נעמה אמא

אנונימי

{
גרה באזור ירושלים
אמא לרומי (2005) ולאביתר (2007)
מנסה להיות אמא שאוהבת יותר
את סיפורי הלידה שלי אפשר לראות ב סיפורי הלידה של נעמה אמא

[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]

שליחה על ידי יעל_צ* » 01 מאי 2006, 14:05

ברוכה הבאה!
ותתחדשי על דף בית אישי @}

היי ברוכה הבאה @}

ברוכה הבאה! @}

היי ברוכה הבאה @}

לוקח קצת זמן עד שהדף מתמלא בתוכן עסיסי, התאזרי בסבלנות

ובינתיים כדאי לפשפש בדפים שונים עם נושאים שנוגעים לך, לרוב שם יש דיונים שוקקי חיים.

חג שמח!

שלום נעמה יקרה.
המחשב שלנו משובש לאחרונה, אבל הצלחתי לחדור את התהגותו המשונה ולהכנס לומר שלום.
משמח מאוד לפגוש אותך (גם) פה.
ברוכה הבאה בצל קורתנו הצנועה.
תודה על מילותיך החמות.
כתבת שעברו ימים לא קלים. אם תרצי לספר, אשמח לשמוע.
גם אם תרצי לחשוב יחד על אפשרות עבודה יצירתית, אשמח לעזור.
זה לא פשוט, המקום שמשלב עבודה רצינית, מפרנסת, עם גידול של ילד בבית.
אני שמחה ושלמה על מקומי לגמרי, וגם עומדת בפני ימים של מורכבות ואתגרים שאין להם קצה.
כתבי עוד מה שלומך.
סוף חג שמח

תודה לכל המברכות.
נעים לבוא בצל קורתו של האתר המעניין הזה, אני חוקרת אותו כבר זמן מה ויש עוד המון דברים מעניינים.

היה לי קצת זמן לחשוב ביום הזיכרון. השמיעו הרבה ברדיו את השיר של אביב גפן ואריק איינשטין,
הפזמון אומר ככה:
"והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב
בשלווה"
וחשבתי שככה אני רוצה לחיות, בפתיחות לאחרים. כלומר קל לי לשמוע ולהזדהות עם אחרים אבל קשה לי להביע את עצמי.
אני מרגישה שמה שאנשים קולטים ממני בהתנהגות החיצונית שלי הוא לא בהכרח מה שאני מרגישה בפנים
קשה לי להביע רגשות ולכן נראה לי שרואים אותי כאדם סגור/מתנשא (למרות שהחוויה הפנימית אחרת לגמרי, היא רק לא באה לידי ביטוי)
אז עכשיו אני עובדת על זה (זו המשימה שלי עד ליום ההולדת הבא)

הממ, אני רואה שהתפתח ויכוח לא נעים בדף שפתחת.זה קורה כאן כ"כ הרבה-עוד כמה שבועות אף אחד (כמעט) לא יזכור את הויכוח הזה על הדף הספציפי הזה.אז לא נורא

הממ, אני רואה שהתפתח ויכוח לא נעים בדף שפתחת.זה קורה כאן כ"כ הרבה-עוד כמה שבועות אף אחד (כמעט) לא יזכור את הויכוח הזה על הדף הספציפי הזה.אז לא נורא
אני מסכימה ומתנצלת.
נראה שהדברים נכתבים בעקבות מה שאני כתבתי ואני לא התכוונתי לכל זה.
אני מאוד לא אוהבת כשמתחילים לכתוב בניקים משונים ולא מוכרים רק כדי להוציא אגרסיות.
הולכת לערוך את זה החוצה ומקווה שיתפתח דיון רציני ונפרד.

טוב, ראיתי שהגבת שם, אז אני לא מוחקת עד שלא תגידי מה היית רוצה שייערך (האם, למשל למחוק את מה שהגבת אליו ואת תגובתך? להעביר לדף אחר?)

טוב, גם אני מצטערת מכל מה שהתפתח מהדף שפתחת, ואולי באשמתי.
מציעה לך לערוך החוצה את כל התגובות בנושא "האם ראוי הוא הדף לאתר הזה - כן או לא?" ולהשאיר את ההודעה שלך שפתחה את הדף. נראה איזה דיון יתפתח בנושא...
מה דעתך?

דווקא לא הייתי עורכת בינתיים. הדיון הולך לכל מיני כיוונים

דווקא לא הייתי עורכת בינתיים. הדיון הולך לכל מיני כיוונים
אם כך את חזקה ממני ביכולת שלך לספוג ולהכיל ביקורת צורמת ולהפוך אותה לקרדום לחפור בו.
סחתיין.

טוב נו היו כמה דברים כתובים ממש לעניין (גם אם אני כמובן לא מסכימה עם התוכן). השתדלתי לא לקחת יותר מדי ללב חלק מההיסחפות הטוטאלית של כמה מהכותבים, סה"כ לכל אחד יש זכות בחירה מה הוא לוקח ומה לא.
(אבל מודה שהיה קשה).

