מש - סוג של שעועית, זרעים קטנים יחסית וירוקים כהים.
קטניות הקלות הן הקטניות הקטנות - עדשים כתומים הכי קלים, אח"כ מש, שעועית אזוקי, עדשים ירוקים...
קנטיות כבדות הן הגדולות - חומוס, שעועית לבנה ואדומה...
אפונה היא במקום טוב באמצע, אבל שמעתי ממקור מוסמך פעם שאפונה יבשה היא מאוד לא בריאה...
שיטות להפחתת גזים בקטניות (אם זה כבר פורט כאן או בדף אחר אפשר למחוק):
- השריה - תחילת תהליך ההנבטה, בו יש ירידה של כמות החלבון והסיבים וריכוך(ומשום כך עיכול קל יותר). השריה מפחיתה גזים אם מחליפים מים כל שלוש שעות.
- בישול - להוציא את הקצף הלבן כשהוא מצטבר ולאחר מכן להחליף את מי הבישול.
- לרסק לאחר הבישול - הורס סיבים.
- להנביט.
- לבשל עם אצת קומבו - סופחת גזים. את האצה ניתן לאכול אחר כך ללא חשש מגזים.
- להוסיף תבלינים שמקלים על גזים - למשל, קימל טחון, זרעי שומר טחונים או שבורים, כמון, ג'ינג'ר, זרעי כוסברה, הל, קינמון (עדיף להוסיף עם תום הבישול כי מרכיב חשוב בתבלינים אלו הוא השמן הנדיף שיתנדף אם יחממו אותו).
- לבשל בסיר לחץ - ריכוך כמו אחרי השרייה ארוכה.
- להוסיף מלח רק בסוף הבישול - שלא יספח נוזלים מהקטנית וייבש אותה.
קטניה (או קטנית, כמו ש ורד לב קוראת לה) היא בת למשפחה קולינרית ולא בוטנית. מבחינה בוטנית הקטניות שייכות למשפחת הפרפרניים (יחד עם התלתן, האספסת, הבקיה, לוע הארי ועוד).
מי בקטניות?
- כל מיני השעועית (חומה, שחורה, אדומה, לבנה, מנומרת, לימה, אזוקי, לוביה, מש ירוק, מש צהוב, מש שחור)
- פול
- חומוס
- אפונה יבשה
- עדשים (כתומים, חומים, ירוקים)
- תורמוס
- חילבה
- בטנים (מכילים הרבה שומן רווי, לא מומלצים, בייחוד לא קלויים ולא לילדים)
- סויה (על מוצריה)
גריסים, קינואה וכוסמת שייכים, קולינרית, לדגנים. גריסים הם שעורה. קינואה היא לא דגן מבחינה בוטנית (משפ' הסלקיים אם אני זוכרת נכון), אבל מבחינה תזונתית מתייחסים אליה כאל דגן.
?
וניסיתי כבר זרעים ממקורות שונים. למישהו פה יש פטנט נגד עובש בהנבטה?