליץ על הספר "עולם רעב" - יש כאן 16 תמונות מהספר.
אני חושב שבכל מקום בעולם בתזונה כמו אלו במחנה הפליטים - שמתבססת על חומרי גלם מן הצומח - תהיה זולה מאד - ירקות, פירות העונה, דגנים וקטניות (מונבטים כמובן..).

[מים_שקטים*]

ואני חושבת שכל עוד פשטות לא באה מרצון/בחירה היא תהיה תחת הגדרה של עוני.

יש אנשים שהמציאות מחייבת אותם לצמצם ואז הם תקועים בעוני/הרגשה של עוני, למרות שגם בשלב הזה אפשר להפוך זאת לרצון/בחירה.

[גברת_נוריס*]

מה המונח המקביל ל-"פשטות מרצון" באנגלית?

[אילה_א*]

למרות שגם בשלב הזה אפשר להפוך זאת לרצון/בחירה
ולהימנע מתיסכולים על כל מה שנמנע ממך? הכיצד ?

[מים_שקטים*]

לאהוב את מה שיש.
זאת המציאות כרגע, ויכול להיות שעושים משהו בכדי לשנות אבל עד אז או שנהיה מתוסכלים וממורמרים או שנראה את הדברים הטובים שבאו לנו מהמצב.

מודה שבתחום החומרי אין לי שום בעיה עם זה - כלומר בתחום החומרי מסוגלת לראות תמיד את חצי הכוס המלאה.
דווקא בתחומים אחרים יותר מתקשה בזה. כלומר מסרבת לקבל את המציאות.

ואם מדברים על תסכול. התסכול הכי גדול שלי זה להבין למה אני מונעת מעצמי דברים מסוימים (לאו דווקא חומרי). שום דבר לא נמנע ממני (כלומר מבחוץ) זה רק אני לעצמי.
ולמרות שאני מודעת לחוקי השפע: הכל זמין בשבילי ומה שלא כנראה לא נכון לי כרגע (בכל התחומים) ורוב הזמן גם מאמינה בהם - לפעמים יש תסכול.