השתדלתי לא לקחת יותר מדי ללב חלק מההיסחפות הטוטאלית של כמה מהכותבים
מורידה בפניך את הכובע!
< אני בהחלט לקחתי ללב ומוחקת עצמי מכל מקום בו כתבתי באתר כשעוד חוויתי בו סובלנות>

לפעמים כשאני קוראת באתר תגובות מסויימות אני מזדעזעת
חלק מהאנשים כאן פשוט חיים להם בעולם שלהם ולא מחוברים למציאות הכללית בארץ
הם שכחו שלא כולם יכולים / רוצים לעשות חינוך ביתי (או משהו באופני אחר) ופשוט מרשים לעצמם להגיב בתגובות מרושעות
לי אישית זה קרה לפני כמה זמן שקיבלתי תגובה ממשהי שממש לא הבנתי למה היא מוציאה את האגרסיות שלה עליי...
אז רק רציתי להגיד - אל תתיאשי מהאתר , אני לומדת ממנו כל הזמן ואני בטוחה שתוכלי גם ללמוד
אז אל תקחי ללב את הרשעות של אנשים (שאוהבים להטיף לאחרים ורק שוכחים להסתכל על עצמם)
ולגבי מה שקרה עם ביתך , מהנסיון לומדים... הטעות כבר התרחשה וממנה תוכלי רק ללמוד
בהצלחה

נעמה , ראיתי לא מזמן את הודעתך ואשמח לעזור לך לערוך את הדף שפתחת.
כמה נקודות להבנה בנינו (לפני שאתחיל במשימה):
האם את רוצה להשאיר את שם הדף כפי שהוא?
מה בדיוק היית רוצה שיהיה בדף ההוא?
האם זהו דף תמיכה ?
האם את רוצה לנהל דיון על איך למצוא מסגרת מספיק טובה? אם כן בבקשה ראי את הדפים להלן:
בעיות בגן
דמעות גן
פרידה מילד בגן
למה לא גן
מתי רצוי לשלוח לגן
שיקום לאחר התעללות בגן
לבחור את הגן שלהם
אלימות כלפי ילדים

שאלת שאלות בדף ההוא שהייתי שמחה לענות לך עליהן, רק שמשום מה אני כמעט בטוחה שהדברים נכתבו באחד (לפחות ) מהדפים הנ"ל.
בחירת המסגרת המתאימה, והדרך הטובה ביותר להכניס ילד למסגרת אלו נושאים קריטיים וחשובים ללא ספק! ראוי מאוד לדבר ולכתוב עליהם , ואם לא נערך דיון כראוי יש בהחלט מקום לכך, לדעתי.
אין לי את הזמן לקרוא בדפים שהבאתי כאן. לצערי. אבל אם תיקראי ותראי שלדעתך הנושא לא מוצה, אשמח להשתתף בדיון שכזה.

מחכה לתגובתך. תוכלי לענות לי כאן @}

נועה תודה

את הדברים הנוגעים ל"האם יש מקום לדף כזה" ההתבטאויות שיצאו מפרופורציה והויכוחים על איך להתבטא

אפשר לערוך לדף הזמני שצווליך פתח: צורת התבטאות מעצבנת

הדף הוא אכן דף תמיכה, ראיתי שהוגדר ככזה ברשימת דפי התמיכה אבל כדאי להוסיף הערה.
לדעתי אולי כדאי לכתוב שהדיון בדף סובב סביב נקודת המוצא שהילד יוצא מהבית למסגרת

(כלומר כאשר החינוך הביתי הוא לא אופציה, בלי להיכנס לסיבות מדוע)

את שם הדף לא הייתי רוצה לשנות

בינתיים הדיון שם ממשיך והגדרנו עוד נקודות לדיון, לא קראתי עדיין את כל הדפים שהצעת אבל נראה לי שמתפתח דיון מעניין.
את מוזמנת כמובן להשתתף.

הי,איכשהו התגלגלתי אל הדף המדובר.ואני כבר כמעט ולא כותבת כאן. להניח לרגע בצד את כל ההו-הא והוויכוחים ולהציע לך ולבתך(ואולי גם לאב)לפנות מהר למטפל מוכר ומומלץ ולקבל תמציות פרחי באך למקרה הספציפי שעברתם כולכם. לריכוך הטראומה. יכול להיות שבתך תבכה הרבה למשך שבוע,זה טוב.עדיף שזה יצא ממנה.
בהצלחה

רציתי להגיד תודה על מה שכתבת בדף שפתחתי (איך לזהות משפחתון מתעלל) חופשי. מעריצה אותך על ההתמודדות ועל כך שהצלחת לא להסחף למטה מכל ההתקפות שחווית כאן.

- כי מגיע לך!

שליחה על ידי רון_ג* » 26 מאי 2006, 19:02

קודם כל ברוכה הבאה לאתר.
תשמעי, עמדת בגבורה עילאית בביקורת שהופנתה כלפיך בדף ההוא. באמת כל הכבוד. כמו שכתבתי שם אני כן חושב שחלק מהביקורת מוצדקת, אבל מה שאת חטפת שם ...
וזה ראוי להערכה שהבאת את הסיפור הזה. באמת כדאי שאנשים יקראו וישמעו על זה.

מה שלא הבנתי זה למה לא פרסת את שם הגננות ושם גן. הרי כל מה שסיפרת עליהן אמת, אז מה יש לך לחשוש
מהן ? וגם אם נניח הם ימצאו שם תאור לא מדויק, הן הרי לא תרצנה להכנס לתהליך משפטי שבו עשויה להיות מוכחת דווקא אשמתן. להן יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר לך. הן מסתכנות באשמה פלילית ומאסר. את לכל היותר מסתכנת בתביעת דיבה שכמובן אינה עבירה פלילית ופרט אינה גוררת סנקציה מהמדינה.

בקיצור, אני מציע לך לעשות ברור משפטי קצר. בטח אצל נעמ"ת את יכולה לקבל בחינם ואז לפרסם את השמות שלהן.
אני גם מכיר עו"ד שנראה לי שישמח ליעץ לך ללא תמורה.

טל
ראיתי את ההודעה שלך ושלחתי לך
מחקתי כדי שהמייל שלך לא יסתובב גלוי.

שליחה על ידי טל* » 22 יוני 2006, 14:53

תודה. קיבלתי ואני מבטיחה לקרוא בשעות השקטות של הלילה.

הי נעמה, לשאלתך בדף Nvc תקשורת מקרבת, עניתי בדף

הי נעמה אמא,
השאלה שלך ב-שאלות ותשובות בנושא תזונה לפי נושאים ממש מצוינת.
ישר הצעתי לצ'י להשתמש בה במבחן של הקורס שלו על תזונה טבעית.

תודה על ההזדמנות לחשוב על הנושא.

<מא>

שליחה על ידי עינת* » 22 יולי 2006, 16:00

הי נעמה,
לקח לי איזה חודשיים אבל מצאתי אותך פה (אני עינת אמא של איתי...)
מה שלומך? ורומי?
איתי אתי בבית, בלי החלטות לגבי העתיד.
קראתי אותך פה בכמה דפים, תמיד מעניין...אני מקווה שהכל בסדר,
עינת.

היי עינת
מקווה שתיכנסי כדי לראות תשובה.
אני ורומי בסדר, מתחילת יולי היא הולכת למטפלת ומסתבר שעזבנו בדיוק בזמן..
יש לי כל מיני מחשבות לגבי העתיד אבל הן לא מגובשות עדיין
בטח נתראה פה ושם, אשמח לדבר.
את יכולה להגיע אליי גם במייל האישי "כאן" naama k@yahoo.com

הי,
סליחה על העכוב, הרי התשובה, בנוגע לסולניים:

בישול בדרך כלל עוזר לפירוק חלק מהסולנין אך חשוב מאוד לצמצם את כמות הסולניים בתזונה.
כמות הירקות הסולניים שאנו אוכלים ביחס לירקות אחרים היא עצומה.
80% מהירקות הנאכלים בעולם המערבי הם עגבניות ותפוחי אדמה וזה לא פרופורציונלי
לכן צריך להגביל את הכמות. להחליף את התפו"א בבטטה ולהוציא את העגבניה מהסלט כצעד ראשון זה טוב
תפוח האדמה, בנוסף להיותו סולני, הוא גם מלא בעמילנים וזאת עוד בעיה איתו.

<אם יש לך עוד תהיות/שאלות, את מוזמנת>
<מא צ'י>

הי נעמה, ראיתי את הויכוחים וההתנפלויות. זה קורה כאן הרבה. לא כולם מנומסים. עניין של הבדלי מנטאליות.
כל הכבוד שהבאת את הסיפור. הוא חשוב מאד לכולנו. לא כולם כאן מחנכים מהבית. בהצלחה במשפחתון הבא!!

תודה!
אני שולחת לך מייל, משהו שרציתי לשאול.

כתבתי עבור מישהי את הדברים הבאים - תובנות על בחירת גן, לא לפי סדר חשיבות, אני יודעת שיש איזה דף - איך לבחור גן או משהו כזה אבל בא לי שהרשימה הזו תהיה פה לפחות בנתים.

חשוב עקרונית - לראות מה הגננות עושות עם ילדים אחרים ולא מה הן אומרות לך או איך הן מתנהגות עם הבת שלך (בזמן השיווק...)
איך הילדים? רגועים? שמחים? מטופלים ? נענים לבכי שלהם? מחבקים אותם? (אצלנו מאוד מחבקים וזה מעניק המון נקודות לגן למרות מגרעות וחוסר מושלמותו )

שווה לשקול גן רב שכבתי או רב גילאי, כזה שהילד ילך אליו עד גן חובה / טרום חובה כדי שלא יהיו לו הרבה מעברים.
האם מאפשרים תקופת הסתגלות ארוכה או שאחרי 3 ימים "מגרשים" אותך. (כי זה קשה לשאר הילדים / לילד שלך)
איך הם מתיחסים לביקורים לא צפויים של ההורים בגן, לדעתי גן שלא מרשה את זה הוא גן חשוד.

3ב איך מתיחסים לימי חופשה שאת נותנת לילדה שלך, לימים שבהם "אני מוציאה את הילדה מוקדם" (אני למשל כל זמן שמתאפשר לי ל מעדיפה שהיא תהיה איתי ולא בגן. בהתחלה היו כל מיני הערות "את משגעת אותה" לטעמי בולשיט גמור - אם כל כך קשה לילד שיש יום רווח אז מה בדבר שבת?) האם יש אפשרות לגינון חלקי על משקל ביות חלקי (רק כמה ימים בשבוע בתשלום מופחת)

נוקשות / גמישות של שעות הגעה / עזיבה - אנחנו למשל מביאים אותה מאוחר לגן - גן שנותנים בו א. בוקר ב 9-9:15 זה גן שיאפשר לך להתארגן בבוקר לאט אם הם מאכילים ב 8 זה יוצר לחץ מערכתי להגיע בזמן.
אוכל - מה נותנים, האם נותנים ממתקים ואם כן אילו ובאיזו תדירות. האם מוכנים ל"שגעונות" שלך (אני למשל לא מסכימה שיתנו לה לחם עם שוקולד או חמאת בוטנים, ובאופן כללי למיטב ידיעתי מקפידים על זה למעט פאשלה אחת)
ימי הולדת האם ואיך חוגגים - אני מעדיפה גנים שבהם הגננת קובעת איך יראה יומולדת ככה אין מין תהליך של "מאבדים את הצפון" וכל אמא מנסה להראות שהיא יותר משוכללת מהאחרות ואז נוצרת מין תחרות מטורפת ולא סבירה (זה מתחיל הרבה! יותר מוקדם ממה שאת חושבת).
פעילות בגן - זה אמנם פחות מהותי בעיני (הבת שלי מתפתחת בזכות עצמה ואני תופסת את תפקידי לספק לה סביבה שמאפשרת למידה וכו' אבל יש גנים שמדגישים את ההשקעה שלהם בהתפתחות הילד) אצלנו למשל הגננת מאוד הדגישה את זה שהיא "מפעילה" ואני חשבתי שזה לא חשוב. בדיעבד היו דברים שהפריעו לי כי היתה לה מוטיבציה "להראות תוצאות" שהביטוי שלה היה בלחץ על הילדה (להשחיל חרוזים על חוט לפני שזה עניין אותה ולפני שהיתה מסוגלת ולפני שנהנתה מזה)
סדר יום - אני נטיתי לטובת "הזורמים" - אהבתי את זה בגן אבל עכשיו אני לא בטוחה... עכשיו הזרימה מתבררת כסוג של בלגן, למשל בצהריים אין "שעת השכבה" מסודרת וכל ילד נרדם (או לא...) בשעה נוחה לו, המשמעות של זה היא שהצהריים הם סוג של בלאגן עם הרבה בכי (כולם או "עייפים" או "הרגע קמו", הבכי מפריע לישנים לישון. גם התנועה ההורית (באים לקחת את הילדים בכל שעה בין 12:30 ו 15:00). כמובן שגיליתי את זה רק עכשיו כשיש ימים שבהם היא נשארת בגן אחרי 1300.
חוגים - האם יש ואם הם שווים משהו (אצלנו הם לא שווים אבל אני לא רבה איתה ) יש אינפלציה מטורפת של חוגים לגני ילדים ויש סביב זה תעשיה שלמה וגם חילוקי דעות של הורים - תבדקי שהחוגים מוצאים חן בעיניך (בגן שלנו למשל היה חוג ליטוף חיות שהורים התנגדו לו)

9 איך מטפלים באלימות של ילדים - כל הילדים מרביצים! נושכים, מושכים בשערות, דוחפים וכו'. השאלה היא איך הגננות מטפלות בזה.
10 עונשים האם נותנות, אילו עונשים, האם מדווחות לאמא כשמענישות? אני לא מוכנה שיענישו את הילדה שלי. !

תרופות - האם את מסכימה שיתנו לה או שאת רוצה שיקראו לך? (אני למשל לא מסכימה בשום אופן שיתנו לה)
מה המדיניות עם ילדים חולים ועד כמה מקפידים האם מרשות להביא ילד חולה לגן - אני לא מביאה את ביתי כשהיא חולה אבל יש הורים ש"מעגלים" בגלל העבודה.

13 בטיחות - האם המבנה בטוח? מדרגות, שטיחים רופפים, מעקות איפה שצריך, משחקים בתוך מגירות ולא בגובה "משיכה" שילד יכול להפיל לעצמו על הראש, חוטים שניתן למשוך האם יש לילדים גישה לדברים שיכולים לפגוע בהם (כלי מטבח, שקיות נילון, חבלים, סירים חמים) וכל מה שבטוח לילדים. עוד נקודה חשובה !! השגחה על הילדים בזמן שישנים בהרבה גנים מזייפים שם וזו בעיה (חלד שמתעורר לבדו בחדר יכול לעשות לעצמו נזקים) . האם הצוות עבר הדרכה בהחיאה? בע"ר לילידם? האם יש להם מס' הטל' של מד"א גדול וזמין ליד מכשיר הטלפון?
14 גמילה מחיתולים ... מתישהו זה מגיע שווה לשאול על זה מראש לברר איך הן עושות ומה מידת שת"פ שלהן (אצלנו למשל הגננת "מתחילה עם גמילה באביב" ומה עם הילד בשל דווקא בחורף" ישאר עוד 3 חודשים עם חיתול? )
15 לגבי נוכחות הצוות - מאוד חשוב! אצלנו כאילו יש 4 מטפלות על הילדים אבל אחרי (הרבה אחרי) שהכנסתי אותה לשם התברר שבצהריים עוזבות 2 מה 4, והשלישית נשארת רק בחלק מהימים ואז באה איזו בחורה צעירה "תורנית צהריים" הבחורה הזו ספציפית היא פלגמטית לגמרי וממש לא מישהי שהייתי נותנת לה לטפל בילדה. כאמור עד כה לא ידעתי מה הולך שם בצהריים כי לא היינו שם, עכשיו כשאני יודעת אני עוצמת ע' בכוח כי בחודשים הללו אין לי הרבה ברירה ויוצא שהיא בגן עד 1400 ולפעמים אפילו עד 1600.

החלפת חיתולים - האם מחליפים "לפי שעון" או לפי צורך, מסתבר שיש גנים שמחליפים לכל הילדים בשעות קבועות (לפני / אחרי אוכל, לפני / אחרי שינה וכו') אני לא יודעת מה קורה שם אם הילד צריך החלפה בשעות אחרות... אצלנו אין דבר כזה שילד יסתובב עם חיתול שדורש החלפה.
אכילה עצמאית - האם ומתי מתחילים להושיב את הילדים סביב לשולחן (עם מטפלת) ומגישים להם אוכל לצלחת - בגן שלנו זה קורה מאוחר מידי וככה, בנתים הילדה שלי אוכלת לבד (ומלוכלך...) בבית אבל בגן מאכילים אותה.
תשלומים - גם כן חשוב - אם את משלמת עד 1300 מה קורה אם את צריכה מפעם לפעם להשאיר עד 1600 תשלומים נוספים אחרים (האם יש וכמה)
ביטוח!!! האם יש ומה מכסה.
חופשות - מתי יש חופשות, בקיץ - מה בקשר ל"קיטנה" יש גנים שבהם משלמים עבור מחצית אוגוסט חודש מלא ועל הקיטנה בנפרד (יש גנים שגובים יותר תשלום חודשי אבל רק על 11 חודשים)

אגב, אם היית רק חלק מהשנה וגובים גם על אוגוסט את זכאית לשלם רק חלק מהחודש (התשלום בעיקרון הוגן - זה עבור חופשה לגננות) השאלה היא איזה חלק מזה את משלמת.

טלויזיה לא פחות חשוב, ברוב הגנים רואים TV, יש גנים שרואים בהם הרבה טלויזיה, יש גנים שבהם רואים TV בזמן האוכל (איום ונורא בעיני) חשוב לגבש עמדת בעניין ולבחור גן ש"חושב כמוך".

חשוב - תחושה של אמון בגננות, יחד עם זה לזכור שהרבה פעמים הן חושבות שתפקידן "להרגיע" אותנו גם ע"ח אמירת אמת (לא מספרות שלילד קשה כדי שלא יהיה לך קשה) לקרוא את זה:
http://www.haayal.co.il/[po]story 2628[/po]
כי רון ג ניסח את הנק' הזו הרבה יותר טוב ממני.

אצלנו לקח הרבה זמן עד שהבינו שלא מעניין אותי אם היא "אכלה הכל מהצלחת" אבל מעניין אותי אם היא שיחקה, איך היה המצברוח שלה, אם היא הרביצה / קיבלה מכות (כן, לשניהם (-:) אם היה לה קשה, במה היא שיחקה וכו'. (כל יום הייתי שואלת איך היה? ענו לי אכלה כך וכך, עשתה קקה כך וכך - ואני התעקשתי בשאלות האחרות - עכשיו כבר יודעים שאני "האמא המוזרה" .

לבחור גן שמתאים לך - בסה"כ את לא תשני אותם גם אם יגידו לך שבשבילך יעשו שינוי (ואני אומרת את זה למרות שבגן שלנו הפסיקו לתת עוגיה בחצר - נוהג לא ברור (אכלו ב 9 יאכלו ב 12:00 למה ב 10:30 צריך לתת עוגיה?).

לזכור שבגן שלך את תראי יותר פגמים מאשר בגנים אחרים אחרי שהילדה שלך תהיה בגן הזה את תראי את כ הדברים שפיספסת ואת כל הפגמים.

לזכור שהילדה שלך הולכת להידבק בהרבה מחלות כי ככה זה בגן
לזכור שההתחלה קשה מאוד לאמהות (וגם לילדים הרבה פעמים).

לדעת שתעשי פשרות וויתורים על עקרונות ודברים שחשובים לך, זה מובנה לעצם ההחלטה למסור את הילד שלך לידיים של אחרים.

אני למשל מרשה לתת לה אוכל זוועתי בימי הולדת וביום שישי - מחלקים במבה, עוגה, וופלים - אני מעדיפה שהיא תקבל מה שכולם מקבלים ולא תפתח תסביכי חריגות וחסכי "כולם קיבלו חוץ ממני" (מצד שני גם אצל הדוד שלה אני בולעת את הלשון ורואה אותה אוכלת במבה יחד עם הבנידודים)
אני יודעת שלעיתים מנחמים שם ילדים באמצעות אוכל.
אני יודעת שמכוונים אותה לעשיה הרבה יותר מידי לטעמי מה אכפת לכם אם היא לא מדביקה חנוכה עכשיו (אמא שלה מכפרת על זה בכך שמרשה לה להשמיד את היצירות לפי רצונה ברגע שיוצאים מהגן )
אני מתפלצת במסיבות של הגן (חגים, סופשנה" מהצורך להוכיח להורים שיש השגים (את יודעת 10 שירים + כוראוגרפיה ב 8 דקות). כשהבת שלי לא משתפת עם זה פעולה בזמן המסיבה אני איתה לא לוחצת.

אני משלימה (?) עם זה שזה ... לא מושלם
ומפנטזת על להוציא אותה מהגן חזרה הביתה (לא סביר שזה ייקרה, גם לא נהגר לאוסטרליה

)

מוסיפה בעריכה מתוך תגובות ושיחות שבאו אח"כ:
חוה ש
הוסיפה

הזמן הכי טוב לבדוק את הגן - כשהולכים לבדוק גן ורוצים לדעת איך הוא מתנהל באמת (נוקשה, זורם, מובנה, קשוב...) מומלץ מאוד להגיע בשעה של ארוחה ולשבת ולראות איך היא מתנהלת זה בדרך כלל נותן מדד טוב על שאר ההתנהלות של הגן והגננות גם בשאר התחומים והשעות.
כמה צוות באמת יש - העניין הוא שגם כשיש 4 מטפלות ממש בפועל אז למעשה אחת עסוקה בהחלפות, אחת מכינה את הפעילות הבאה, אחת מחסלת את הפעילות הקודמת ובעצם רוב היום הקבוצה הגדולה נמצאת עם מטפלת אחת או שתיים כך שזה באמת כאילו.

בשמת, הוסיפה מנסיונה:
בתי הלכה (לפי בקשתה) לגן בגיל 4, ואני בהחלט בדקתי שאפשר להביא ולקחת מתי שרוצים, לקחת ימי חופש בלי שום בעיה (הגננת מאוד אהבה גן מופחת ילדים!), והכי: אמרתי לה שאנחנו בחינוך ביתי, וזו הילדה שביקשה ללכת לגן, ככה שמותר לה לא להשתתף בשום דבר שהיא לא רוצה.
אני זוכרת שבחגים ובמסיבות היא בחרה הרבה פעמים, בשנה הראשונה, לשבת בצד ולא להשתתף, ואני גיביתי אותה לגמרי. זכותה ליהנות מצפייה באחרים. הגננת, בזכות העמדה הברורה שלי, מעולם לא לחצה עליה. היה ברור, שהיא רשאית לבחור מה שהיא רוצה. הסבתות, לעומתי, היו קצת לחוצות מזה.

קרוטונית ו י' עלו על רעיון לסטרטאפ - גן שמאפשר נוכחות חלקית (בתשלום לפי ימים / שעות)

בר עדש
הציע נקודות חשובה (אני מקווה שלא חוטאת לנוסח המצויין שניסחת)
גן הוא לא מקום טבעי לילדים, ולכן צריך ליצור את ההסתגלות באופן מלאכותי.
יש לקחת בחשבון איך הילד שלכם עם הגעה מאוחרת לגן ועם חזרה לגן אחרי ימי חופשה יזומים. יש לילדים שקשה להם להשתלב כאשר הם מגיעים מאוחר ויש ילדים שאחרי יום חופשה מאוד קשה להם "לחזור לגן" (אני מניחה שיהיו אלו הילדים שגם יום א' קשה להם (?))
השיחה איתך חידדה לי את הנקודה שבאמת ככל שכולם יותר קרובים לאיזה "קו" "מדיניות" הגן מתנהל הכי טוב לטובת הכלל (כ"א עושה ויתור מעצמו אבל הסה"כ מוויחים) לדוג' - כאשר יש גמישות מוחלטת בשעות הגעה / פיזור זה מפריע לריתמוס של הגן.
צריך שהגננת "תמשמע" את ההורים - למשל בשעות הגעה / מה מביאים לחגיגות וכו' - צריך לזכור שכאשר מקפידים איתכם מקפידים גם עם הורים אחרים (למשל לא להביא ילד חולה לגן) - פה אני חייבת להסתייג - שצריך להיות כללים עם גמישות - גננת נוקשה מידי היתה מפריעה לי.

הכי טוב אם שאר ההורים בראש שלכם (למשל רוצים שלא יהיה בגן אוכל רע) - אבל כמו שאמרתי לך אין לי מושג איך אתה מגלה את זה מראש.

מצטטת לעצמי מתוך הדף באופן לייט מהגגת

בעיה?! ההפך, זה מחמיא.

בזמנו קראתי הדף שפתחת (משפחתון מתעלל) -
שני דברים - מחמאות לי אליך

דברים שאמרת שם עזרו לי וכיוונו אותי על מה להסתכל
מצטרפת לדברי רון - כל הכבוד שלא נבהלת מהמתקפות שהותקפת (יודעת שחלף הרבה זמן ובכ"ז). אני התרשמתי (-:

_ולמה "יתרונות"? כי מעצבן שמתייחסים לבקבןוק כאל הנורמה, וההנקה היא "יותר".
זה לא נכון.
אם ההנקה היא הנורמה, אז אלה לא יתרונות. זה מה ש צריך להיות.
והמסקנה?
שלתמ"ל התעשייתי יש חסרונות! שהוא מזיק. שהוא פגום. שהוא לא מתאים.
לא ההנקה מגינה מפני סרטן השד - אלא השימוש בתמ"ל גורם לסרטן שד.
לא ההנקה מגינה מפני דלקות אוזניים ושילשול עד מוות בתינוקות - אלא התמ"ל הוא גורם סיכון להם._
<נקודת מבט מעולה מבית בשמת א>

_בעיה?! ההפך, זה מחמיא.
בזמנו קראתי הדף שפתחת (משפחתון מתעלל) -
שני דברים - מחמאות לי אליך

דברים שאמרת שם עזרו לי וכיוונו אותי על מה להסתכל
מצטרפת לדברי רון - כל הכבוד שלא נבהלת מהמתקפות שהותקפת (יודעת שחלף הרבה זמן ובכ"ז). אני התרשמתי_

כל מילה, גם חשבתי על זה הרבה זמן...

@}

אני חושבת שאגיע ביום רביעי...תתאפקי, תתאפקי, יהיה כיף להיפגש (-:

היי נעמה,

תודה שהתייחסת,

מעניין יהיה לשמוע מה חשבת על הספר. עברתי איתו תהליך מאד חשוב, בזמנו (אף כי בשלב מסויים הנחתי אותו מידי).
זאת היתה פחות או יותר יריית הפתיחה שלי לתוך עולם האימהות, ובסופו של דבר התהליך לקח אותי הרחק מהיכן שהספר נמצא..

אה, וכמובן-

נעים מאד @}

חבל שלא נפגשנו בסוף, אני עם פריצת דיסק וביום רביעי לא הייתי מסוגלת לזוז.
מקווה שתהיה לך לידה נהדרת (אם עדיין לא ילדת) ושניפגש בקרוב.

תודה על התגובה שלך.
מאד מסכימה עם ההתיחסות לתיאוריות כמנוף לבדיקת האמיתות הפרטיות שלי. בעיקר נכון לגבי הורות, שם גיליתי מהר מאד שיש מעט מאד אמיתות מוחלטות והרבה יותר מזה- התקדמות תוך כדי הליכה זהירה ובחינה מתמדת של מה מתאים לי כאמא, לי כהורה בתוך זוג ולי כאדם.

מהתגובה שכתבו מעלי אני מבינה שאת אי שם לקראת סוף ההריון..

וואו. המעבר מילד אחד לשניים הוא מדהים. למידה של פרק מאד משמעותי בהורות..
אגב, אני באמת זוכרת במעומעם שהיו שתי הריוניות במפגש הספרים, אבל לא זוכרת פנים או פרטים אחרים..
פספוס שלי, מסתבר.

בכל אופן, תודה על שהגבת!

אכנס מדי פעם לפה לבדוק אם ואיך מתקדמת הלידה..

הי נעמה, קפצתי מהדף של כאבים מיסתוריים בהריון דף זמני, להגיד תודה. מצאתי בגוגל את המונח "סימפליוזיס" ואכן הוא מתאר בדיוק את הרגשתי.
טוב שנתקלתי בזה כדי להערך ללידה הקרובה ולהקל על הכאבים בנתיים...
המון תודה וחג שבועות שמיייייח

הי נעמה,

עניתי לך בדף חפיפת ראש.

לכל דורשי שלומי בסופו של דבר ילדתי בשבוע 41+1
ביום שלישי שעבר.
הלידה הייתה לידת בזק, ללא אפידורל (דווקא רציתי) ונולד לי נמר קטן במשקל 4100

עניתי אצלי

איזה יופי! מזל טוב @}

מזל טוב מזל טוב! תתחדשו כולכם יחד.

מזל טוב!

שלום יקרה,
תודה על האינפורמציה. איפה נתקלת בה? עוד לא הצלחתי לראות.
חוצמיזה, שמחה לראות מבעד למילים שאביתר גדל והעניינים מסתדרים ומוצאים את מקומם.
שבת שלום
אוריה

תודה. קיבלתי את המייל.
ד"ש לקטנטנים

הי נעמה.
אני אשמח לקבל את מספר הטלפון שלך.
את יכולה להשאיר לי במייל שלי (יש קישור בדף הבית) או פשוט פה בדף הבית שלי.
יערה.

נעמה הי,
המספר שהשארת לי הוא ב- 02, נכון?
השארתי לך הודעה.

יופי, רשמתי לי ומחקתי.

נעמה, הקואופרטיב רק לתושבי ק. מנחם וק. יובל.

שלום נעמה השולחן נשמע לנו אחלה נשמח להוראות הגעה

היי תודה, אני אדבר איתך- גם אנחנו עוברים בראשון

מרק לארוחת ערב זה מעולה,
ותורמת את מתכון המש שלי שגנבתי ממסעדת "פועה"
לבשל מש עד שרך,
לטגן בצל, להוסיף עגבניות ותבלינים (כמון,כורכום וחברים)
להוסיף את המש, שתי כפות טחינה גולמית, ולסיום שן שום מעוכה ופטרוזליה/ כוסברה. לערבב הכל,
זה פצצה ועם אורז זה כל מה שצריך. גם מיץ לימון משדרג.
<באדיבות אילת מ>

יש לנו כמה עשרות בקבוקי מי עדן ליטר וחצי. אנחנו בפסגת זאב.

בשמת א מתוך אבא סבבא אמא קרציה :
אחרי "אני נורא מודאגת", ואולי טיעון (אולי הכי חכם במקרה שלך לא להציג שום טיעון! גם זו אופציה חשובה!), את אומרת בחוסר אונים (חוסר האונים שאת מרגישה אבל מבטאת עד כה בצורת כעס, ולכן תלכי לקרוא את תחזוקת בעל עד הסוף ) "ואני לא יודעת מה לעשות".
וזהו.
זהו.
בכלל הכי חשוב ללמוד מתי לשתוק כשיש בעיות בזוגיות (וגם עם ילדים, האמת).
מדברים רק כשיש אוירה חיובית מאוד ביניכם.
מעלים דאגה.
מבטאים חוסר אונים לגבי הדאגה.
וזהו.
חס וחלילה לא להגיד שום הצעה לפיתרון גם אם יש לך.
חס וחלילה אלף פעמים לא נכנסים שוב לסרט שבו "הכל בגללך" ו"אתה אשם".
ואם התגובה שלו היא "את....." כלומר האשמה מופרכת שלך בנושא (תכיני את עצמך מראש לכל מיני תגובות שהוא עלול להגיב, שאחת מהן היא להרגיש אשם ולכן לתקוף אותך איכשהו), את מקשיבה בתשומת לב, ואומרת בהירהור (לא משנה מה זה): "אז אתה חושב שזה בגלל שאני עושה X? באמת? אני צריכה לחשוב על זה."
וזהו.
בעיקר נותנת לו לדבר. ככל שהוא ידבר יותר, המצב יהיה טוב יותר.
גם אם הוא נכנס להאשמות, את "חושבת על זה". לא מתחייבת לכלום, לא מכחישה, לא מאשרת, כלום.
המטרה בשיחה כזאת היא להעלות את הנושא נקודה.
הוא גבר-גבר, הבעל שלך, ולכן אם את מודאגת ואובדת עצות, הוא יחשוב על עצה. והעצה תבוא ממנו. ולכן הוא ידאג לביצוע שלה.
האם הוא יגיד לך שאין שום בעיה שהילדים הולכים לישון מאוחר?
אולי!
אם את תקפידי לא לענות ולשמור על כל הכללים שציינתי בלי ליפול - הוא כבר יגרום לעצמו לשנות את דעתו, כי הרי שתינו יודעות שבסתר לבו הוא יודע היטב שילדים צריכים לישון מוקדם. הוא פועל נגד זה מתוך אנטי נגדך ופופוליזם לילדים.
במקום ללכת נגד, את תגייסי אותו.
אבל כמו שראית, זאת שיחה שאסור ליפול בה.
לכן זה תרגיל למתקדמים.
תתקדמי עוד קצת עם האוירה הטובה, ותתאמני בקטן על נושאים לא חשובים לעשות דברים כגון לשתוק במקום להגיב בכעס, או להמנע מלהגיד "בגללך" וכאלה. תתאמני תתאמני. בסוף תהיי מוכנה לטיפול יותר מורכב.

<לקרוא תחזוקת בעל>

אולי את תדעי
כמה בדיקות אולטראסאונד ממליץ איגוד הבריאות העולמי לעשות במהלך הריון ?
תוכלי לענות לי כאן

תלוי איפה. ככלל העמדה של ארגון הבריאות העולמי היא שבדיקת אולטרה סאונד היא מעולה לשם קביעת גיל ההריון
אולם לגבי כל מה שקשור לאיתור מומים בעובר זה כבר יותר בעייתי כי מאוד מושפע מאיכות המכשור והבודק עצמו ולכן לא בטוח שזה כדאי מבחינת יחס תועלת - מחיר.
מה שמשתמע מכך זה שבמדינות מתפתחות ממליצים לעשות פחות אם בכלל ובמדינות מפותחות, אפשר יותר.
אין מספר חד משמעי לביצוע.
אפשר לקרוא עוד קצת כאן: http://www.who.int/rhl/[po]pregnancy childbirth[/po]/fetal disorders/prenatal diagnosis/jbcom/en/index.html
מקווה שזה עוזר

נעמה שלום.
בעקבות חיפוש מידע על סקירת מערכות ושאר הבדיקות, הגעתי לעבודה שלך, היה לי מעניין לקרוא אותה , בפרט כי אני כל כך חשדנית כלפי המערכת והאינטרסים שלה, וכל הפן הכלכלי, מרתיע אותי מראש, מלעשות בדיקות שאינן ממומנות כלל על ידי המדינה. בכל אופן, רציתי לשאול מה את עשית? מעניין אותי, האם בתור מישהי שכל כך חקרה את הנושא, דווקא הדבר גרם לה לעשות כל מה שרק אפשר או להיפך. לא יודעת אם זו שאלה לעניין אבל מנסה, תודה.

אגב, אני בשבוע 10, הריון שני שלי (הראשון נסתיים בהפלה טבעית בשבוע 7- ולא נראה כלל דופק), עד עכשיו עשיתי אולטראסאונד אחד ראשוני בו נראה עובר קטן עם דופק מצויין ואני די רגועה. זהו

היי הגרגר והדג
אני כמעט לא מגיעה לכאן אז רק עכשיו ראיתי את שאלתך.
הדבר החשוב לדעתי הוא להבין מה כל בדיקה נותנת/לא נותנת לך ומה המגבלות שלה ואז להחליט.
הנטייה שלי הייתה לעשות דווקא יחסית מעט בדיקות כי לא רציתי להקלע למצב בו אני נלחצת סתם.
הספיק לי לדעת בתחילת ההריון שיש דופק ושק הריון, באמצע ההריון עשיתי סקירה מורחבת (כלומר פרטית) אחת ודווקא את המאוחרת למרות הלחץ של הרופא. ובסוף ההריון הערכת משקל.
מצד אחד אני לא חושבת שזה רע לנצל את הטכנולוגיה הקיימת כדי לדעת מה קורה ומצד שני רציתי לזכור שנקודת המוצא צריכה להיות שההריון בסדר ולא ההפך וזה היה האיזון שמצאתי לעצמי.
שיעבור לך בקלות ובכיף ושמחתי שהיה לך מעניין לקרוא.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אמא נעמה קראתי את הסיפור שלך על גן הילדים של ילדייך.
האם אפשר לקבל ממך את הטלפון של משרד החקירות שפנית אליו?
אני חושדת בפעוטון של בני, וניסיתי לפנות למשרד חקירות אבל לא היו מעוניינים לקבל את העבודה.
תודה